ארכיאולוגים טוענים כי גילו ליד קיבוץ צובה מערה ובתוכה אתר טבילה ששימש את יוחנן המטביל ומלוויו. ד"ר שמעון גיבסון, הארכיאולוג שניהל את החפירה אומר: "המקום שחשפנו הוא כנראה החוליה שמחברת בין הטבילה היהודית והנוצרית".
במערה, אליה הובילו חברי קיבוץ צובה את גיבסון בשנת 1999, נחשפו ציורים שנחרטו בטיח. בציורים, שתוארכו למאה הרביעית או החמישית לספירה, ניתן לראות סמלים שקשורים ליוחנן המטביל: דמותו, ראשו הכרות, ידו וצורת צלב שנקראת על שמו.
יוחנן, שהטביל את ישו, נולד לפי המסורת הנוצרית בעין־כרם, שנמצאת לא הרחק מהמקום. בברית החדשה מצוין כי יוחנן מת לאחר שבנו של הורדוס, המלך הורדוס אנטיפאס, הורה לכרות את ראשו.
עוד נתגלו במערה מוקדי אש ומאות אלפי שברי כדי חרס, שתוארכו החל מהמאה השנייה לפני הספירה ועד למאה השנייה לספירה. כמו כן התגלה אגן הדומה לאגן שמן, שממנו מובילה תעלה קטנה אל תוך תבנית כף רגל שחקוקה בסלע. הארכיאולוגים סבורים כי הממצא הזה מעיד על "פולחן שהיה שונה מהפולחן היהודי הנורמטיווי", שהיה נהוג במקום בתקופת חייהם של ישו הנוצרי ויוחנן המטביל.
הטיח המכסה את המערה מתוארך למאה השמינית עד השישית לפני הספירה. כלומר, הפעילות במקום החלה בתקופת מלכי יהודה והסתיימה בחורבן בית ראשון.
החוקרים סבורים, על פי ניתוח מוקדי האש, כי נזירים ממנזר יוחנן בעין־כרם נהגו להגיע למקום ולהתבודד בתקופת ראשית האימפריה הביזנטית (מאות 5-4 לספירה).
גיבסון משוכנע מאד באמינות הממצא וציין: "למדנו את הלקח מהפאשלה של גלוסקמת אחי ישו ... חיכינו עם הפרסום הרבה זמן, כי רצינו למצות את כל הבדיקות האפשריות והשיטות החדשניות ביותר".
|
קישורים
|