157
המאמר המלא פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

?...ו 2578
תודה רבה על המידע, אבל איזה דיון בדיוק ציפה הכותב \ עורך שיתפתח בעקבות המאמר?

אלא אם היה זה "נחיצותם של מאמרים אינפורמטיביים - אובייקטיביים במסגרת האייל הקורא" אני לא רואה טעם בפירסומו כאן.
?...ו 2579
טוב, לא נפתח את זה לדיון כאן. אם אתה רוצה תשובה מפורטת יותר - אתה מוזמן לענות לי באימייל (את שלך לא סיפקת). האייל הקורא נועד לתת תוכן איכותי במגוון תחומים של אקטואליה ותרבות, ביניהם ספרות, מוזיקה, פוליטיקה, חברה, דת, ובין השאר - גם מדע. מר עזגד הואיל לתרום לנו מספר מאמרים פרי עטו בנושאים שנראים, בעיני לפחות, כמרתקים ומרחיבי דעת, וככאלו - שמור להם מקום של כבוד בלוח הזמנים של האייל הקורא.
ועוד מילה אחת בנוגע לפוטנציאל הדיון של מאמרים - לא אחת הפתיעו אותי מאמרים מסויימים בריבוי התגובות אליהם (הביקורת על ז'אן ד'ארק, למשל), ומאמרים אחרים (מאמרה של חמוטל לוין, שציפיתי שיגרור אחריו דיון נרחב) שדווקא הפתיעו במיעוט התגובות. האייל אינו רק דעות, אלא גם עובדות. למעשה - בלי האחרונות לא ניתן לגבש את הראשונות.
השאר, כאמור, באימייל.
כן ירבו! 2583
כמי שחדשות מדעיות מרתקות אותו (אני קורא דבר ראשון כל בוקר את החלק האחורי של חלק ב' של "הארץ"...) הכתבה הזו היתה מרתקת בעבורי לקריאה.
אני משוכנע שאינני היחיד מבין פוקדי האייל אשר נהנה לקרוא כתבות בנושאים אלו, במיוחד כשהכתיבה רהוטה.
אינני יכול לחוות דעה על רמתה המדעית של הכתבה מפאת היותי הדיוט בנושא המדובר, אבל מתוך הנחה שהעורך הנכבד (יאללה דובי) דואג לנקודות הללו אני, לפחות, מצאתי בה תועלת והעשרה רבה.

מחכה למאמר הבא בתור...

ואם כבר בדיון חשקה נפשך, אז הנה שאלה שמעניינת אותי:
ישנן נחלות רבות אשר הגיעו למצב של כמעט הכחדה, החיידקים הגורמים אותן נמצאים כיום כמעט אך ורק בצנצנות מאובטחות במתקנים מיוחדים המשמשים למחקר.
בשנים האחרונות, למיטב זכרוני, התפרסמו מספר ספרים וסרטים שנושאם הוא "בריחה" של מחלה שכזו מ"כלא" שמור שכזה והאסון שהיא עלולה לגרום.

האים התועלת האפשרית משמירת החיידקים (שקיומה מוכח ע"י התועלת שנמצאה, יתכן, במחלה קשה כגון השחפת) שווה את הסיכון הזה?
החלבון 2658
על-פי הפסקאות האחרונות, התגלה החלבון שמייצר החידק, אשר מוביל לתוצאות החיוביות.

נשאלת השאלה, האם ניתן לייצר חלבון זה ללא עזרת חיידק השחפת?

השאלה היא עקרונית, משום שבעוד שיש לנו חיסון נגד השחפת, מחר אנו עשויים לגלות שחיידק אחר, ש*אין* לנו חיסון נגדו (אבעבועות שחורות למשל), גם הוא מייצר חומרים (חלבונים או אחרים) שהם בעצם מועילים ובעלי ערך רפואי.
תשובה לטל 2697
עכשיו, אחרי שחיידק השחפת עשה טובה וגילה לנו את מבנה החלבון הזה, אנחנו יכולים לנסות לייצר את החלבון בעצמנו, בטכניקות של הנדסה גנטית בחיידקים אחרים, בצמחים, ברקמות תאים או בבעלי-חיים. הניסיון מלמד שייצור חלבונים אינו עניין כל כך פשוט. לפעמים החלבון המהונדס, שהרכבו הכימי שווה במדויק להרכב של החלבון המקורי, בכל זאת אינו פועל כמו החלבון המקורי. למה? לטבע פתרונים. כל האפשרויות האלה ייבחנו/נבחנות מן הסתם במחקרים רבים המתבצעים במקומות שונים בעולם.
תשובה לטל 2698
כיצד בעצם יתכן ששני חלבונים *זהים* פועלים בצורה שונה, משום שהגיעו ממקום שונה? אני רואה שתי אפשרויות (מתוך הנחה שהפעולה באמת שונה, ואין כאן טעות הנובעת מ-wishful-thinking של החוקרים):

א. החלבונים לא באמת זהים. יתכן ויש משהו שאיננו יודעים עדיין לגבי מבנה החומר - עוד תכונה שעשויה להיות או להעדת ממולקולה, למשל. אני זוכר במעומעם שקראתי פעם כי לעיתים מולקולות בעלות אותו הרכב הן למעשה שונות בשל זוויות שונות בין האטומים המרכיבים את המולקולה (יש יותר מ"תנוחה" אחת שבה הכוחות בין האטומים מתאזנים). אם זה המקרה כאן, הרי שהחלבונים לא באמת זהים.

ב. החלבונים אכן זהים, אבל לא הם לבדם מובילים לפעולה הרצויה. למשל, החיידק מייצר גם חומר *נוסף*, שחשבנו שאינו רלוונטי לתהליך אולם ללא חומר זה החלבון לא פועל את פעולתו. יתכן אולי שהחומר הנוסף לא מגיע מהחיידק, אלא מעצם נוכחותו (נוגדנים שהגוף מייצר, למשל).
תשובה לטל 2703
שתי האפשרויות שאתה מציע אפשריות. למשל, אינטרפרון ביתא שמופק בשיטה ביוטכנולוגית אחת, בהנדסה גנטית בחיידקים, גורם יותר השפעות לוואי מאותו אינטרפרון שמיוצר בתרביות תאים של יונקים. למה? לטבע פתרונים. מהו בדיוק ההבדל הפיסי/כימי שעושה את ההבדל? איש אינו יודע. הניסיון לענות על השאלות האלה הוא אחד מתחומי המחקר המרתקים ביותר שללא ספק יצברו תנופה משמעותית עם השלמת פרויקט המיפוי והפיענוח של גנום האדם. יש פרנסה למדענים. הצטרפו לעולם המדע וראו את העולם.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים