151
המאמר המלא פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

עבדות במאה ה-‏19 2381
באמצע המאה ה-‏19, עבדות התקיימה רק בשני מקומות בהם ישבו אירופאים, או אנשים ממוצא אירופי: דרום ארה"ב וברזיל. העבדות נתפסה, כבר אז, כדבר מתועב, אנטי אנושי. טום פיין דיבר וכתב נגד העבדות עוד במאה ה-‏18; האנגלים ביטלו את העבדות ב-‏1812, תוך פיצוי בעלי העבדים (פתרון שלדעתי, היה צריך לאמץ גם בארה"ב), ועבדים נמלטחם מדרום ארה"ב עשו את דרכם לקנדה הבריטית; קבוצות אבולושיוניסטיות בצפון סייעו בהברחת עבדים, ומושלי המדינות סירבו להחזיר עבדים; ואפילו הדרומיים עצמם התייחסו בבוז ובתיעוב לסוחרי העבדים. כמו שאמר לינקולן באחד מנאומיו (בטרם המלחמה): "אתם נותנים לילדיכם לשחק עם ילדי העבדים, אבל לא עם ילדיו של סוחר העבדים, שכן אתם רואים אותו כאדם שפל." וכמובן, ג'פרסון, בעל עבדים ששחרר את עבדיו בצוואתו, כתב, בעניין זה: "כאשר אני מהרהר בכך שאלוהים הוא אלוהי צדק, ושצדקתו לא תידום לעד, אני רועד למען ארצי."
עבדות במאה ה-‏19 28563
שלום
באותה תקופה במדינות הדרום (להזכירך ה Bible Belt), עיקר כלכלת המתיישבים היתה באופיה אגררית ונסמכה על גידולי מטעים וכותנה שדרשו מטבעם הרבה ידיים עובדות (הצורך הכלכלי/טכנולוגי).
מילים רבות יכולות להאמר על ההדיקות הדתית (הזרמים הפוריטניים, ווסאפים ואוונגליסטים) של המתיישבים במושבות האמריקאיות שללא ספק ראו בברית הישנה (דהינו בתנ"ך) כמקור של חוק אלוהי/עליון.
להבנתי כל הקוד האתי-מוסרי שלהם באותה תקופה ובמידה רבה עד ימינו (אמריקה היא אומה נוצרית-מאמינה בעיקרה) נמסך על שני מקורות משלימים: הברית הישנה והברית החדשה.
המתיישבים ראו בתנ"ך כדבר אלוהים שמרשה להם (בתור ממשיכיהם של בני ישראל לתפיסתם) לסחור בעבדים ולהיות בעלי עבדים.
אומנם, ראוי לומר שדיני התורה נהורים במונים רבים על פני התנאים ששררו בכלכלת סחר העבדים מהמאה ה 16 ועד המאה ה 19 (במובן של כלכלת העבד, תנאי מחיותו ושחרורו) אך עדיין הסימוכין ה"מוסריים" ומסגרת הבעלות הגיעו ללא ספק מהתנ"ך.
פעם שמעתי טענה, שאני לא יודע מה מידת הביסוס שלה, שחלקם של יהודים בסחר העבדים היה לא מועט. למישהו יש מידע על זה?
בברכה
2390
ראשית, אם אינני טועה, אביבה אבירם מגישה את התוכנית "בקריאה ראשונה" ביום שבת ב11:00-, בערוץ השני (בנוסף להיותה כותבת מאמרים קבועה בהארץ).

לגבי המאמר עצמו - היכולת לעצום עין אחת טבועה עמוק בכל אדם ואדם. כל תפיסת המציאות שלנו מבוססת על סינון מידע ועיבודו, והרחבת ההגדרה לסינון מידע שנוח לנו לראות ועיבודו למידע יפה יותר מתבקשת. לכן ישראל יכולה לראות בעצמה מדינת רווחה, אפילו שהיא כבר לא באמת כזו. לכן אני יכול לעבוד על מחשב ששוויו כמה אלפי שקלים בעוד יש אנשים במרחק של כמה קילומטרים ממני שקופאים מקור. לכן הנציג היחיד בעיתונות המרכזית המדבר על עינויי הפלסטינאים הוא גדעון לוי, וכל השאר מתעלמים: אם נסתכל בעצמנו ובעולם כמו שהם באמת, ולא כמו שנוח לנו, נראה שאנחנו מכוערים למדי.
הדבר נכון לאורך כל ההיסטוריה, אני מניח - היה נוח יותר לאירופאי הממוצע לחיות בתוך הבועה שלו ולא לנסות לחשוב מעבר לנוחות המיידית, כי למי יש זמן. לזכותו ניתן להגיד שהסטנדרטים המוסריים באותם הימים היו לצידו - והרי אין באמת מוסר אבסולוטי -, כך שבמידה רבה הוא היה הרבה פחות צבוע מאיתנו: לאירופאי במאה ה-‏18 היה ברור לחלוטין שהשחורים אינם באמת בני-אדם, כי המדענים שלו אמרו לו כך. לנו ברור לחלוטין שעצורי השב"כ הם בני-אדם, אבל אנחנו מעבירים חוקים לעינוים.

מה לעשות, כולנו בני-אדם.
אביבה אבירם, מאין ולאן? 2395
חוששני שהחלפת אותה עם אבירמה גולן. פובליציסטית מעולה כשלעצמה, שבין שאר מפעלותיה הייתה "הוד מעלתה" בשיר "פנקס הקטן" שביצע ששי קשת בעבר הרחוק. פריט טריוויה שמתחיל להיות נדוש, אבל עדיין מופלא.
במקרה של א. אבירם, ככל שעולה מהמאמר, מדובר כבר בשיעור קומה אינטלקטואלי נדיר, ולכן תהיתי למה לא שומעים עליה (ואותה) יותר מעל הבמות הציבוריות. נו, "הארץ", איזה במות ציבוריות כבר יש.

תמיד אכן הנחתי שהאירופאים ראו בשחורים לא-בני אדם; דווקא המאמר האמור גרם לי לפקפק בכך. ייתכן שהעניין עבר שינויים לאורך ארבע המאות של סחר העבדים, אבל בכל אופן היו אנשים, שהיו מעורבים בו באופן פעיל, והמאמר הביא ציטוטים שלהם שאני מתקשה להבין אותם אחרת - הם היו מודעים להיותם של השחורים בני-אדם. לעתים קרובות הם גם ראו את עצמם כעושים לשחורים טובה גדולה, בכך שהם מביאים אותם לחיק הנצרות והנאורות.
לא 2422
אביבה אבירם הייא לא כותבת קבועה ב''הארץ''. מגישת התוכנית בקריאה ראשונה שגם כותבת בהארץ ,אגב היא גם קולה של ''הוד מעלתה'' בביצוע המקורי של ''פינקס הקטן''. היא אבירמה גולן.
הקונצנזוס 2417
הזכרת את זה שהקונצנזוס בימינו הומני יותר, פחות טולרנטי למעשים לא-אנושיים כמו עבדות. הרבה מהשינוי הזה בדעת הציבור נבע מהשואה, ומפעולות זוועה אחרות - הן מהוות רף של אי-מוסריות שדברים מושווים אליהם, ומונעים, במידה זו או אחרת, חזרה לאותו מצב.

מעניין גם שהארועים שנחשבים הגרועים ביותר לרוב בוצעו ע"י הצד המפסיד במלחמה/קונפליקט, בעוד מעשים שבוצעו ע"י המנצחים - גם אם הם גרועים באותה מידה - פחות בולטים. אפשר לשער שאם גרמניה היתה מנצחת במלחמת העולם השנייה, השואה לא הייתה נתפסת כארוע זוועתי כמו שהיא נחשבת היום, גם ע"י חלקי העולם שלא קשורים ישירות לגרמניה.

(השראה: The Man in the High Castle, של Phillip K. Dick. ספר Alternate History, המתאר מצב בו כוחות הציר ניצחו במלחמת העולם השנייה, והעולם מחולק בין גרמניה ויפן.)
מוסר של מנצחים? 2456
"הארועים שנחשבים הגרועים ביותר לרוב בוצעו ע"י הצד המפסיד..." - האם יש לך עוד דוגמה, חוץ מגרמניה ויפאן במלחמה"ע השניה? שם הרי, תסלח לי בוודאי על החד-צדדיות, *באמת*, *אוביקטיבית*, ביצעו היפאנים והגרמנים מעשים זוועתיים הרבה יותר מאלו של בעלות הברית. מזווית הראיה שלי היום, זה היה נכון גם אילו גרמניה ויפאן היו מנצחות. כמובן, אז אולי לא הייתי חי, ואולי לא היה נשאר מי שיחשוב שאלו היו זוועות (ומי שנשאר חי היה אולי נחשף לאינדוקטרינציה) - אבל מה זה מוכיח בדיוק? רק שמזל שהם הפסידו, וזה לא חידוש גדול.
במלחמת העולם הראשונה, לשם השוואה, נראה לי שהתפיסה המקובלת היא שהייתה די סימטריה בין הצדדים מבחינת שיטות הלחימה, למרות שצד אחד היה מנצח ברור. למיטב ידיעתי (יתקן אותי מי שיודע שאני טועה) דווקא הגרמנים השתמשו יותר (אולי רק הם) בנשק כימי, אבל ראה זה פלא - זאת נחשבת סתם עוד זוועה מזוועות המלחמה, ולא גורמת למלחמה להצטייר היסטורית כ"טובים מול רעים" (רק כ"טפשים מול מטומטמים").

אני מאוד מסכים איתך באשר להשפעתה החיובית של השואה על תודעתה המוסרית של האנושות - מין טיפול בהלם. אני חושב, למשל, שהמושג "פקודה בלתי-חוקית בעליל" נולד, לפחות בישראל, רק בזכות השואה.
מוסר של צדקנים 2517
על רקע הדוגמאות למעשים מזוויעים והויכוח לעיל - כיצד ניתן להסביר באופן כלשהו את המתואר בספר יהושוע, ואת השואה הקטנה שבצעו בני ישראל ביושבי ארץ כנען?
ההיתה זו מצווה?
האם היה זה רצון האל?
האם היה זה מעשה קדוש ונאצל?
או שמא היו ויהיו תמיד מעשיו של הצד האמור להפסיד בפוטנציה (עמלק, אדום וכ') חמורים ומזוויעים פי כמה ממעשיו של אותו גוי קדוש, אשר השכינה בחרתהו מכל העמים...
בברכה
א. מאן
ספרא וסייפא 2521
נקודה יפה העלית, כרגיל. אלא שהעובדה שבני עם נתון נוטים באופן די חזק לראות עצמם כצודקים בהיסטוריה היא ברורה (יש יוצאים מהכלל, בנסיבות מיוחדות).

השאלה המעניינת היא האם עמלק והכנענים נתפסים כרשעים (ויהושע כצדיק וגיבור) גם בעיני לא-יהודים, שאינם רואים עצמם כצאצאי צאן-מרעיתו של יהושע. ייתכן שכן, עקב השפעתו החזקה של המקרא (אותו כתבו יהודים) גם על לא-יהודים.

נותן משמעות חדשה לצירוף "עם הספר והחרב", הלא כך?

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים