 |
מתיחות בין הרמטכ''ל לשר הביטחון | 1673 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
רמטכ"ל משתלב ושר ביטחון בדלן: לא יסכימו על כלום... מופז קצת מרגיש מהצד השני את המרורים שהאכיל את כל שרי הביטחון המשתלבים שכיהן תחתם (וכולם היו כאלה, למעט מרדכי הבדלן, שהביא למינויו). |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואיזה אינטרס יש לרמטכל המשתלב אם יפטרו אותו בשל התבטאויות פוליטיות? לבלבניסטים הפיתרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והוא לא יפוטר, האינטרס הוא הצרת צעדיו של הממונה עליו. זהו סוג של קריאה למשתלבים שבעמדת השפעה מול מופז למתוח ביקורת על הצורה בה הוא מחבל בתהליכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכי המשתלבים בעמדת השפעה מול מופז אינם יודעים כי עליהם למתוח עליו ביקורת? האם ייתכן כי משתלבים אילו אינם רואים את אשר רואה רא"ל יעלון? למה דווקא משתלב בעמדה פגיעה כל כך מביע עמדה פוליטית ומסכן את מעמדו? מה מסתתר מאחורי ה"הקרבה" הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעלון הוא בדלן שמתחזה למשתלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "משתלב" ו"בדלן" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, זו לא הקרבה (כי הוא לא יפוטר). ויש הבדל למשקל של ביקורת כשרמטכ''ל אומר אותה (מאחר והוא נתפס כסמכות מקצועית א-פוליטית) מול משקל של ביקורת שמושמעת ע''י ח''כ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני מי בדיוק? הציבור? הרי דעתו לא נחשבת על פי התיאוריה הבלבניסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום הציבור? מי הזכיר את הציבור? מדובר במשחק פנימי בין הפוליטיקאים: פוליטיקאי משתלב שרוצה לנגח את מופז ישתמש בדבריו של יעלון כ"חוות דעת מקצועית אובייקטיבית". דרך אגב, זה כבר קרה: בפועל, לא רק ששרון לא עושה כלום ליעלון, הוא משתמש בדברי הרמטכ"ל כדי להגיע ל"פשרה" בין הדרך שמציע הרמטכ"ל לדרכו של מופז, ומציע לתת יותר הקלות לאוכלוסיה ביש"ע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא ענית לי - בעיני מי זה "נחשב" יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני הפוליטיקאים עצמם: אם שרון היה מבקר בעצמו את השר, זה היה נראה כמו השתלחות של הרה"מ בשר, ונותן פתח ל"ניצים" הבדלנים בליכוד לתקוף את הרה"מ (כמו מיקי איתן ועוזי לנדאו), שנותן יותר הקלות וגורם למפגעים להיכנס לישראל, ובכך לטרפד את המהלך. מאחר והדבר נעשה בצורה בה הרה"מ מגיע כמפשר הגדול בין שני הניצים, נחסמה דרך זו (לפחות לעכשיו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע משנה העובדה ש-"זה היה נראה כמו השתלחות של הרה"מ בשר"? הרי כל הפוליטיקאים יודעים שבעצם זו לא השתלחות, או, לחלופין, שגם עכשיו יש השתלחות אבל דרך יעלון. כיצד בדיוק "מטרפדים" תהליך בצורה בלבניסטית? הרי אם התהליך מטורפד, מראש רצו לטרפד אותו. כלומר - מכיוון שהבלבניזם מניח שהתוצאה אליה הגיעו היא התוצאה הרצויה, הרי שאם התהליך מטורפד, אי אפשר להגיד על אף פוליטקאי למעשה שהוא פעל נגד טירפודו (כי זה יציג אותו כמישהו ש-"טעה" במהלכיו). מדוע ה-"ניצים" בליכוד צריכים "פתח" כדי לתקוף את רה"מ? בעיני מי בדיוק הם צריכים את ה-"פתח" הזה ומה מונע מהם לתקוף אותו עכשיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין "השתלחות", אלא משחק פוליטי. השתלחות הוא מושג שלקוח מלקסיקון פוליטי, כשפוליטיקאי מנסה לתאר עשייה כלשהי באופן שלילי. המהלך שבוצע כאן הוא פשוט: הכל מופעל ע"י לחצים ומנופים, גם בין הפוליטיקאים לבין עצמם. אין זה משנה כלל שבהרבה מקרים הם יכולים להבין היטב את המניעים שמאחורי מעשה מסויים. אם הוא מבוצע כהלכה, קשה להתנגד לו: ראש הממשלה לא תקף כאן את שר הביטחון ישירות. זה היה מזמין לחץ, מאחר ויש כאן אדם "שנכנע ללחצים ותכתיבים חיצוניים מול חוות הדעת המקצועית של שר הביטחון". לעומת זאת, עכשיו הוא הגיע כ"אדם שקול המאזין לשתי חוות דעת שקולות ומקצועיות באותה מידה ןבןחר בדרך ביניים", ובכך מסיר מעצמו אפשרות להתקפות ולחץ ע"י בדלנים ושליחיהם (שתדלנים, לוביסטים, חברי מרכז ובעלי השפעה כזו או אחרת) המתנגדים למהלך. לגבי בלבניזם והנחותיו: בלבניזם לא מניח שהתוצאה שהגיעו אליה היא התוצאה הרצויה. זו שטות. בלבניזם רק מוציא את השימוש במונח "טעות פוליטית". בלבניזם בהחלט מגיע לעיתים למסקנות שפוליטיקאי מסויים לא הצליח לבצע תוכנית בשל התערבות של פוליטיקאי אחר (אם להתייחס לדוגמה שנטחנה עד דק באתר: התהליכים המקבילים של רבין ופרס להשגת הסכם עם גורמים פלסטיניים שונים ומנוגדים, ולבסוף, ההסכם שיזם פרס היה זה שנחתם). הרעיון הוא לזהות מי פועל להשגת מה, והאם זה עובד לו. מאחר ובהחלט יכול להיות שיותר מאחד בוחש בקלחת, זה בהחלט מקשה על יכולת הניתוח, אולם לאחר שכבר זוהו האינטרסים של מס' שחקני מפתח, אפשר לבדוק כיצד המאבק עובד באופן טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין. על פי התסריט שאתה מציג (בהנחה שהבנתי אותו) - הבה נניח וראש הממשלה מנסה עכשיו להתמודד עם טיעון על פיו הוא נכנע ללחצים ומסביר שבעצם הוא "כ"אדם שקול המאזין לשתי חוות דעת שקולות ומקצועיות באותה מידה ןבןחר בדרך ביניים". הרי הלוחץ הוא גם פוליטיקאי, שמבין את כל המשחק הזה, ולכן הטיעון הזה לא תקף מולו (הוא יודע שבעצם הכל מטרה של שרון). יותר מכך - שרון יודע שהפוליטקאים יודעים שבעצם הוא תקף את שר הבטחון, גם אם לא ישירות. אז מה זה נתן לו? מול מי הוא מנסה להציג את החזות של "אדם שקול"? הרי כל הפוליטקאים יודעים את האמת (בטח אם אתה יודע אותה). לגבי ההנחה שלי שבלבניזם מסיק שתוצאה שהגיעו אליה היא הרצויה - התבססתי על תגובה 142145 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנושא שכל כך מטריד אותך (אבל בניסוח קצת שונה): קודם כל, לחלק אליו מתייחס ירדן ניר: איני סבור כי ה"הצגה" מכוונת כלפי הציבור, מאחר ולציבור השפעה מזערית בחיי היום יום על המהלכים הפוליטיים. היא בהחלט מכוונת לסתימת פיות והצרת צעדיהם של פוליטיקאים יריבים. זה ממש לא חשוב שפוליטיקאים ושתדלנים מבינים ברמה כזו או אחרת את הכוונות של מעשיו - הם וקבוצות הלחץ הקשורות אליהם (כמו אלו שציינתי קודם - שדולות, לוביסטים, אנשי עסקים וכיו"ב) אינם יכולים לנגח אותו על כך ולכופף אותו בלחץ נגדי. ולחץ נגדי במקרה הזה הוא פשוט: דווקא שרון, שטוען בחום עכשיו בעד הגדר כמגן, פתאום דוגל בפתיחות והקלות? הרי זה ישמוט את הקרקע מתחת לטיעוניו לגבי הנחיצות בגדר, וכל פוליטיקאי מתחיל יתפוס את זה, וגם פוליטיקאים לא כל כך מתחילים (כמו בוש שבכל הזדמנות לוחץ שצריך להפסיק עם הגדר). הוא חייב להימנע, אם כן, מליזום דברים כאלה בעצמו, ומכאן חייב להיתלות בדברי הרמטכ"ל כדי לעקוף את מופז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אינני מבין עדיין (או שאני פשוט מסביר את עצמי בצורה גרועה). אשמח אם תסביר לי עוד פעם (אין ציניות פה). לפי הבנתי, תגובת הנגד של שרון לניגוח, על פי התיאוריה שלך, תהיה "אבל זה לא אני! אני רק נעניתי לעמדת הרמטכ"ל ופישרתי בינה לבין עמדת שר הבטחון!". אבל כל פוליטקאי אמור לדעת שבעצם זה **כן** הוא, כיוון שהרמטכ"ל פעל כשליח שלו בהתבטאויות שלו. ולכן, טיעון הנגד הזה לא תקף, ושרון לא יכול להשתמש בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מטריד, כנראה הנקודה קשה להעברה. הבנתי את שאלתך, ולדעתי יש לך טעות בנקודה אחת: זה לא שרון שיזם את המהלך. זה באמת יעלון שיזם אותו (שים לב לתגובה 178418 שלי - המהלך הוא קריאה של יעלון). שרון רק מנצל את העובדה שיש לו רמטכ"ל "משלו" כדי לקדם את האג'נדה שלו על פני זאת של מופז. זה לא שונה מיחסי עבודה מקצועיים בכל corporate, שם אינך יכול לפעול לקדם פרוייקט שלך על פני פרוייקט אחר, ששניהם מתחרים על אותו משאב, עד שאתה לא מקבל מידע פורמלי "מבפנים" לגבי זמינות המשאב או מה יהיה לו קל יותר לבצע (וה"בפנים", במקרה זה, הוא הרמטכ"ל). אפשר להגיד בעצם, שרואים מכאן שעיקר המאבק הפוליטי, שבנוי מלחצים ולחצים נגדיים, הדלפות וכד', הוא ההשתלטות על מוקדי כוח. מהרגע שיש לך "אנשי שלומך" בנקודות מפתח, החיים נעשים פשוטים יותר: אתה יכול להרשות לעצמך אפילו למנות שר בכיר שאינו לטעמך (מאילוצים קואליצוניים או פנים מפלגתיים - שוב כחלק ממאבקי המינויים) אם יש לך מס' אנשים אחרים בתפקידי מפתח שינטרלו אותו (או לפחות ייזמו מהלכים להצרת צעדיו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית מהותית לטיעון של האלמוני (ושלי). בתגובה קודמת נתת הסבר: "זה היה מזמין לחץ, מאחר ויש כאן אדם 'שנכנע ללחצים ותכתיבים חיצוניים מול חוות הדעת המקצועית של שר הביטחון"'. המשפט במרכאות הפנימיים, הרי הוא לא משפט ששייך לפוליטיקה האמיתית, אלא לדעת הקהל הלא-פוליטי. מה הוא עושה שם? מה אכפת לפוליטיקאים מנימוק כזה? לי נראה שדעת הקהל לא מכתיבה את מעשי הפוליטיקאים, אבל היא כן מגדירה "גבולות גזרה" למה הם יכולים לעשות, מה נחשב אמצעי סביר להגשמת המטרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט מדובר בעשייה פוליטית בשני מישורים: האחד, בדרג הפוליטי עצמו - סתימת פיות למתנגדים בעלי ההכרה הפוליטית. האחר, קריצה לעיצוב אותו קהל משפיע של בעלי הון, לוביסטים ופונקציונרים, שאינם מדברים בהכרח באותה שפה פוליטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ממש מושג כיצד הצלחת להגיע מתגובה 142145 למסקנה הנ"ל. אם כבר, כתבתי במקום אחר שההנחה שהתוצאה *הצפוייה*, ולא בהכרח זו שקרתה בפועל, היא הרצויה. להניח שהתוצאה שהגיעו אליה היא בהכרח הרצויה מוביל כמעט אוטומטית לסתירה - שני פוליטיקאים שרוצים דברים הפוכים למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, אבל בפעמים מספר בהן תקפת את ספרה של ברברה טוכמן הסברת שזה (לא) חוכמה בדיעבד. כלומר, באותה תגובה על קנדי והפלישה למפרץ החזירים, אתה מנסה להראות שניתן היה לצפות שהפלישה תכשל, ועל בסיס זה מסביר שקנדי בעצם רצה שהפלישה תכשל. אבל אתה חכם בדיעבד, ויודע שהפלישה נכשלה ולכן מחפש סיבות לתוצאה זו. אחרי שהפלישה נכשלה, קל מאוד למצוא אותן. מכאן אותה טאוטלוגיה - התוצאה היא מה שהפוליטקאי רצה שהיא תהיה. או, במלים אחרות - האם קיימת סיטואציה בה תקבל את העובדה שקנדי רצה שהפלישה תצליח אבל נכשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, תמיד אני חכם בדיעבד. ראה למשל תגובה 169536 פעם חשבתי שאפשר לצפות מראש התנהגות של פוליטיקאים, אבל חזרתי בי מטענה זו - ההתנהגות האנושית היא מורכבת מדי מכדי לאפשר תחזית במסגרת הכלים העומדים לרשותנו, וחשיבה כזו גם מובילה לדוגמטיות לדעתי. אחד דובי קננגיסר טען שם שתיאוריות שכאלו חסרות ערך ואני חלוק עליו עד היום. את טוכמן תקפתי רק פעם אחת על חוכמה בדיעבד בתגובה 39676 מתוך 20 התייחסויות שלי אליה, והאמת - לא אחד מהרגעים המוצלחים שלי - תגובה 45918 משקפת הרבה יותר את מה שאני חושב. שנית, באותה מידה שקנדי, לדעתי, רצה שהפלישה תיכשל, פוליטיקאים אמריקאים אחרים רצו שהפלישה תצליח - אלן דאלס למשל, שתמך בפלישה למפרץ טרינידד ולא למפרץ החזירים. אז דאלס, לשיטתי, רצה שהפלישה תצליח, אבל נכשל - קנדי, כראש המדינה, התנה את קיום הפלישה בהעברתה ממפרץ טרינידד למפרץ החזירים. האם קל מאד למצוא סיבות לכישלון? אולי, האם זה משנה? לדעתי לא - במקרה הספציפי שלנו קנדי נקט לשיטתי בצעד אקטיבי כדי להכשיל את הפלישה. ההסבר שלי הוא שהוא עשה כן כדי להכשיל את הפלישה. אם יש לך הסבר אחר - אתה מוזמן להציע אותו ונדון בו, ומי יודע - אולי אקבל את דעתך. האם קיימת סיטואציה בה אקבל את העובדה שקנדי רצה שהפלישה תצליח אבל נכשל? שוב - אני לא רואה סיבה שלא - אתה, שוב, מוזמן להציע כזו ונבחן אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי קנדי רצה שהפלישה תצליח וחשב שדווקא ממפרץ החזירים היא תצליח ולא ממפרץ טרינידד? אולי גם אם הפלישה היתה מתבצעת ממפרץ טרינידד היא היתה נכשלת? ביום השלישי של קרב גטיסברג בחר לי לתקוף באופן ישיר את הרכס עליו היו ערוכים כוחות הצפון וספג תבוסה נחרצת. מדובר באחד המצביאים המוכשרים בהיסטוריה. יתר על כן, אחד מסגניו, לונגסטריט אם אני זוכר נכון, ייעץ לו כנגד זאת. האם לי רצה להפסיד בקרב? בקרב אחר במלחמת האזרחים תקף צבא הצפון, תחת פיקודו של ברנסייד, את פרדריקסבורג בצורה הגרועה ביותר האפשרית, כנראה, והוביל לאחת התבוסות הקשות ביותר לצפון במלחמה. האם גם הוא "רצה להכשל"? עד היום יש אנשים הטוענים שהעובדה שהיטלר לא תקף את הכוחות הבריטיים בדנקירק היתה טעות, או שנבעה מכך שהוא לא היה מעוניין במלחמה עם הבריטים. אחרים (פולר, לדוגמה), אומרים שדנקירק היתה מכשול טנקים אחד ענק והצבא הגרמני היה מובס שם שוק על ירך אם הוא היה מנסה לעשות זאת. כנראה שניתוח צבאי של שטח (כמו לדוגמה היכן עדיף לפלוש לקובה) אינו פשוט כל כך כפי שהוא נראה. בדיעבד אנו יכולים להגיד שלי וברנסייד טעו (אלא אם כן אתה טוען שהם רצו להפסיד בקרבות). כנראה שהם שיקללו לא נכון אלמנטים מסוימים בצבאם, וניתחו את פעולת היריב בצורה מוטעה גם כן. לי סמך יותר מדי על האיכות האישית של חייליו ועל העובדה שהוא הגיע עם רקורד נצחונות מרשים, מה שאמור היה לתת לו יתרון פסיכולוגי ניכר, ולשבור את ההגנה על הרכס. כמו כן הוא לא נתן משקל גדול מספיק לכך שג'ב סטיוארט, מפקד הפרשים עליו הוא תמיד סמך לשם מודיעין, לא הגיע לשדה הקרב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העברת הפלישה למפרץ החזירים הרעה את סיכוייה להצליח - במפרץ החזירים, בניגוד לשמו, לא היו חזירים אלא תנינים. קנדי גם הורה לא לספק חיפוי אווירי לכוחות הפולשים. ובנוסף, במקרה של כישלון, ממפרץ טרינידד היה ניתן להגיע בקלות לשטחים הרריים שיכלו לאפשר התארגנות מחדש וחבירה לגורמים שהתנגדו לקסטרו. ממפרץ החזירים - לא. קנדי גם התייעץ עם אלן דאלס וריצ'רד ביסל, שניהם תמכו בפלישה ממפרץ טרינידד, ולמרות זאת קנדי התנה את קיום הפלישה בהעברתה למפרץ החזירים. אבל, כמו שאמרתי, אני פתוח להסברים קונקרטיים אחרים מדוע קנדי יחשוב שעדיפה פלישה ממפרץ החזירים על פלישה ממפרץ טרינידד (כמו גם מניעת סיוע אווירי). אשר לשאר התגובה - אני בהחלט לא פוסל את ההסברים שאתה מציע. אין לי מספיק ידע על הארועים הספציפיים הללו כדי לחוות דעה. האם אתה פוסל את ההסברים שהצעת ("לי רצה להכשיל מדיניות כלשהי") אפריורית? אם כן, הרי שייתכן שאתה מכשיל את הניתוח של עצמך, שכן אתה מוותר מראש על הסבר מסויים, שייתכן שזה מה שקרה במציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדובר *רק* במשחק פנימי בין הפוליטיקאים, למה הם בכלל מתבטאים בתקשורת? למה הם משתמשים בכסות האידיאולוגית? יותר יעיל לנהל הכל בישיבות סגורות, תוך שימוש במונחים האמיתיים של הפוליטיקה המעשית. אני חושב שהבלבניזם חייב להניח כי למשחק הפוליטי יש "נקודות עיגון" בדעת הקהל. "דעת הקהל" היא גם הציבור כולו, שבסופו של דבר אתה רוצה שליטה מסוימת על הצבעתו (נזהרתי לא לכתוב "אתה רוצה שיצביע בשבילך"...), ואתה רוצה שהוא לפחות יחשוב שהוא מבין את השיטה, כדי למנוע נטיות אנרכיסטיות או מהפכניות; גם, נניח מרכזי המפלגות; וגם, אולי, הכנסת, אם רבים מחבריה אינם מבינים, או מבינים פחות, את המשחק הפוליטי האמיתי (אני מתכוון לכך שאיני בטוח איפה עובר הקו, או עד כמה תלולה הסקאלה, בין פוליטיקאים ללא-פוליטיקאים; ואולי אפילו בכנסת לא כולם "כאלה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שברמה של הכנסת כולם די משופשפים (למעט, נניח, קוריוז או שניים שצירוף מקרים מוזר יכול להנפיק). בהחלט יש מקום להתחשב בדעת קהל כשמדובר בבחירות ויש רצון לעצב אותה, אבל במקרה דנן זה רחוק מלהיות כך. לכל היותר מדובר בהשפעה על מרכזי המפלגות, והרצון של שרון שלא ליצור סיטואציה בה הוא מצטייר כסמן השמאלי ומופז כימני, מה שיחזק יותר את מופז במרכז הליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וההמשך של הפרשה: מכאן מסתמן כי ייתכן ופומביות העניין כוונה גם כלפי הפיקוד הבכיר בצה"ל, ולמנוע התנגדות מצד אלוף כזה או אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה המתבקשת היא מדוע בכלל מינה אריק (המשתלב) את שאול הבדלן לשר ביטחון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מינויים של שרים אינם תמיד בהתאם לרצונו של הממנה, אלא כתוצאה ממאזן כוחות קואליציוני ופנים סיעתי. במקרה של מופז, למי שזוכר, מדובר באדם שממוצב גבוה מאוד בליכוד. אם אריק רוצה לנטרלו (והוא רוצה), הוא יתן לו משרה בה יש משתלב מעליו (אריק), מתחתיו (יעלון) ומצדדיו (ראש המועצה לביטחון לאומי שעוד הוקמה בידי ביבי לנטרל את מרדכי, ובראשה עומד היום משתלב - אפרים הלוי). לדעתי, הוא גם ניסה להטיל על מופז לבצע משימות שנחשבות בקרב מצביעי ימין כ''לא פופולריות'' כמו פינוי יישובים, אבל זה נעצר בשל העצירה הכללית של התהליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי שזוכר, עוד בתקופה הקודמת היו חילוקי דעות קשים בין אריק למופז הרמטכ''ל כמעט בכל עניין, ופעם אחת הדברים הגיעו לידי כך שאריק התבטא כלפי הרמטכ''ל, שהביע את ''חוות דעתו המקצועית'' פעם אחת יותר מדי, שההחלטות מתקבלות בירושלים. בנוסף, אחד המהלכים הבולטים של אריק טרם הבחירות היה הקדמת מועדן בהסכמה עם פואד (משתלב נוסף), באופן שלא איפשר למופז להשפיע כח''כ בקדנציה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, אין איזה אירוע פוליטי שאין לך הסבר עליה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה אם זה מפריע. קצת ''בער לי בעצמות'' אחרי הדיון הקודם שנגע באופן הניתוח הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מגוחך (ולמה אלמוני?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרים הלוי עוד לא פרש (לפחות לא מאתר לשכת ראש הממשלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי כלום בחיפוש על מחליף. כנראה שבאתר הרה"מ והנשיא הם ממש לא מעודכנים: http://www.pmo.gov.il/ts.exe?tsurl=0.90.8439.0.0 ולפי הקישור הבא סיום התפקיד היה צריך לקרות לפני חודשיים:http://www.president.gov.il/prnews/prevmes.asp?c=2&a... אז מי מחליף אותו, והאם הוא באמת עזב את התפקיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, כתבה מאוד מעניינת. ההשערה שהגורם הוא דב וייסגלס נראית לי עדיין לא בטוחה לחלוטין, אבל אולי זהו הסבר מדוע אין מחליף בשלב זה לסמיילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שסמילי פרש בכלל בגלל שועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד בעיה מאותו סוג... נחשו מי זה מי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתיחות בין רוני לוי לג'ובאני רוסו http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2807896,00.h... נחש מי בדלן ומי משתלב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי ג'ובני משתלב ידוע. לגבי רוני אני לא בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה התחיל מהטיסים כפצצה ועבר אל הפוליטיקאים הנחלשים ומשם אל הפרקליטת המדינה ועכשיו הרמטכ"ל. מה זה גל הנחשול האיום הזה של חוסר ממלכתיות, חתרנות ובדלנות איום שמאים לשבור את הממשלה בדרך מאד מאד לא דמוקרטית, האם ישנה יד שמנחה את המהלכים ה"אקראים" הללו - מה משותף לאנשים האלה, האם הם מבינים שככה לא בונים חומה, כזו שכנראה לא תשרוד, כיוון שהבקיעים שלה, החולשות שלה הובקעו על ידי אותם אנשים שאומורים להיות אמונים על סדר, חוק וביטחון במדינה. האם בפועל קבוצה של אנשים בעלי דעות אחרות מהרוב שמו להם למטרה לחתוף שלטון באמצעים חתרנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחתוף שלטון? אני הייתי מעלה השערה קצת פחות מהפכנית: הגיעו מים עד נפש, עד כדי כך שאפילו פרקליטת המדינה אינה יכולה לשתוק עוד, והסמולן הידוע יעלון כבר לא מאמין שכל האשמה היא בצד השני. שני אלה הם השגים יפים מאד של שרון, אבי משפחת האילמים הידועה, ולא של "משטמת ז'נווה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אותו בוגי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אותו מופז |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היפוך נמר חברבורותיו? איני חושב, חילצו דברים מהקשרם ויצרו את היינג ויאנג, את הבוגי ואת המופז. בקשר לרן אדליסט ודעות יחיד, דברים שנאמרו בתחילת הכהונה, כנראה לא שיקפו את הלך רוחו האמיתי של מר.בוגי - בכל אופן בלשונו "...אף רמטכ"ל לא התייצב לצד האגף הימני-קיצוני-משיחי אופן בוטה כל כך" מי משלם לו את המשכורת, על מה בדיוק הוא מדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו מחר הוא שוב ידבר בעד הסגר. ובן רגע יהפוך לגיבור ישראל,בעל ראיה מופלגת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק! מצאת את שורש הבעיה לא? מה שרוב האנשים חושבים לראוי אתה מוצא כבזוי, האם כרומא הינו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר גרוע לסדום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת מאמין שהרמטכ"ל לא עושה מה שהוא מאמין שיביא לבטחון? נראה שחלק מהימין מאמין כי אם דרכו המדויקת לא צולחת אז אפשר לקרוא לכולם "בוגדים" לידיעתך הימין בשלטון, הכי בשלטון שאפשר ראה גם הפתיל שמתחיל ב תגובה 177651 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יקירתי כולם מאמינים שהם יביאו שלום בטחון וכו... אבל כדי שאותו שלום נחפז לא יהיה על הריסות המדינה, החוק והסדר. וברגע שאנשים "פוסחים" על דעת העם, ועל הממלכתיות זה לא יעבוד לכל מפלגה. יש דרכים נאותו להביע דעה, דווקא אין קשר לימין/שמאל במקרה הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון אני בן, דבר שני - לפי דבריך לא נראה לי שאתה חפץ בשלום ובטחון אלא פחדנות ותקיפות, אם הרמטכ"ל הביע דעתו המקצועית כי המדיניות שצה"ל עובד בה היא תקיפה מדיי/ רכה מדיי הרי הוא המפקד הראשי של צה"ל ודעתו המקצועית ראויה ובכלל- האם יתכן לדעתך מצב שבו יהיה שלום כשאנחנו במדינתנו והפלסטינים במדינתם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חפץ בשלום ישראל, ושלום ישראל לא יובטח רק על ידי העט לא בשעה שהפרופוגנדה של עמי-ערב עובדת במלוא הקיטור ומיצאת כל שנה (לכבוד הרמדן) הפקה אנטישמית חדשה כנגד היהודים וכנגד זכותם הבסיסת שנרמסה אלפי שנים. ויהיה שלום רק מתי שכוח ההרתעה של צ''הל לא יושמץ בבקרים, ויוסט בעזרת חבר רודפי כבוד שמאלנים, כאלה שחשיבתם נאותה לתושבי איי פוגי והקרייבים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה התחיל מחסימת הצמתים כפצצה ועבר אל הפוליטיקאים המסיתים בכיכרות ומשם לפולסא דנורא וחרמות הרבנים ועכשיו יגאל בכיכר. מה זה גל הנחשול האיום הזה של חוסר ממלכתיות, חתרנות ובדלנות איום שמתאים לשבור את הממשלה בדרך מאד לא דמוקרטית, האם ישנה יד שנמחה את המהלכים ה"אקראים" הללו - מה המשותף לאנשים האלה, האם הם מבינים שזה הצד האפל של הירח, שיקח אותנו לשנים ארוכות של אופל... האם בפועל קבוצה של אנשים בעלי דעות אחרות מהרוב שמו להם למטרה לדחוף את השלטון באמצעים חתרניים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת סתם תרבות בלתי נסבלת של פוליטיזציה של הצמרת הביטחונית. תרבות שהתחילה בימי השמאל העליזים של אוסלו, אבל הימין העלה אותה לדרגת אמנות ועכשיו אוכל את מה שבישל. אגב בסיס חדש של צה''ל שינה את שמו לבסיס ע''ש רחבעם זאבי גנדי. בנושל הנ''ל בא לנאום בטקס הפתיחה ותקף את האנשים הפוליטיים שלא נותנים לצה''ל לעשות את מה שהוא צריך ומה שהוא ''רוצה'' לעשות. קצין בכיר נאם שם וציין כי גנדי היה אישיות יוצאת מן הכלל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה כאילו דרכו של יעלון, הפוליטיקאי במדים, אצה לו כל-כך, עד שהוא שוכח את עובדת היותו שייך (עדיין) לדרג המבצע. ובלי קשר לתוכן הדברים, כל התבטאות פוליטית של איש צבא בכיר היא מעשה פסול בדיוק באותה מידה כמו הבעת כל דעה פוליטית אחרת של לובשי מדים. כל הגנראלים שקוראים בגלוי לחיסול ערפאת, למשל, חורגים מסמכותם וצריכים גם הם לתת את הדין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונה למר.מופז? לחלוטין לא! דליפה פרוידאנית שנועדה להפחיד את הרשות, מתואם לחלוטין, נאה וגם יפה, אבל אמרות שנועדו כנגד הממשל, כנגד השלטון הנוכחי, רק פוגעות בו, אלא עם ההתקפה הינה במהותה עוד סוג של קונפנסציה פוליטת מתואמת היטב, חוץ מזה האם אתה באמת מאמין שידידנו הפלישתים מאמינים לנו ואוכלים את הפתיונות שלנו? אין ספק שמר בוגי חשף את פרצופו האמיתי כיוון שזה היה נוח למפעיליו הסמויים, המחיר הפוליטי שבוגי ספג ישתלם לו כך נאמר - אבל התוספת שתופסת על חשבון הממשלה כבד פי כמה, לכן הזעם, לכן הרמיזה המודלפת לפטרו. יש דברים בגו, המשחק עוד לא נגמר, כלל לא הוא רק מתחיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהרמטכ''ל הנוכחי בקושי עבר את רבע תקופת כהונתו, ובכל זאת הוא כבר מתחיל להכין את השלב הבא - הכניסה לפוליטיקה. כאשר זה יקרה יצטרף יעלון לחבריו הגנראלים הפוליטיקאים הכושלים מרבין דרך ברק מרדכי איתם ומופז ועד שרון. אהה. נדמה לי שהסתובב אצלנו פעם אחד מצנע או שם דומה . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפיד לא אהב כל כך את הדרך בה בחר יעלון לומר את דבריו, אבל מאידך גיסא הזדהה עם התוכן. לדבריו אם נלחץ על האוכלוסיה הפלשתינית יביא הדבר חלילה וחס להתמוטטות הרשות הפלשתינית. . . אחרי שעברנו את ארוע קארין איי - אותה אוניה שבה ניסתה הרשות הפלשתינית (כאלהים בזמן יציאת מצרים: היא ולא שליח) לרכוש נשק ארטילרי שמטרתו הרעשת אוכלוסייה אזרחית. אחרי שראינו את מסמכי המוקטעה שמוכיחים שהרשות (היא ולא שליח) מימנה חלק מפגועי ההתאבדות, אחרי כל אלה חלחלה עוברת בלפיד אם חלילה תתמוטט רשות הרצח המפלצתית הזאת. בעבר, בהיותנו חסרי כל כח להגן על עצמנו דחפו אותנו שונאנו לתאי הגאזים והמשרפות. היום כשיש כח בידינו להגן על עצמנו, אנו בונים במו ידנו את מנגנוני המוות עבור עצמנו, ודואגים שמא חס וחלילה יתמוטטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעבר בהיותינו בעלי הרבה כוח ושיכורי ניצחון ממלחמת 67 חשבנו שהנה "צרבנו" את תודעת הערבים כי איתנו אין להתעסק ואז באה מלחמת יום כיפור. אח"כ צרבנו את תודעתם בלבנון והחיזבאללה פרח. אח"כ צרבנו את תודעתם במנהרת הכותל, אבל כרגיל לזמן קצר מאוד. הערבים הבינו שדמוקרטיה מערבית ונהנתינית, אם תרבות של ביקורת עצמית ומוסר ניתן לעקוץ בקלות יחסית, במיוחד כשאין גבול בינינו וכשמשתמשים בלוחמת גרילה. הלבנונים הבינו שכשאתה מדינה הדבר הרבה יותר בעייתי ולכן הם דואגים שהפגזים שלהם לא ממש יפלו על יישובים ברמת הגולן. אין פיתרון אחר, רק דיקטטורה בישראל ואימץ תרבות השהידים כולל פגיעה קשה ומכוונת במצב הכלכלי של רוב העם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון שלך למוטט את הרשות מבורך הוא גם יביא לפתרון הצמיחה הכלכלית .מינוי קציני ממשל ולא יפוטרו אנשי קבע,כל המפוטרים מרשות העתיקות יהיו קציני ארכיאולוגיה .המורים איך שכחנו ילמדו בבתי הספר המנוהלים עי משרד החנוך ותהיה ברכה כפולה ,חנוך מחדש של האוכלוסיה הפלשתינאית(סליחה שהגדרתי)לאהבת ישראל.ופרנסה לכולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע מה הוא בדיוק ה"פתרון" שלי, ובכלל אני חושב שחשיבה במונחים של "פתרון" טוטלי לבעיות קשות בחיים (למשל בעיית תאונות הדרכים), היא בעייתית, ויכולה להיות גם הרסנית. אם נחזור לעניין שלנו, אסביר את דעתי על הרשות הפלשתינית באמצעות משל. נניח שמישהו ממשפחתי סובל ממחלה מסויימת קשה לריפוי אך בכל זאת הוא חי עמה שנים רבות ופחות או יותר מסתדר. ואז בא מישהו ומצליח לשכנע את המשפחה כנגד דעתי, שהזרקת רעל מסויים תרפא את המחלה כליל. לאחר ההזרקה, מצבו של החולה מדרדר ובקושי הוא מצליח לעמוד על רגליו. רעיונות ממש טובים איך לשפר את מצבו של החולה עכשיו, אין לי, אבל בדבר אחד אני בטוח: אם יבוא שוב אותו מישהו ובידו המזרק כשאותו חומר מטפטף מקצה המחט, וישבע לי שדרושה הזרקה נוספת כדי שהחולה יחלים לחלוטין, אעיף אותו לכל הרוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהמשל היה על הניסיון לפתור סכסוך המלווה בלחימת גרילה באמצעים צבאיים-אכן זריקת רעל. אגב גם הסכמי פלא-צי-צק-של שלום ומזה''ת חדש הם כאלה. אין כמעט תהליך שלום בעולם-הכולל עירוב אוכלוסיות-שלא כשל מספר פעמים עד שהתייצב (ע''ע אירלנד ונמיביה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להניח, כשהנמשל נכתב בפרוש וכלל לא הוסתר ? למקרה שבאמת לא הבחנת, הרעל הוא הרשות הפלשתינית ו"תהליך השלום" מתוצרת אוסלו. ולא מדובר כאן כלל רק באי הצלחה. הצלחה לעולם אינה מובטחת. מדובר בגרימת נזק עצום כמעט בלתי הפיך, שקל וצריך היה לצפות מראש את הווצרותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה לא להניח שאני ציני אם הנמשל כתוב בפירוש...? גם מלחמת לבנון לא הייתה רק אי הצלחה אלא נזק עצום שקל היה לצפות מראש (וויטנאם למשל קדמה ללבנון). רק לגבי היכולת הקלה לצפות מראש... אם יש משהו שבו הימין צודק לגמרי זה הזלזול המוחלט של השמאל בכל מיני הצהרות של גורמים בחברה הפלסטינאית ושל ערפאת עצמו-שהיו רחוקות מהצהרות של שלום. גם הייפ האופטימיות המוגזמת שהפריחו פה-וגם אני נשביתי בו במידה רבה-היה שגוי גם כי לא שיקף את המציאות וגם כי הוא תימרץ את הרגרסיה שקידמו הריאקציונרים בשתי הצדדים. מה שהיה צריך להעשות בשלב הראשון הוא הפרדה-מקסימלית-של האוכלוסיות והיערכות לכל מקרה אפשרי. אבל היי בנמיביה הסכמי השלום ערכו כ 30 שנה והם נכשלו בערך 5 פעמים ובין הפעמים הללו נהרגו כמיליון בני אדם בקרבות (כמובן שהסיקור התקשורתי של מות הברברים היה זניח לחלוטין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להבין למה אתה חותר. אם מצאת דוגמאות אחרות למהלכים כושלים, אז בודאי לא היה צריך לעשותם. האם אני צריך להבין מדבריך שאתה מסכים שתהליך אוסלו היה כושל והיה אסור לעשותו ? אם כך, על מה אתה מתווכח ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, בתגובתי המקורית לא ניסיתי לומר שהשמאל רע ושהימין טוב או להשוות בין דרכי פעולתן של שתי קבוצות פוליטיות כאלה או אחרות. כל מה שאמרתי בתגובתי המקורית הוא שהסכם אוסלו היה הסכם רע ומזיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוסלו אכן היה רע ותהליך היישום שלו מצד שתי הצדדים רע שבעתיים-במקום שהיו צריכים להיות רכים היו קשים (מדיניות ההתנחלויות) ובמקום שבו היו צריכים להיות קשים היו רכים (ההסתה ברחוב ובבית הספר ותרבות ההפרות ההדדיות שמוחלקות). אבל מכאן לא אסיק שכל תהליך שלום החותר למדינה פלסטינאית בגבולות מקורבים לגבולות 67 הוא תהליך רע. משום נראה היה כי עצם הקונספט של שלום בתנאים הכללים האלה נראה לך כמתכון דטרמיניסטי לאסון (לפחות לאסון גדול יותר מהמשך הכיבוש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצון לקדם "תהליך שלום החותר למדינה פלסטינאית בגבולות מקורבים לגבולות 67" הוא בעיני "אידיאולוגיה", כמו שתנועת ארץ ישראל השלימה היא תנועה אידיאולוגית. אני אמנם שייך לקבוצה השנייה אך מעולם לא התווכחתי ויכוחים ישירים מסוג איזו משתי התנועות יותר "חכמה". יש כאן יותר עניין של "טעם" או יותר נכון "בחירה", עם הרבה משתנים. כלומר על מה כדאי להשקיע ואילו מחירים כדאי לשלם תמורת מושא האידיאולוגיה, כשאת התוצאות הסופיות של החתירה למימוש האידיאולוגיה הזאת קשה מאד לחזות. הסכמי אוסלו שייכים אצלי לקטגוריה אחרת לגמרי. כאן מדובר בתהליך הרסני שלא מקדם דבר מלבד ההרס. והרשות הפלשתינית שנבראה עוד לפני שהיה איזה סיכוי להסכם סופי איזה שהוא היא הכלי לביצוע ההרס הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנים אחרים הרשות עשתה גם דברים למען השלום הלא- כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שהיטלר הסכים לקבל את חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה למען השלום. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה כזה אכן אין טעם להתווכח. כי אם אתה מקש את א"י השלמה מעל לכל, אז גם עם יישום המצב הזה יביא לאסון אתה תתמוך בו, מכיוון שהעניין עקרוני. שהייה בהצלחה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בדיוק כך. אני מקבל את דעת הרוב משום שאנחנו בדמוקרטיה, כשלרוב דעה אידיאולוגית שונה משלי, וגם כשלדעתי הוא עושה שטויות שלדעתי אפשר להבחין בהן באופן אוביקטיבי ללא קשר לאידיאולוגיה. אבל על אידיאולוגיה איני מתוכח, כמו שלא אתווכח עם מישהו שחושב שלא צריך את מדינת ישראל בכלל. אבל כשלדעתי עושים שטויות, כלומר מעשים שגם מביאים נזק וגם לא מקרבים למטרה האידיאולוגית של עושה השטות, אני כן מתווכח, ומנסה להסביר מדוע מדובר בשטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן לא אמרתי מעולם שאתמוך במימוש האידיאולוגיה שלי גם אם אדע שהיא תביא אסון. זו ממש הוצאת דיבה. נהפוך הוא. פעמים רבות אמרתי כאן שלעולם לא אתמוך בהטחת הראש בקיר. השמאל, לעומת זאת, ניסה לממש את דרכו בדרך שהביאה לאסון: הסכמי אוסלו ובריאת רשות הרצח המפלצתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נכון שחלק מתקציב הרשות הולך לטרור, אבל אם לא נעביר כסף לרשות הפלשתינית היא תתמוטט חס ושלום, ונאבד את טובי ידידינו שם". כך אומר היום שרון, מנהיג הימין. הרי הליכוד היה בעת החתימה על הסכמי אוסלו, נגדם ונגד הקמת הרשות הפלשתינית. מה הביא למפנה הזה בעמדת הליכוד ? ההצלחה הגדולה במרכאות של "תהליך השלום" ? "טובי ידידינו" ! . איזה בולשיט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כששמעתי פעם שנייה את הדיווח על הדברים הרושם היה שהכוונה ב''טובי ידידנו'' היא לידידינו בעולם ולא בקרב הפלשתינים, כמו שהיה נדמה לי בשמיעה הראשונה. אם זה כך, אני מוחק את השורה האחרונה בתגובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שבסופו של דבר תתוכח רק עם עצמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מדינה מסודרת שומרת חוק, כאשר ראש המטה הכללי של צבא חולק בעת מלחמה על מדיניות ממשלתו כלפי האויב, יש לפניו ארבע ברירות. א. לבקש ראיון עם השר הממונה עליו. ובמקרה זה של רב אלוף משה בוגי יעלון, מדובר בפגישה בינו לבין שר הביטחון שאול מופז. ב. אם הפגישה אינה עולה יפה ולא מושגת בה הסכמה/הבנה, הוא יכול לבקש רשות, לקיים פגישה עם ראש הממשלה. במקרה זה, מר אריאל שרון. רק אם רשות כזו אינה ניתנת, מותר לו לפנות ישירות אל ראש הממשלה, וזכותו וחובתו של ראש הממשלה להחליט באם הוא רוצה לראות ולשמוע את הרמטכ"ל או לא. ג. לשתוק. ד. להגיש את התפטרותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי האופציות שנתת, הוא בחר דווקא ב-ב'. אז למה בחרת בשבילו ב-ד'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון רב אלוף יעלון בחר בדרך אחרת. הוא זימן לשיחה שלושה עיתונאים, שכל אחד בדרכו ובכתיבתו, וזו זכותם המלאה, מביע הזדהות עם דעותיהם של מתנגדיו של ראש הממשלה אריאל שרון. נחום ברנע, מ"ידיעות אחרונות", חמי שליו, מ"מעריב", ועוזי בנזימן, מעיתון "הארץ", לו היה סכסוך אישי/רעיוני ארוך וטעון מאוד עם ראש הממשלה אשר הגיע לדיון משפטי בו אריאל שרון הפסיד. על כן: בתור אזרח, יעלון חופשי לומר כל העולה על רוחו. אולם כמפקד הצבא, יש לו חובת נאמנות כפולה. לממשלה שמינתה אותו ולצבא שכפוף לו. לשניהם הוא חייב לתת דוגמא של שליטה עצמית ומשמעת. בפגישתו ודבריו לשלושת העיתונאים הוא הפר כללים אלה. לכן על הרמטכ"ל, רב אלוף יעלון, לקחת אחריות על דבריו ומעשיו ולהתפטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. ואותה חובה יש לו גם בהתבטויותיו הימניות התמוהות. שלו ושל עוד קצינים בכירים רבים (במיוחד מפקד ח''הא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, הוא די אימץ דווקא את אופציה ב': שר הביטחון לא היטה לו אוזן, וכנראה לא טרח גם להעביר הסתייגויותיו לרה"מ, ואז בחר יעלון להעביר מחאותיו ישירות לרה"מ. אלא שלא ביצע זאת במשרד סגור, אלא דרך עיתונאים. הרה"מ עצמו, לא זו בלבד שלא ניצל את סמכותו לפטר את יעלון, אלא אף קיבל קצת מהביקורת, בדיוק כפי שציינת גם בתחתית סעיף ב'. אם המצב הוא כזה, למה שיעלון יתפטר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכבר קראתי את רשימת האפשרויות הזו במאמר ב-Ynet. הכצעקתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. בדבקה. גם התשובה של אלי (על השאלה ''למה בחרת בשבילו דווקא באופציה של ההתפטרות'') מועתקת מילה במילה מהנימוק של דבקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמפקד של כל המפקדים יש אפשרויות חוץ מאשר לפנות למפקד שלו או למפקד שלו. למשל הוא יכול לערוך הפיכה צבאית או להדליף לתקשורת מה שהוא רוצה או להטעות את הדרג המדיני בקשר לעלויות ולסיכונים ואם אני זוכר נכון, גם ראש הממשלה לא בדיוק נהג לפי הכללים האלה כשהיה במערכת הצבאית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |