 |
1482 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "דת והעידן החדש"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
ואולי משמעות אחרת לכל המיתוסים הללו. משמעות פשוטה הרבה יותר. נשים מעדיפות ואוהבות את התכונות הגבריות ונמשכות אל הגבר על פיהן. קרי כח, כושר לחימה, פראיות, נועזות. ברם לאחר שהצליחו להשיגו הנשים רוצות לשמור על הגבר כמקשת בשר אחת ולא כקבוצת איברים מדממים שמפוזרים במרחב אחרי שניסה למשל בוא נגיד...לבצע קפיצה נועזת מעל 50 מכוניות חונות ובוערות עם קורקינט ממונע. ורק כדי לקבל את התרגשות האדרנלין של האחורי זה. לכן הנשים מנסות וגם מתרבתות את הגבר ברגע שמיסדו את הקשר עימו. הן מונעות ממנו לעשות את כל הדברים ה"גבריים" שעשה בעבר שכל כך משכו אותן משום שהן עכשיו לא רוצות את ה"חיה", אלא את בן הזוג. במיתוסים והסיפורים שפשוט באים לעורר ולהפעיל את אותן הרגשות האהובים על השומעים, יש משחק על אותן ההנאות מהמשיכה בין הגבר לאישה. לכן מעצימים את הגבריות על ידי השוואתה לחיות ומפלצות. שכמובן הן ההעצמה הטובה ביותר לגבריות ולכח שכה מושך את האישה. ולאחר מכן יש התפרקות של החייתיות בגבר כדי שהקורא לא ישאר עם הטעם הרע בפה של אישה שהולכת לשכב עם משהו שעיר ומכוער, אלא עם גבר ואכן חיה של גבר, אבל! יפה ונקי. לסיכום לדעתי לא טבע לא פגאניות ולא אמא אדמה עם ציצים נפוחים ותחת גדול. כל הסיפורים האלו משחקים על מה שאוהבים בני האדם לשמוע. אישה מתאהבת והולכת אחרי הגבריות. וכדי שהזוג יצליח לחיות באושר ועושר והגיינה יחסית לאחר מכן יש צורך לחסל את הגבריות העצמתית מדי. פראפרזה מדויקת למשיכה ומיסוד יחסים בין גבר לאישה במציאות. בקיצור סיפור אהבה בלי הרבה קישקושים ומשמעויות נסתרות. |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז תסביר לי את העובדה המוחשית הבולטת, שכל הפסלים שנמצאו מהתקופה של מלפני 30,000 שנה ועד לתקופת הכתב בערך מתארים גוף של אישה מלא אברים עד כדי הגזמה, ולא גוף של גבר יפה תואר ועב שרירים? הזכר מופיע בפסלים בדרך כלל בצורת אבר מין זקוף ולא יותר. לדעתי אפשר להבין את זה שהמין הופעל על ידי נשים ולא על ידי גברים למטרה של פריון אותה מביעים אברי האישה (שאינם מתאימים ביותר לקוד היופי המודרני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תסבירי לי את העובדה המוחשית הבולטת של כל תמונות הדוגמנות. עד ללפני עשור היו באופן דומיננטי של נשים ואיברי גוף נשיים. ובאומנות אף עד הגזמה. לדעתי אפשר להבין זאת בדיוק כפי שאפשר להבין את הפסלים מלפני 3000 שנה. התרבות והאומנות הופעלו על ידי גברים שהתמקדו במה שהם אהבו. בנוסף בתרבויות של הערצת הגוף הגברי יש בדיוק ההפך, או לפחות איזון מסוים. חוץ מזה אני לא מבין במה התגובה שלך סותרת או מנוגדת למה שאמרתי. בסיפורים ובמיתוסים מוקצן הגברי (החיה) אל מול המוקצנות הנשית (העדינה שגם מעדנת את הזכר). למה זה צריך להעיד על כך שהתרבות החברתית תהיה מלאה בהקצנה של הגברי בלבד. ובנוסף לזאת פסל של גוף גברי שונה מדימוי של האופי הגברי. דימוי אופי גברי הוא מחנך וטופח על האגו של הגבר. עוזר להפרדה התרבותית בין המינים. פסל מוחשי הוא כבר הקרנה של מאווה מיני. לכן גם רואים או ראו עד עכשיו יותר מקרים של "ניצול גוף האישה" בשלטי חוצות ופרסומות מאשר של גברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאתה מסתכל על הדברים מנקודת ראות לא רק גברית אלא גם מודרנית, וזה לא מה שעושה המאמר. אין לי מה לומר על הגישות המודרניות כי הן מובעות בכל אמצעי התקשורת ואין כאן מה להוסיף, מלבד שאני מתנגדת לגישה הזאת, כמובן, כי אם היא לא עושה שום דבר אחר, היא משפילה את האישה. אולי זו הסיבה שאני הולכת למקומות ששם, נדמה לי, היה לאישה מקום נכבד יותר בחברה מאשר בימינו. ודרך אגב, התקופה שדיברתי עליה היא מלפני 30,000 שנה ולא 3000 שנה - שאז כבר היה שלטון הגברים מוחלט כמעט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושת אלפים שלושים אלף... מי סופר שני הסכומים מזעריים בבחינת השינויים באופי האנושי ואף בפיזיולוגית האדם. ואני לא יודע מה זו נקודת ראות מודרנית אני פשוט מפעיל הגיון פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיון הוליוודי פשוט | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרים ישפטו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושת אלפים - שלושים אלף... תראה מה עשתה מאת שנים אחת למין האנושי, אז איך אתה יכול להמעיט במספרים האלה ובהבדלים ביניהם. אין זו אלא צרות אופק לשמה, תאמין לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת לצטט את ההמשך מה שכתבתי. ''שני הסכומים מזעריים בבחינת השינויים באופי האנושי ואף בפיזיולוגית האדם'' (משהו אחד שלמדתי מגשש בלש זה תמיד לקרוא עד הסוף...או לפחות קצת מההמשך) אותי לא כל כך מעניין לצורך הדיון אם לפני שלושים אלף שנה היו מרתיחים סיר מים עם אבנים ממדורה, והיום עושים זאת במיחם חשמלי. והמאה הזאת לא עשתה יותר ממה שעשו מאות אחרות וקודמות. אין לך שום יכולת אמיתית לדעת האם המצאת הגלגל היתה חשובה פחות מניצול החשמל. זאת היא צרות אופקים לשמה, ואת לא חייבת להאמין לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר כאן לא בשינויים פיזיולוגיים (כאלה כמעט ולא היו בחמישים אלף השנים האחרונות של אדם ה''קרו-מניון'' אלא בשינויים תרבותיים, ואלה, תאמין לי, מהירים כמעט כהרף עין, אם תנסה לשים להם לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי, לדידי המאפיינים התרבותיים שציינת רק מעידים על דמיון תרבותי בין שלנו לבין תרבויות מלפני 30000 שנים. אבל אם את רוצה להיכנס לוויכוח האם תרבות האדם קשורה לביולוגית האדם או לא...אז אין בעצם על מה להתווכח היא קשורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להתייחס כרגע לנושא הדיון, אני חושב שדי קל לבדוק ש30,000 שנה הם זמן ארוך דיו לשם השתנות משמעותית בפיסיולוגיה והפסיכולוגיה של האדם 1. לגבי הפיסיולוגיה, די לראות את השוני בין הגזעים האנושיים השונים, שהתפצלו לא מזמן (תקופת הקרח?). לגבי הפסיכולוגיה, זה קצת יותר בעייתי, אך זה בלתי סביר שרק תכונות שקל למדוד השתנו, שלא לדבר על כך שצרכי השרידה, החברתית בפרט, השתנו באופן קיצוני במשך זמן זה. 1 די גם במשכי זמן קצרים בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקופת הקרח האחרונה התרחשה לפני 30000 שנים לערוך, וההתפצלות היחידה בה היתה לפי תיאוריות לפני 15000 שנים לערוך, קרוב להתחממות הגלובלית, מאסיה לכיוון האמריקות. 15000 שנים אם כן למצוא הבדלים פסיולוגיים בין אינדיאני מצפון או דרום אמריקה לבין אסייתי. בפעם האחרונה שהסתכלתי, ויכול להיות שאני טועה, שניהם סווגו כמונגולוידים. כלומר לא היה שינוי משמעותי בחמש עשרה אלף שנים והאנתרופולוגים מסווגים אותם כחלק מאותו גזע. ומכיוון שהם עדיין אנושיים אני גם מניח שלא חל שינוי באופי האנושי שלהם. 15000 שנים זה לא מעט, ואם זאת השינויים היו מזעריים בלבד כפי שציינתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאנו חלוקים. ראה למשל תגובה 91073 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שקבע מתבונן אמריקאי נבון: טבע הוא המרחב שבין הלובי (של המלון) לדלת (של המונית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתבונן האמריקני הנבון הוא פרנק זאפה, כמדומני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקושי הייתי קוראת לו נבון - צר אופק באופן מירבי היה מתאים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא קרא לו נבון, אלא אמריקאי נבון. ____ או כמו שאוהבים לצטט את איינשטיין: "הכל יחסי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בעל חוש הומור'' היה הביטוי שאני הייתי משתמש בו לגביו. לא לגביך, לפחות לפי התגובה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור מהמאמר שאת שואפת לחזור לחיים קרובים לטבע. ניסיתי לתאר לעצמי איך העולם יכול להיראות אחרי חזרה לחיים בטבע, וזה לא היה הכי נעים. את יכולה לתאר למה את מתכוונת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא רמזתי בשום מקום שלזה אני שואפת, ולמעשה לא הייתי מוכנה לחיות בלי מים זורמים במקלחת ובלי חימום בחורף. מטרתי - אם יש מטרה במאמר שנכתב כדי להראות וללמד ולא כדי להטיף - לעשות מה שאפשר, בדרכי שלי, למען השמירה על כדור הארץ כדי שלא ייחרב לגמרי, כפי שעשוי לקרות לו בעתיד הקרוב אם לא תופסק כריתת היערות, הזרמת עשן מזהם לאוויר ופסולת מזהמת למים ולקרקע, ולמען הטבת מעמדה של האישה בחברה האנושית. זה הכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטרות יפות ונאצלות, ללא ספק (כל עוד אינם מטיפים לבלימת המדע והטכנולוגיה כמובן), אבל מה זה קשור לאגדות ומיתוסים קדומים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש במיתוס של חזרה לטבע כניגוד לחיים המודרנים ה''מנוונים'' נעשה בעבר ע''י תנועות שהיללו וטיפחו את ערך הגבריות, כמו הפאשיזם והנאציזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם השתמשתי במלה "מנוונים" במקום כלשהו? אין לי התנגדות עקרונית לטכנולוגיה, לפיתוחה ולשימוש בה, אבל בימינו נעשה בה שימוש מוגזם ביותר גם במקומות שאין בהם שום צורך מאשר מותרות מוגזמים. חוץ מזה, גם הפיתוח של הטכנולוגיה צריך להתחשב בערכים אחרים, כמו על שמירת לפחות חלק מכדור הארץ בצורתו הטבעית, אפילו אם במקומות מסויימים זה לא נוח ביותר לאדם, שהצורך שלו להתרחב ולהתפשט הוא בוודאי מוגזם ביותר. (את ההגבלה על הילודה כבר הזכרתי? - וזה שונה מאוד מעקרונות הפאשיזם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האגדות והמיתוסים, כפי שאמרתי, הם למטרת לימוד והרחבת האופקים - שהם כיום מצומצמים ביותר לכאן ועכשיו. אלה הן פשוט חלק מאותן תרבויות מרוחקות בזמן, אם לא במקום, שכדאי להכיר אותן כמו שכדאי להכיר כל דבר על האדם (ומצדי, גם כמעט על כל דבר אחר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהניתי מאוד מקריאת המאמר. מה שתפס את עיני, במהלך קריאתו ועורר שאלה, היה הטענה בדבר ניתוקו של האדם מהטבע. ניתוק הנתפס באור שלילי, ויכול להוביל לתוצאות הרסניות. עולה השאלה - האם היה אי פעם חיבור או ניתוק של האדם מהטבע? נדמה לי, שזוהי אמונה רומנטית, תוצר התנועות הרומנטיות במאות 18-19, אשר קראו לחזרה לשורשים, לחזרה לעידן התמימות, או דוגמת החזרה ליער, קרי רוסו. תנועות, שככלל צמחו על רקע ההתפתחות התעשיתית, ששינתה שינוי יסודי לטוב ולרע, את פני האדם האירופאי והמערבי. אינני שוללת או מחייבת אמונה זו, רק תוהה לגבי משמעותה. והרי ניתן לאמור כי האדם הוא חיה בעלת מודעות, בעל רפלקסיה עצמית. לכן, הטבע הוא חלק אינהרנטי באדם. יתכן כי הכמיהה לחזרה לטבע, מסמלת את הכמיהה האמורפית, תחושתית באדם, כמיהה היכולה לקבל פירושים שונים. שפינוזה למשל תיארה כרצונו של האדם לפרוץ את גבולותיו הוא, וטען שכמיהה זו היא המאפשרת תנועה, קרי חיים. ניתן לתארה אף כרצון לחיים הרמונים. ולעיתים נדמה כי בתקופתינו, זהו מצב כמעט בלתי אפשרי. אינני מתווכחת עם טענה זו, רק תוהה לגבי יעילותה. נדמה לי עקר במקצת, לפנטז על ימי עברו (אם היו אי-פעם כאלו...). האם זהו התיאור היפה ביותר, האינטיליגנטי ביותר המתאר אדם מהו, כמיהה מהי? סוברת שלאו דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה משהו שקשור לחלק מנושאי כתיבתה של טלה ולא היה לי כח למצוא לו את הפתיל האופטימלי: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |