מחקר: קופים מוחים כנגד אי-צדק | 1621 | ||||||||
|
מחקר: קופים מוחים כנגד אי-צדק | 1621 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
מוטב אולי לשנות את הנוסח בכותרת. אי-שוויון אינו בהכרח אי-צדק. |
|
||||
|
||||
אי שוויון אינו בהכרח אי צדק,ולהפך. ישנם מצבים,שבהם על מנת ליצור צדק עתידי,יש לתת העדפה לאנשים ממעמד נמוך.למשל,קביעת מכסה של אנשים מעדה שרובה חסרת חינוך גבוה,לזמן מסוים,על מנת להעלות בקרב אותה האוכלוסיה,את אחוז המשכילים,על מנת שבעתיד,יהיה מצב של שיוויון בקרב אותה עדה מבחינת אחוז המשכילים. אופציה זו קבועה בחוק במסגרת העדפה מתקנת. יכול להיות מצב של אי צדק,על מנת ליצור שיוויון מלאכותי. אדם יותר עשיר,משלם נטל מיסים יותר גבוה,כדי להקל את נטל המיסים מן השכבות החלשות. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אז זה שני שליליים, שיוצרים חיובי - כלומר, יצירת אי שיוויון הפוך במצב של אי שיוויון קיים, מביאה (בתאוריה) לשיוויון, ולכן זה צודק. לא זה המצב המתואר בניסוי, ולכן יש הקבלה בין אי צדק לאי שיוויון. |
|
||||
|
||||
על פניו, לפחות, לא מדובר בקישור מופרך. אריסטו, בפוליטיקה ג', הגדיר צדק כיחס הקבוע בין התרומה שתורם אדם לחברה לטובין שהוא מקבל מהחברה. כך, שלשוויון בתרומה בין שני בני אדם יתלווה שוויון בתמורה החברתית שאותם בני אדם יקבלו, ופער בתרומה יתבטא בפער בתגמול החברתי. שני בני אדם התורמים במידה שווה לחברה צריכים, על פי מידת הצדק, לקבל מידה שווה של כוח וכיבודים; ואדם התורם לחברה יותר מחברו, יקבל יותר כוח וכבוד מחברו. המודל הזה, של צדק חלוקתי, הוא מודל די מקובל לצדק ומבטא תפישה מאוד אינטואיטיבית העומדת בבסיס ה"מגיע לי". |
|
||||
|
||||
וגם להן זה לא עוזר הרבה |
|
||||
|
||||
כשהיו לי שני כלבים תמיד היתה מתיחות ביניהם- גם בנושא מזון (לפי סימן ביניהם היו מתחלפים בכלי האוכל באמצע האכילה) וגם היתה קנאה אמיתית, גוררת נביחות ועצבנות לגבי ליטופים, משחק ויחס מצד המשפחה עכשיו יש כלב אחד והוא כ''כ עצוב ומתגעגע לשני שמת שזה נורא |
|
||||
|
||||
הו, הוצאת לי את המילים מהפה. לאחותי הקטנה (איזו חמודה) יש שתי פינצ'ריות, והן לא רק מתחלפות בכלי האוכל באמצע האכילה, אלא מנהלות את כל חייהן באופן שיביא לשוויון מוחלט ביניהן. אם שתיהן מקבלות עצמות, הן תלעסנה אותן כשהן יושבות זו מול זו, כדי לוודא כל הזמן שהקצב מתואם לגמרי ושאחת לא לועסת מהר יותר מהשניה (ואז תישאר לה פחות עצם למחר, או משהו כזה). גם ליטופים ומשחקים חייבים להיות מחולקים שווה בשווה ביניהן, כמובן, אם כי זו אולי סתם קנאה ולאו דווקא חוש צדק. |
|
||||
|
||||
המוטיבציה, לא? לכלבות של אחותי לא יהיה אכפת אם אלטף כלב זר, אבל הן ממש תתחממנה אם אלטף אחת מהן ולא את השניה. |
|
||||
|
||||
כשראיתי את הכותרת התלהבתי, אך מתברר שכמו אצל רובנו, המחאה היתה רק כנגד אפליה המופנית כלפי המוחה. טוב, זו התחלה (ואצל עמים מסויימים גם הסוף, אבל נעזוב). זה המקום לציטוט מפיוצ'רמה הי"ד: Clerk: That'll be 40 cents.
Fry: I believe you're forgetting about our 5% military discount. Clerk: That's only for people in the military. Bender: What? Fry: Huh? Bender: This is the worst kind of discrimination. The kind against me. |
|
||||
|
||||
אצל הקופים האלה אין סוציאליסטים שמחפשים את השוויון גם על חשבון עצמם, אלא רק אגואיסטים שחושבים על עצמם או במילים אחרות אין שמאלנים |
|
||||
|
||||
כלומר, מוצא האדם מן הימין? תמיד חשדתי בזה (: |
|
||||
|
||||
אם כבר, מוצא הימין מן הקופים. |
|
||||
|
||||
לקופיף שאינו שמאלני אין לב ולקוף שאינו ימני אין שכל. בנג'מין ד'יזראלי |
|
||||
|
||||
על איזה "סמאל" מדובר על אלה שגרים בעין הוד יפו או צפת? |
|
||||
|
||||
התנועה הסוציאליסטית טוענת שכל בני האדם שוים לכן מגיעות להן אותן הזכויות ונדרשות מהן אותן החובות בחברה התנועה היא גלובאלית ראה ערך "עליית הדיקטטור לנין על גלי הסוציאליזם ברוסיה" ו"התנועה הקיבוצית- מי שמתאמץ מרוויח" מי שנחשב לאבי התנועה הוא קרל מרקס שפילסף את המעמדות וכו' עוד על מרקס:http://www.historyguide.org/intellect/marx.html |
|
||||
|
||||
אותן זכויות ואותן חובות? מה קרה ל"כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו"? |
|
||||
|
||||
הציטוט האהוב עלי מכל הזמנים: Brannigen: I here by relieve you of your command as ship's captain.
Lila: Under what grounds?! Brannigen: Failure to prevent a mutiny. |
|
||||
|
||||
אכן גדול! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לפי הכתבה, הקופים מוחים כאשר מפלים *אותם* לרעה, משל היו מקצצים 10% בהקצבת הענבים שלהם. מעניין מה קורה כשנותנים לכל הקופים ענבים, פרט לאחד. האם הקופים מבחינים באי-צדק כזה? האם התגובה תלויה ביחסי קרבה לאותו קוף מקופח? |
|
||||
|
||||
לפי הכתבה, היו קופים שזרקו את המלפפון אל מחוץ לכלובם. הם העדיפו לפגוע בעצמם, כדי ''לרצות'' את תחושת הצדק. אם הם היו עוד טיפל'ה יותר אנושיים, תחושת הצדק שלהם עדיין לא היתה יודעת שובע. הם גם היו דורשים שיזרקו אל מחוץ לכלוב את האוכל של הקופים האחרים. |
|
||||
|
||||
תגובה 153691 |
|
||||
|
||||
הניסוי מהדיון ההוא נוסה גם על מבוגרים, לעיתים טלפונית כדי להפחית אינטראקציה חזותית. התוצאות דומות למה שתואר בניסוי עם הילדים. אין לי סימוכין זמינים, אבל אני זוכר את ההסבר של רוברט אומן (Aumann, איש תורת המשחקים וכלכלה מתמטית): אנשים מייחסים מחיר של ממש למושג המופשט של "לצאת פרייר". הם חשים, אינסטינקטיבית, שפעולותיהם בהווה ישפיעו על הדרך בה הם ייתפסו ע"י אחרים בעתיד, גם במסגרת ניסוי מלאכותי שהוא במוצהר חד-פעמי. |
|
||||
|
||||
תגובה 153695 (חלק שני) - אולי יש לך מה להוסיף לשיח ההוא. |
|
||||
|
||||
עכשיו טרחתי לקרוא את המשך הדיון (תודה), וחוששני אין לי הרבה מה להוסיף, לפחות לא בלי להתאמץ קשות ולהציע זווית מקורית. |
|
||||
|
||||
האם לקופים שהופלו לטובה (אלה שקיבלו ענבים) היה אכפת בכלל שהקופים האחרים לא קיבלו ענבים? קל מאוד להתמרמר כשאתה המופלה לרעה....פחות קל כשאתה המופלה לטובה... |
|
||||
|
||||
לא רצו לבדוק כאן אם קופים יותר מוסריים מבני אדם, אלא אם הם כמונו. אנחנו מתמרמרים כשמפלים אחרים, או כשמפלים אותנו? |
|
||||
|
||||
דבר בשם עצמך. אני, לעומת זאת, עדיין תקוע בשאלה הישנה כמה ''כמונו'' צריכים הקופים להיות כדי שנפסיק כבר לעשות בהם ניסויים מטופשים כאלה. |
|
||||
|
||||
אז בשם מי אני אדבר, בשמך?1 מה מפריע לך הניסוי הזה? חתכו אותם? הכאיבו להם? הרי ניסויים כאלה ביצעו גם על בני אדם, אז כנראה שגם אם הם קופי שלנו, אפשר לבצע אותם עליהם. 1 אנחנו אפילו לא מדברים באותה שפה. מבחינתך, הייתי יכול שלא להתקיים בכלל. (מועדון ארוחת הבוקר, ג'ון בנדר) |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שהקופים התנדבו לניסוי - אם היו עושים את זה על בני אדם בלי לשאול אותם, גם זה היה די בעייתי. אולי לא חתכו אותם והכאיבו להם, אבל לא נראה לי ששלפו אותם מגן המשחקים שלהם בשביל הניסוי הזה - סביר להניח שהם חיים שם בכלובים כל חייהם. את זה, למיטב ידיעתי, לא עושים על בני אדם. |
|
||||
|
||||
כן, אבל בשביל זה אתה צריך לבוא לתלונות לגני-חיות באופן כללי. אבל לפני שאתה עושה את זה, אתה צריך ללכת לטפל בציידי הקופים ובכורתי היערות שמצמצמים את מרחב המחיה של הקופים ומקרבים אותם להכחדה. גני חיות, בדיוק כמו אלו שם מנהל דה-וואל את מחקריו, מונעים את הכחדת המינים הללו, ומסייעים להגדלת המודעות לסכנת ההכחדה של מינים מסוימים של פרימאטים. |
|
||||
|
||||
קודם כל - אני כן בא בטענות לגני-חיות באופן כללי, וכמובן גם לציידי הקופים וכורתי היערות. ועכשיו לטענתך - אתה בעצם אומר שבגלל שהמינים שאליהם שייכים הקופים האלה הם בסכנת הכחדה, אז אנחנו יכולים להתעלל בהם כרצוננו? אני לא ממש מבין את ההגיון פה. מה אכפת לקוף אם המין שלו בסכנת הכחדה? אם אתה היית מהשרידים האחרונים של העם שלך, היית מעדיף שיכלאו אותך ויעשו עליך ניסויים ובדרך גם "יגדילו את המודעות לסכנת ההכחדה של עמך", או שהיית רוצה שיעזבו אותך לנפשך וייתנו לך לחיות בכבוד את שארית החיים שלך? אנשים נוטים לראות במניעת הכחדת מינים כמשהו נפלא שעושה האנושות למען בעלי-החיים, אבל היחידים שמרוויחים מזה הם בני-האדם. מין הוא לא יצור חי שצריך "לעזור" לו או "להציל" אותו - הפרטים ששייכים אליו כן. ולהם צריך לדאוג. |
|
||||
|
||||
תגיד, אתה קראת את הידיעה? איזו התעללות? כל מה שהקופים יודעים זה שנתנו להם מלפפונים ו/או ענבים. זה ניסוי מתעלל? זה לא שונה כהוא זה מניסויים שעושים על ילדים (והילדים לא יודעים שזה ניסוי). לעזאזל, זה לא שונה באופן מהותי מסתם להאכיל אותם ולשחק איתם. אין לי ספק קל שבקלים שהקופים לא סבלו מהניסוי, ולא חשו שמתעללים בהם. חוץ מזה, אני הייתי מוכן לעשות הרבה דברים כדי לגמור את החיים שלי בשיבה טובה ולא על צלחת. |
|
||||
|
||||
הבעיה שלי היא לא עם עצם נתינת המלפפונים והענבים, אלא עם העובדה שהקופים היו צריכים להיוולד לתוך כלוב ולחיות בו את כל חייהם בשביל השטות הזו. את זה לא נראה לי שהיית עושה בשביל למות בשיבה טובה. |
|
||||
|
||||
לא, הם נולדו בכלוב, כי רצו לשמר את המין, ולכן מספר פרטים הועברו למקומות בטוחים, כמו גני חיות, שם הם חיים ברווחה ניכרת. הניסויים החברתיים שעושים בהם הם בונוס לנו, ולא מפריעים להם. ממש לא הסיבה בגינה הם נולדו שם. |
|
||||
|
||||
אלפי קופים, כמו אינספור בעלי-חיים רבים אחרים, נמצאים בכלובי אונ' אמורי רק מסיבה אחת: כדי שהם יהיו זמינים למטרות מחקר. במציאות, כל אחד ואחת מהקופים שדה-וואל נותן להם היום ענבים ומלפפונים, מועמדים לקבל שם מחר מחלות דמויות פרקינסון או מלריה, או לשמש באחד הניסויים המרתקים שהם ההתמחות המיוחדת של אונ' אמורי: ניסויי ההתמכרות לסמים קשים. ולא שזה משנה הרבה, אבל הקפוצ'ין החום, שהוא המין שבו נערכו הניסויים המטופשים האלה, נפוץ במדינות דרום אמריקה ואינו נמצא בסכנת הכחדה. |
|
||||
|
||||
מסכימה, ותוהה מה יותר אידיוטי: הניסוי הזה, או הניסויים של חברות הקוסמטיקה. בגלל האכזריות, הקוסמטיקה מנצחת. |
|
||||
|
||||
מה כל-כך אדיוטי בניסוי? ידעו את התוצאות מראש? |
|
||||
|
||||
אני לא הדר, אבל אולי היא התכוונה, שאם גורמים סבל ליצור חי בשביל תוצאות לא הכרחיות (לדעת מה קופים מרגישים כשמקפחים אותם, או אם מוצר קוסמטי גורם גירויים בכמויות ענק - זה לא ממש מקדם הצלת חיים) - זה מה שאדיוטי. |
|
||||
|
||||
אני לא עוזי, אבל איך נדע אם אנחנו גורמים סבל ליצור חי, אם לא נעשה ניסוי לדעת את זה? |
|
||||
|
||||
ניצול יצורים חיים אחרים תוך גרימת סבל היא לא בהכרח דבר אידיוטי. זהו ביטוי של אכזריות או של אדישות כלפיהם. לדעתי, הניסויים האלה אינם אכזריים יותר מניסויים אחרים, אך יש סיבה די טובה לחשוב שהם אידיוטיים: העובדה שהחוקרים ממשיכים לעבוד במוסד שבו מתייחסים לקופים רק כאל אמצעים למטרה, מוכיחה שאפילו הם בעצמם לא לוקחים את מחקריהם (ובפרט את המשמעויות האתיות שלהם) ברצינות יתרה. |
|
||||
|
||||
מעניין, איזה משמעויות אתיות אתה מוצא במחקר התנהגות קופים? |
|
||||
|
||||
קח חופש מהעבודה עד אחרי סוכות, קרא בעיון את דיון 792 ואת דיון 1129, ואם אחרי זה משהו לא יהיה ברור, אני אשמח להסביר. (סליחה שזו התגובה שלי, אבל יש לי תחושה שרבים מבאי האתר יעדיפו לשמש בעצמם כמודל למחלת המלריה ובלבד שלא יצטרכו לקרוא שוב את דעותי בנושא זה.) |
|
||||
|
||||
הוא יכול גם להתחיל מדיון 692, ככה, למען הסדר הכרונולוגי. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא חיים בשביל לקדם הצלת חיים. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא חיים *גם לא* בשביל זה. אין מטרת על אפריורית כלשהי שבשבילה אנו חיים. השתמע מדברי אחרת ? |
|
||||
|
||||
השתמע מדברייך שניסוי שאינו ''מקדם הצלת חיים'' הוא אדיוטי. |
|
||||
|
||||
לא כל ניסוי. ניסוי שגורם סבל לבע"ח סתם. ב תגובה 172049 שיערתי שזה מה שהדר התכוונה, והיא אישרה זאת אח"כ. אני מסכימה איתה שמיותר לגרום לבע"ח סבל סתם. אך ההגדרות שלי1 ל"סבל" ול"סתם" כנראה אחרות משלה :-) 1 להרעיל בע"ח במוצרי קוסמטיקה = סבל; בשביל שפתון חדש = סתם. לחלק מלפפונים או ענבים = לא סבל; בשביל להשיג תובנה לגבי חוש הצדק = אולי סתם, אולי לא - תלוי בשימוש שיעשה בתובנה (אם וכאשר תושג). להפריד קופיף יונק מאימו = סבל; כדי לבדוק אם יעדיף תחליף אם ממתכת+בקבוק או תחליף אם רך ללא בקבוק = סתם. לגרום למחלה/פציעה = סבל; כדי לבדוק טכניקה משופרת לריפוי, באין דרך אחרת לבדוק זאת = לא סתם. |
|
||||
|
||||
בהקשר של חיות, אפשר לפעמים להגיד שמדובר בסתם סבל (גם אם נורא קשה להן). כל פעם כשאני אוכל פרה, כי זה *סתם* טעים, הסבל שסבלה הפרה במהלך חייה, הוא מאוד סתמי בשבילי (גם אם היא סבלה נוראות). אז אם בשביל סתם סטייקים אנו מוכנים להרוג, להכאיב ולגרום סבל לחיות, אז זה סביר גם בשביל סתם איזו תובנה מדעית חדשה. בייחוד כשמדובר בהחזקה סבירה בשבי ולא בחישמולים וביתורים. את הצימחונים אני מבין. הם לא אוכלים ובוכים. את האנשים שיתנגדו לניסויים מדעיים בדולפינים ופרות אבל ישמחו לנסות סטייק דולפין או סתם אנטריקוט באיזו מסעדה, אני מתקשה מאוד להבין. |
|
||||
|
||||
אז בשביל מה כן אנחנו חיים? |
|
||||
|
||||
גם להבין ולהשכיל, לא? |
|
||||
|
||||
וגם בשביל לשאול שאלות כמו השאלה מתגובה 172477. וגם... אין סוף תשובות נוספות. יש המון בשבילים לבחור מהם (אם בכלל רוצים). |
|
||||
|
||||
כן, נכון, אבל אני התכוונתי לאיזשהו ציטוט מהמקורות(?) שנדמה לי שעוזי נדרש לו. |
|
||||
|
||||
ומהו אותו ציטוט ומאיפה? (צריך שגם בורים שכמותי ילמדו משהו מדי פעם) |
|
||||
|
||||
אני גוזר את הציטוטים שלי (במקרה הזה, מן הברכה השניה שלפני קריאת שמע בשחרית) מאד מאד בזהירות. |
|
||||
|
||||
הממממ... והזהירות הניעה אותך לוותר על "להבין ולהשכיל"? לא מסתדר לי... |
|
||||
|
||||
עוזי הוא בחור צנוע ובורח מכל שבריר של היבריס. |
|
||||
|
||||
הבנתי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
את שלא הבינו אלון והאלמוני מתגובה 172745 "להבין" "להשכיל" ו"לשמוע" הם רק כלים כדי לממש את התכלית "ללמוד וללמד, לשמור ולעשות"? |
|
||||
|
||||
מר עמית מחשיב אך ורק את רווחתם של פרטים ולא את קיומו של המין. |
|
||||
|
||||
לטובת קוראינו בחו"ל שאינם דוברי אנגלית: |
|
||||
|
||||
הם מבינים, מן הסתם, שלנסיינים יש מלאי של מלפפונים וענבים ולכן הם מעדיפים לוותר על מלפפון כרגע מתוך תקווה לזכות בענבים בפעמים הבאות. היופי נעוץ, מבחינתי, באפשרות שהקופים יכולים לשים את עצמם בנעלי הנסיין ולתפוש שהוא יכול לתת להם ענבים, אם ירצה. הם גם מבינים שיש ביכולתם להשפיע על ההחלטה, על ידי התנהגות מתאימה. כל זה עדיין אינו קשור לאי צדק, אלא ליכולתם של קופים לבצע מניפולציה על נסיין כדי להשיג ממנו משהו. מעניין לראות מה היה קורה לו האוכל היה יוצא מתוך מנגנון מכני שהוא לכאורה אקראי, כך שהקוף אינו יודע שהנסיין מעורב בתהליך. האם הקופים שקופחו היו מפגינים רגש כלשהו? כעס? עצב? אדישות? |
|
||||
|
||||
הניסוי: באמת להציב מכשיר שמוציא ענבים באופן אקראי ושלא יוציא הרבה אלא פעם בכמה\\\\הרבה זמן ושיהיו שם שני קופים מה הם יעשו? יריבו\\\\יתחרו על הענבים? (לדעתי זה מה שיקרה בהתחלה) בסוף כדי להיות ב"שולם" הם בטח יצטרכו להסכים על שיטה של חלוקה שווה.. |
|
||||
|
||||
למה? לא נראה לך סביר שבשביל להיות ב"שולם" הם פשוט יסתדרו עפ"י יחסי כח (הקוף החזק יקבל יותר או משהו בסגנון)? האם אין היררכיה מובנת בקבוצות של קופים בטבע? |
|
||||
|
||||
הבהרה: כוונתי היתה שיש מחיצה בלתי עבירה בין הקופים ולכל אחד מכשיר האכלה משלו, אלא שבצד אחד של המחיצה המכשיר מוציא ענבים בלבד ובצד השני בעיקר מלפפונים. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהצלחת למצוא בנפש הקופית הגיון שנכשלתי במציאתו אצל בני אדם. כוונתי היא שאולי מדובר בהתנהגויות מולדות או נרכשות שהוכיחו את עצמן אבולוציונית, ומתקיימות בנו ועל אחת כמה וכמה אצל קופים, ללא תודעה ברורה באשר להשלכותיהן. |
|
||||
|
||||
אולי באמת אין צורך להניח שמדובר בתהליך מודע, בפרט שאין דרך אמפירית לבדוק מתי הקוף "מבין" ומתי הוא "פועל אינסטינקטיבית". מה בעצם ההבדל? דרך אגב, לו הניסוי היה מתבצע עם קופים שגודלו כילדים יחידים, ללא חברת בני גילם, האם תוצאות היו דומות? במילים אחרות, האם ההשוואה לאחרים היא גנטית או נלמדת? |
|
||||
|
||||
לא טענתי שהם פועלים אינסטינקטיבית. אני רק אומר שהם, כמונו, מונעים ע"י רגשות מסויימים. לעיתים מדובר ברגשות הגוררים תגובה מיידית ("אינסטינקטיבית" - כמעט ללא בחירה) ולעיתים הם גוררים תיכנון לטווח רחוק המיועד לספק את הצרכים הרגשיים. במקרה זה הניחוש שלי הוא שמדובר ברגשות כעס ועלבון שגוררים תגובה כעוסה מסויימת לא מחושבת, שמשמעה "אז אני לא משחק", ושקשורה גם בהבנתם שיש על מי לכעוס (ואז נתינתו היא אולי אינטרס שלו). עתה ניתן לשאול מדוע בכלל נטבעה תגובה כזו בקופים אלו. כנראה שסטטיסטית, כעס זה משתלם, לפחות בנסיבות בהן התפתח מין זה. אגב, שים לב שגם בני אדם המרגישים מושפלים ומופלים, פועלים לא פעם בכעס לא רציונלי שרק מרע את מצבם. לגבי גנטיקה אל מול נרכשות: איני יודע. לי נדמה שעניין השיוויון בקבלת מזון הוא די בסיסי כדי שיתבסס על צורך מולד, גם אם אין הוא עדיין צורך פעיל מייד לאחר הלידה -בדומה לרוב כושרינו המנטליים - אך קטונתי. |
|
||||
|
||||
מעניין לראות מה היה קורה לו קוף היה מחלק את המזון לשני הזוגות, במקום הנסיין. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |