תעלומת ''בועות הגינס'' פוענחה | 1857 | ||||||||
|
תעלומת ''בועות הגינס'' פוענחה | 1857 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כמובן :) |
|
||||
|
||||
"ראיתי עכשיו עדכון חדשות על איזה משהו ממש לא חשוב. זהו, נגמרו המלחמות בעולם? אין לכם שום דבר חשוב יותר לשים שם?" הנה הצעה: אתמול עלתה ישראל על מסלול התרסקות חברתי. מדובר בפסק הדין של בית המשפט העליון, שחייב את חברת הביטוח בתשלום המשכורות שהפסיד ילד שנפל לבור ונהרג בגיל 12. מה צודק: הצדק מחייב שחברת הביטוח תשיב את הילד לחיים. מכיוון שזה לא מקובל, חברת הביטוח משלמת פיצוי. השאלה "איזה פיצוי הוא פיצוי צודק" קרובה להיות חסרת משמעות. ובכל זאת: אם מחייבים את חברת הביטוח בתשלום המשכורות שעתיד היה הילד להשתכר (למשל 3 מליון ש"ח), מן הדין לנכות מן התשלום הזה את ההוצאות שהוא עתיד היה להוציא (למשל 2.6 מליון ש"ח). משום מה החלק הזה נשמט מן החישוב (אולי מפני שזה "לא נעים" לדבר על החסכון שנגרם ממותו של הילד). ולמה זה לא טוב: כי הפיצויים לנפגעי תאונות יקפצו לשמיים. ואיתם הפיצוי לנפגעי "רשלנות רפואית". צפו לעליה משמעותית מאד של דמי ביטוח הרכב, ושל עלויות הביטוחים הרפואיים. כתמיד, נחשו מי ישלם את המחיר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שאלת החיסכון בהוצאות (או "הלכת הניכוי") קיימת בדין הישראלי. גם בפסק הדין אליו התייחסת דן בית המשפט העליון בהרחבה, הן ליישום הלכת הניכוי על "השנים האבודות" ככלל והן לעובדה כי מדובר בילד. תוצאת פסק הדין, באופן כללי, הינה, כי הלכת היכוי משפיעה על חישוב הפיצוי אך לא על עצם הזכאות לפיצוי בגין "השנים האבודות". קרא (החל מסעיף 36 לפסק הדין הדיון על הלכת הניכוי): |
|
||||
|
||||
תודה רבה. גם אחרי שקראתי את פסק הדין (ובפרט הסיכום, מפסקה 70), אני עדיין חושב שיש בפיצוי כזה שרירותיות רבה. מעבר לכך ש"הערכת הנזק בגין אובדן הסיכוי להכנסה עתידית היא קשה ומחייבת "התבוננות בכדור בדולח"" (סעיף 57), לא ברור למה מנסים להשיב לקדמותו רק את מצב ההשתכרות של הנפגע. מה עם הילדים שיכלו-להיות-לו, והמשכורות שלהם? מה עם הרווחים של המעסיק העתידי מן העובד החרוץ שיכול-היה-להיות-לו? מה עם בעל המכולת שבו הוא יכול-היה לעשות קניות? |
|
||||
|
||||
נראה לי שההבדל נעוץ ביכולת של מישהו להוכיח נזק ספציפי - למשל, בת זוגו של הנפגע שעכשיו עליה לחיות ללא תמיכתו הכלכלית. זאת בניגוד לבעל מכולת מסוים שהנפגע אולי ואולי לא היה משתמש בשרותיה. בנוגע למעסיק - האם אתה בטוח כי לא ניתן למעסיק לתבוע בגין הנזק שנגרם לו ממותו של העובד? נניח, לצורך הדיון, שהנזק הוא ברור - מדובר בחוקר מבריק שפיתוח המוצר עמד על כתפיו וכעת יתעכב בחודשים ארוכים. |
|
||||
|
||||
באופן אישי לי נראה שמכיוון שהיו קיימים עיוותים בעבר בנושא זה, בעיקר בעניין הנפגע החי, בית המשפט בחר את המקרה כדי לשנות את ההלכה. בהחלט ייתכן שגם בקביעה כזו יש עיוותים הפעם לצד השני וזה מקרה של hard case makes bad law.
|
|
||||
|
||||
תחשבו כמה אנשים יכולים עכשיו למות בשלווה כשהם יודעים למה הבועות בגינס יורדות. מי אמר שמדענים מבזבזים את זמנם לריק? |
|
||||
|
||||
אסור למדענים גם קצת להשתעשע? |
|
||||
|
||||
בטח שמותר. אני מציע מחקר פסאודו פילוסופי-מדעי משולב באותה רוח: האם שתיית בירה בזמן עריכת ניסויים יכולה להיחשב לצורה של bias מדעי (ומה קורה אם החוקר בודק על עצמו את השפעות הבירה וכותב את המסקנות בזמן הזה?) ואיך זה משפיע על הדרישה של אפשרות שחזור הניסויים *באותם תנאים*? |
|
||||
|
||||
כמו שאפשר לראות יש פה היבט יפה מאוד של מכניקת הקוואנטים. ככל שמבצע הניסוי ישתה יותר גינס זה יתן לו קנה מידה יותר גדול לתוצאות, אבל מצד שני הוא יהיה יותר שיכור אז הדיוק ירד... |
|
||||
|
||||
"אבל מצד שני הוא יהיה יותר שיכור אז הדיוק ירד.." זו לא הנחת המבוקש? |
|
||||
|
||||
אסור למגיבים גם קצת להשתעשע? |
|
||||
|
||||
בטח שמותר. אני מציע מחקר איילי משולב באותה רוח: האם שתיית בירה בזמן עריכת תגובות יכולה להיחשב לצורה של bias איילי (ומה קורה אם המגיב בודק על עצמו את השפעות הבירה וכותב את המסקנות בזמן הזה?) ואיך זה משפיע על הדרישה של אפשרות שחזור התגובות *באותם תנאים*? |
|
||||
|
||||
אני מציע לבדוק את השפעת הבירה גם על המגיבים. וכדי שלא יחשדו בי שאני מנסה להפיל תיקים על אחרים אלך עוד חצי שעה לבדוק את העניין מקרוב עם חבר. |
|
||||
|
||||
אל תשכח לקחת את ה-laptop איתך. |
|
||||
|
||||
"מדענים מאוניברסיטת פרדו באינדיאנה שבארה"ב טוענים שגילו את הסיבה לכך שחלק מגרעיני התירס בעת הכנת פופקורן מצטמקים במקום להתפוצץ, ופירסמו את מסקנות מחקרם באתר האינטרנט של כתב העת Biomacromolecules. ידוע כבר זמן רב שההתפוצצות של הגרעינים קשורה בכמות מסוימת של לחות בגרעין(בין 15%-14.5%). אולם, נראה כי הסוד נעוץ במבנה הקליפה של הגרעין: כשקליפת הגרעין נסדקת, הלחות לא נאגרת בתוך הגרעין, ולא נוצר הלחץ שדרוש כדי שהגרעין יתפוצץ. בסוגים מסוימים, הקליפה הופכת יותר עמידה ללחות ככל שהיא מתחממת, כך שהיא אוצרת את אדי החום בפנים בזמן שהלחץ גובר, הקליפה מתפוצצת, נשמע קול פצפוץ והגרעין תופח. אך בסוגים אחרים הלחות מצליחה לדלוף החוצה, כך שהקליפה נשארת שלמה, והגרעין פשוט לא מתפוצץ." הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?co... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |