 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה ממהר לתאר את הסרט בתור היצירה הקולנועית הגדולה של המאה. שכחת להזכיר מס' נקודות חלשות של הסרט - אז דבר ראשון, מאחורי הבמאי המוכשר עומד מפיק חמדן שאכפת לו יותר מהכסף שהסרט יעשה מאשר האיכות שלו, ויוצא שהסרט עמוס בסצינות אקשן - חלקן נחמדות וחלק גדול מהן פשוט מיותרות. דבר שני - הפריחה הגדולה של הוליווד -השחקנית קריסטינה ריצ'י שמפגינה כשרון של פיתה ישנה, קשה וספוגת עובש. בקיצור, הסרט מלא כוונות טובות אבל לא יותר. יפה יחסית לסרטים שיצאו בחודשים האחרונים אבל לא מבריק במיוחד. ואולי הבעיה היתה בעצם הילדים הקטנים שישבו מאחורי בסרט וניסו להסביר אחד לשני מה קורה. |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סרט הרבה יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי גם להציג מספר נקודות חזקות של הסרט: א. סצינות הפעולה הן לא חלק גדול וחשוב של הסרט, ועובדה שהצלחתי לראות את הסרט עד תומו מבלי שאף אחת מהן תפריע לי בצורה מיוחדת. ב. הייחוד של הסרט היא בעצם בעובדה שהוא.. מיוחד! זה סרט שכמוהו לא עושים כל יום בהוליווד (בעצם, פעם בשנה שנתיים, כשטים ברטון מחליט) ופה מקור ההתרשמות של האנשים שראו את הסרט, משום שמה לעשות, אבל מה שפחות באנאלי בדרך כלל יותר מרשים - יחס הפוך. ג. גם השחקנים לא כל כך רעים, למרות שמלבד ג'וני דפ איש אינו מתעלה בצורה מיוחדת. לסיכום - לא סרט גדול, אבל סרט מיוחד מאד, וזאת סיבה מספיק טובה כיום לבזבז עליו 27.5 שקל בקופות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טים ברטון הוא אמנם רב-אומן בעיצוב האווירה, אולם הוא חוטא באותו חטא שמאפיין את רוב הסרטים ההוליוודים: המאפיין של סרט מתח טוב צריך להיות היכולת לנסות לנחש את המשך העלילה ופתרונה לפני שהיא קוראת ומבלי שהבמאי "יאכיל אותך בכפית". העלילה של "סליפי הולו" לחלוטין לא עונה על הקריטריון הזה (למעשה, טים ברטון טורח לסובב את העלילה כך שלא יהיה שום סיכוי לנחש אותה מראש) ולכן הוא לחלוטין סרט אימה - אם כי, אני חייב להודות, סרט אימה מקסים במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. אז ההומור המעודן/מקברי מופלא, והשוטים מעוצבים כולם בקפידה. האווירה גותית ומסתורית, וג'וני דפ משחק בסרט. הכל טוב ויפה, אבל.... מה עם עלילה? כל שהצלחתי להבחין בסרט, היתה שרשרת של רציחות (ובניגוד למה שנאמר כאן, ללא שום חוט מקשר) - ברצף שלהן לא היה שום הגיון נראה לעין שיכול היה להוביל את הצופה לניחוש המשך העלילה וסופה, כפי שציין גיא, מכיוון שלא ניתנו בסרט שום כלים עלילתיים מלבד אותה שרשרת רציחות. נדמה כאילו נפרשה אגדת עם של שלושה עמודים (ואולי בכלל תיק משטרתי עם עובדות יבשות בן שלושה עמודים), על פני שעתיים מיותרות במיוחד. הסרט יכול היה למצות את הפוטנציאל הטמון בו כסרט סטודנטים בן רבע שעה, עשרים דקות מקסימום. שלא לדבר על המשחק הנוראי (במיוחד זה של כריסטינה ריצ'י, שכבר הוזכרה כאן). ההסיבה היחידה שעצרה מבעדי לצאת בהפסקה מהסרט, היתה טמונה בכסאות המאד נוחים של בתי הקולנוע החדשים בגרנד-קניון בחיפה. וזהו. ואם לסכם - הסרט הגרוע ביותר בו צפיתי מזה שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרט פשוט מדהים עונה על כל הציפיות עם סגנון גותי אפל ומרהיב, צוות שחקנים מרשים וטוב אולי לא כל כך מוכרים(למעט ג'וני דפ) אבל בהחלט מצוינים, במאי מעולה לדעתי אחד הטובים שיש כיום. הכרתי את הסיפור עוד לפני שצפיתי בסרט חשוב לציין שהסרט הוא בעצם סיפור מפורסם מאד של אירווינג וושינגטון(בארה''ב כל אחד מכיר את האגדה על הפרש ללא הראש) והרט פשוט הרשים אותי מאד הנופים המרהיבים הערפל התמידי שמופיע לאורך כל הסרט היער המערבי היה פשוט מדהים לסיכום אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי סרט אימה מדהים ממליץ לכולם לראות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל רציתי להגיד שראיתי את הסרט הוא אומנם לא עונה לרמת התגובה הגאונית שנתנו לו באתר אך לבמאי טים ברטון בהחלט יש כישרון מיוחד שלא נראה כמותו בהוליווד. הקרדיט בסרט צריך ללכת ברובו לבמאי שיודע ולא נכשל אף פעם ביצירת אווירה יחודית ובעיקר תפאורה מיוחדת חוץ מזה עם ביוגרפיה כמו שלו אי אפשר להתעלם מהכשרון שלו(עם כי לדעתי לקחת את ג'וני דפ לכל סרט שלו זה מיותר למדיי בגלל שאני לא חושב שהוא כזה כשרוני) עם סרטים כמו ביטלג'וס,המספריים של אדוארד,באטמן 2 הפלישה ממאדים ... שאני מבטיח לכם שלא תמצאו בשוק יותר ובכלל אי אפשר שלא לתת קרדיט לבמאי היחודי והמבריק הזה! למרות שיש רבים וטובים ממנו על הסרט הזה מגיע לו את הקרדיט אז בבקשה תנו לו קצת... ואגב מישהו שם לב לצוות השחקנים שבסרט שממש נראה כאילו נלקחו מכל הסרטים שעשה במשך השנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר הצפייה בסרט אני יכול להגיד באופן כמעט וודאי שטים ברטון הוא אכן רב אומן ביצירת אווירה אך אפילו הוא לא הצליח להחיות את התסריט המגוחך והיבש הזה. המונולוגים והתפניות בסרט עוררו יותר גיחוך מאחר קריאות תדהמה והצחוקים הרמים שעלו עם כל עריפת ראש הידהדו באולם הקולנוע ושיוו לסרט אור מגוחך קמעה. אני חושב שהעלילה הייתה צפויה למדי ואינני מבין למה עלתה הטענה כי לא ניתן לנחש את סופו של הסרט-פרטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנחש תמיד אפשר, כמו לוטו, אבל לא ניתן היה לבצע ניחוש מונחה עלילה (מה שנהוג לכנות, במבחנים פסיכומטריים בעיקר, ''ניחוש אינטיליגנטי''). זאת כמובן, מכיוון שלא היתה עלילה. אגב, תסריט מגוחך ויבש, בהחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה להמליץ למי שראה את הסרט להוריד את הספר מאתר http://promo.net/pg/ ולהשוות. מיותר לציין מה תוצאות ההשואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומנות המשחק והקולנוע תמיד נהרסה ותמיד תהרס בידי השחקנים. הרי אם נשווה אומנות זו עם המוסיקה למשל,נקבל שהאומנים האמיתיים בקולנוע הם הבמאים והתסריטאים. השחקנים הם רק אקורדים,או מיתרים. הבעיה היא שהקהל יוצר מהם הרבה יותר מכך,וחבל. חוץ מג'ים קארי,אין כיום שחקנים שבאמת מביעים את עצמם האמיתי מול המצלמה. ג'וני דאפ הוא שחקן חמוד ביותר דרך אגב. אז אתם שואלים איך כל זה קשור לסרט הזה? תשאלו את האחראים לכך שטיטאניק,סרט מגוחך, זכה ב-11 פרסי אוסקר,ואדוארד ידי מספריים לא הגיע לשום מקום. יצירת מופת. וכאן אפשר לחזור לטענה שאומנות הקולנוע היא מגוחכת. ועוד הערה קטנה לגבי הכתבה- אמרת בתחילת דבריך,עידו,שמי שלא ראה את הסרט לא כדאי לו לקרוא את הכתבה,ובכתבה אתה בעצם מספר את מה שקרה בסרט. אם כך,הכתבה לא מיודעת גם למי שראה את הסרט.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אומנות הקולנוע היא מגוכחת אלא טקס האוסקר הוא המגוכח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי לציין, אגב, שסליפי הולו מבוסס על אגדה מפורסמת של אירווינג וושינגטון, ולכן הצופים האמריקאיים, לפחות, לא יכלו להיות מופתעים משום דבר שקרה בסרט. זו הסיבה שאין יותר מידי הפתעות, וההנאה מהסרט לא אמורה לנבוע מהגילויים, אלא מצורת הצגת הסיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרט היה משהו אחלה ואםהייתי מבקר קולנוע הייתי נותן לו 5 כוכבים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני העדפתי את הגירסא של דיסני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"סליפי הולו" הוא ללא שום צל של ספק אחד הסרטים הטובים ביותר של ברטון, אם לא הטוב מכולם, קניתי אותו מיד כשהגיע לחנויות ב-1999, אני צופה בו עד היום וכל פעם אני נהנה יותר. הסיגנון הגותי והאפל של ברטון התאים מאד לסיפור שבמקור נקרא "האגדה של סליפי הולו" מאת וושינגטון אירווינג, אחד מהסופרים המפורסמים ביותר שחיו בארה"ב. ברטון לקח את הסיפור המרתק הזה והפך אותו לצירת אומנות קולנועית, הליהוק היה מצוין וכל שחקן התאים בצורה פשוט מושלמת לדמות שאותה שיחק, במיוחד ג'וני דפ שהוא לדעתי השחקן הטוב ביותר שיש כיום, ומירנדה ריצ'ארדסון הנהדרת שהיא ללא ספק שחקנית גדולה ומוכשרת שהופכת כל דמות אותה היא משחקת למרכז העלילה, גם אם היא לא הדמות הראשית. הצילום של עימנואל לובזסקי היה מדהים והמוסיקה של דני אלפמן היתה מצוינת ובאה בדיוק בקטעים הנכונים. לדעתי אין מישהו יותר מתאים מברטון לביים סרט כזה, ואכן ברטון לא איכזב ויצר סרט מרשים ועשוי היטב מכל בחינה, לדעתי זהו שיתוף הפעולה המוצלח ביותר בין ג'וני דפ לטים ברטון, מוצלח אפילו יותר מ"המספריים של אדוארד" שגם הוא סרט שאני מאד אוהב. אם הייתי אחד מחברי האקדמיה הייתי מעניק לסרט זה אוסקר על הבימוי,השחקן הטוב ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר, הצילום הטוב ביותר, הפסקול הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר והרשימה עוד ארוכה. בקיצור הסרט פשוט חף מטעויות וכל אחד ואחד ממרכיביו מתבצע על הצד הטוב ביותר ולפי דעתי האישית זהו הסרט הטוב שנעשה אי פעם, חובה לראות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר לעוז אלמוג עכשיו? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |