פריצקי מחדש את רעיון תעלת הימים | 1459 | ||||||||
|
פריצקי מחדש את רעיון תעלת הימים | 1459 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שזה מסוג הדברים שאתה פשוט יודע שאירגוני הגנת הסביבה יתנגדו לו. אני רק עוד לא יודע למה. רעיונות? _______ אפופידס, שדווקא תומך באירגונים להגנת הסביבה ולא יודע מה נפל עליו פתאום. (כל הזכויות על הקו שמורות לעלמה עפרונית) |
|
||||
|
||||
כי מדובר בשינוי דרסטי של המערכת האקולוגית בזמן קצר יחסית, שעלול לערער את האיזון הטבעי ולגרום לתוצאות לא רצויות ובלתי הפיכות? ----- Xslf שלא החליטה עדיין אם היא פרקליטת השטן, או שהיא באמת באמת חושבת את מה שכתבה למעלה |
|
||||
|
||||
אם זה מה שהיית טוענת ולי היתה דעה הפוכה בנושא, הייתי עונה: ומה עם כל המערכות האקולוגיות המדהימות שיכולות להיווצר מתנאים כאלו, של תעלת מים באמצע המדבר? לא שווה את הסיכון? (תשובה: ומה עם כל בע"הח שיסחפו מן הים התיכון וישמדו בדרכם לים המלח, ומה עם חיות המדבר שאינן יכולות לחצות את התעלה? הנה, כבר מתחילים להיווצר טיעונים מפוקפקים) |
|
||||
|
||||
לחסידי איכות הסביבה יהיו כמובן חלופות להצלת ים המלח. הפסקת השאיבה מהכנרת. (ומאיפה נשיג מיים-נקים מפעלי התפלה, שגם להם הם יתנגדו)). הפתרון, לעבור לאירופה... |
|
||||
|
||||
להפסיק לייבש אותו לטובת מפעלי המלח והמינרלים. לפני כמה שנים הייתי בסיור במפעלי ים המלח, ואיזה חלוץ אידיאליסט סיפר בגאווה על הזרמת המים מהאגם הצפוני ל(מה שהיה ה)דרומי, שם הם מאודים בבריכות שמהן מפיקים את המינרלים. הוא סיפר בגאווה שהאגם הצפוני עמוק ותלול מאוד, כך שאין סכנה של ייבוש. |
|
||||
|
||||
תעלת בקעתה - תוך תוצא לוואי מאז'ורי: ישראל כמדינת אי - מעין תעלת פנמה תוך תוצא הלוואי הענק של תפנית בתפיסות יסוד מרחביות במצב הקונפליקט הישראלי-ערבי (קראו את ה``פתיל`` ההולך ונפרס למטה, בהודעות נוספות המתוות תמונה מלאה למדי מצדדים שונים וחשובים) |
|
||||
|
||||
ומה תהייה ההשפעה של לחץ של המים הללו על השבר הסורי-אפריקאי? אם אני זוכר נכון זאת היתה אחת הסיבות לגניזת הרעיון המקורי. |
|
||||
|
||||
אם כבר, העלאת מפלס ים המלח תחזיר את המצב לכיוון שיווי המשקל שהיה קיים במשך כמה מליוני שנים לפני תחילת הייבוש, כך שאני לא מבין את החשש הזה. |
|
||||
|
||||
גם ראש מינהלת תעלת סואץ אחמד עלי פאדל מודאג מהשפעת לחץ המים על השבר הסורי-אפריקאיף ומכך שישראל תנצל את המים כמי קרור לכור בדימונה. הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/605047.html |
|
||||
|
||||
אני כותבת היום עבודה בנושא ויש לי נתונים. אם את/ה עדיין מעוניינים במידע הגיבו להודעה ואכתוב |
|
||||
|
||||
לשרלטן הפיננסי קרוגר היה מוטו לטיני שהתרגום שלו הוא - העולם משתוקק שירמו אותו, מרומה הוא יהיה. אבל יש לי שאלה. האם שמתם לב לאזהרה שמופיעה בראש המאמר? |
|
||||
|
||||
בפורום שמירת טבע שבניהולי, היה דיון על תעלת הימים לפני שבוע בלבד. הפרוייקט נמצא בתכנון, בלי קשר לשר פריצקי, שבפשטות מנסה לנכס לעצמו אם לא את הפרוייקט אז את ההחלטה לחדשו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הפתיל מתחיל, פחות או יותר, מכאן. |
|
||||
|
||||
אין לי שום סנטימנטים לים המלח ולא אכפת לי שיתייבש. אני גם די בטוח שהעלות של תעלה כזאת הופכת את הפקת החשמל וההתפלה ללא כדאיים כלכלית, אז למה זה טוב? אם התעלה תהיה מספיק עמוקה ומספיק רחבה היא יכולה לגרום להצפה של רוב השבר הסורי אפריקני ולהוות גבול מזרחי טבעי וכן להעלים לתמיד את יריחו, בית שאן וטבריה. אני בעד. |
|
||||
|
||||
1. אין לי שום מושג איזה נזק סביבתי יכול לגרום פרוייקט כזה, ונראה לי שאין מישהו שיש לו ממש מושג. התערבויות גדולות כאלה גורמות לשינויים שאת תוצאותיהם לומדים לפעמים לאחר שנים רבות, כמו ייבוש החולה שהיום מצטערים עליו. מעניין שהסיבה העיקרית שאתה יוצא פריצקי לחידוש הפרוייקט היא דווקא עזרה לסביבה, בשל אותם בולענים. בעצם אנחנו כבר משנים את המאזן האקולוגי בכך שאנו שואבים את מי הכינרת ולא נותנים להם להגיע לים המלח. אז אולי תעלת הימים תתקן את הנזק הזה, אבל קשה לדעת אם הנזק יהיה רב על התועלת או להפך. 2. יתרון כלכלי נוסף שלא שהועלה בעבר, ולא הוזכר עתה הוא האפשרות לדחוף את המיים בלילה כשהחשמל זול מעלה, על מנת להחזירם מטה ולהפיק אנרגיה ביום בשעות העומס. 3. בזמנו היה זה פרופ' יובל נאמן מי שדחף את הפרוייקט, והועלו השערות שביטולו נבע גם מכך שהפוליטיקאים של השמאל דואגים לחיסול הפרוייקטים של הימין. גם פרוייקט הלביא שאותו הריץ ארנס, גרר השערות כאלה. |
|
||||
|
||||
לא נעים לי, אבל תעלת הימים היא כר פורה להגיגי משתלבים-בדלנים. קודם כל, יש שתי תעלות אפשריות מעכניינות בהקשר זה: זאת מים תיכון וזאת מים סוף. ברור שאפשר לחלק את הפוליטיקאים לפי ים-סוף=משתלב (בגלל הפרוייקט המשותף עם ירדן), וים-תיכון=מתבדל (גם בגלל שצריך רק אחת, ואם זאת מצליחה השניה יורדת מהפרק, וגם בגלל שהיא תיצור גבול מלאכותי (כמו שאמר פעם מישהו באייל אולי), שחוצה את הארץ, ולפחות את עזה משאיר מהצד השני של התעלה). מצד שני, גם בחלוקה ההפוכה אפשר להעזר. ים-סוף=מתבדל - בתנאי שבונים את קו בר לב על גדתו השמאלית. |
|
||||
|
||||
על פניו אני נוטה לקבל את החלוקה הראשונה, אבל יש גם את האופציה השלישית (שמוזכרת באחד המאמרים המקושרים) שגם היא נראית לי כפיתרון ''השתלבותי'' - להביא את המים מחיפה לעמק בית שאן ולהקים מפעל התפלה וחשמל משותף לישראל, ירדן והרש''פ. |
|
||||
|
||||
הרגע קראתי את הקישור שנתת לדוב של אלי אלעד, שם מוזכר פרס כתומך בתעלה של ים סוף. שזה קצת... טוב, כנראה שהוא יודע מה הוא עושה. האמת שיש עוד שיקול קצת פחות פתוח לדיון. הנה, כותב אלעד: "בשעתו נפל הפרוייקט בשל ספקות רבים וקשים לגבי השפעותיו החזויות על איכות מי ים המלח; יכולת המשך ניצול המינראלים האצורים בו על ידי מפעלי ים המלח בטכנולוגיות הקיימות היום..." מישהו מכם רוצה לנחש מה יש בפוספטים של ים המלח? רמז: שמעון פרס. |
|
||||
|
||||
אם כבר הזכרת את זה, אז נדמה לי שמיצוי חומר בקיע מפוספטים היה עוד אחד מהמסלולים שדרכם ניסו העיראקים להשיג אורניום (וחומרים אחרים) לשם קידום המיזם הגרעיני שלהם. יש מכרות או מצבורי פוספטים בעיראק? |
|
||||
|
||||
לפי הדיווחים שהיו בשלהי המלחמה, יש באיזור אל-קאים (ליד גבול סוריה) מרבצי פוספטים, וזו הסיבה שבמקום הוסתרו לא מעט טילים ואולי גם מתקני העשרת אורניום. משום מה הדיווחים משם היו מצומצמים מאוד, אך הבנתי מהם שזה המקום היחיד בו העיראקים העמידו קרב הגנה ראוי לשמו בכל המלחמה הזו, וכניראה היתה להם סיבה. |
|
||||
|
||||
תוספת - נראה שתעלת ימים הינה על כל פנים השתלבותית. גם פוליטית וגם גיאולוגית וראה אחות תגובה זאת. האם שמעון פרס מעודד במקרה פרוייקט התפלה גדול לחוף הים התיכון, כזה שימזער את הסיכוי לתעלה? |
|
||||
|
||||
יש התייחסות ליובל נאמן בקישור השלישי (המאמר מ"הארץ"): http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar_print.a... חוץ מזה, להעלות את המים למעלה, כשהחשמל זול, זה לא פרפטום מובילה? אני מניח שהכוונה היא להעלות אותם מגובה פני הים לגובה המקסימלי שצריך במסלול לים המלח, ואז לתת להם ליפול, ובדרך גם לעזור לפיזור אחיד יותר של יצור החשמל, נכון? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תעלת הימים אמורה להגיע לשווי משקל שבו כמות המיים שמועברת בה שווה לכמות האיוד הטבעי (בעצם, אפשר לראות בכל העניין הפקת חשמל תוך ניצול אנרגית השמש). שילוב עניין ההתפלה שמגדיל את הספיקה מעבר לאיוד הטבעי לכמות המים המותפלים, הוא חדש לי. מבחינה ראשונה זה לא נראה מי יודע מה כלכלי, כי אם רוצים לשתות את המים האלה למעלה, צריך שוב להשקיע אנרגיה ששווה כמעט לאנרגיה שדרושה להתפלתם. עניין החשמל הזול בלילה הוא משהו אחר. בזמנו, העלה את הרעיון פרופ' אילתא שהיה המדען הראשי של משרד המסחר והתעשיה, והוא טען שהוספת מנגנון האגירה הזה רק היא תהפוך את כל הפרויקט לכלכלי. אסביר במה מדובר. אולי שמעת לאחרונה שחברת מקורות הודיעה שבגלל הנחיצות הרבה במילוי מאגרי המים התת קרקעיים היא שואבת מים מהכינרת גם ביום, כשהחשמל יקר. העניין הוא כזה: חברת החשמל צריכה להיערך להספקת צריכת החשמל המקסימאלית שמתרחשת ביום. לשם כך יש צורך בהחזקת דודי קיטור חמים שיספיקו למטרה הזאת. כיבוי והדלקה של הדודים יבזבזו אנרגיה יותר מהשארתם חמים בלילה. לכן נוצר מצב שבו תחנות הכח עובדות בלילה "על ריק". אילו היה אפשר להפעיל את תחנת הכח בהספק קבוע כשעודף החשמל מועבר, נניח למצברים, ובשעות העומס משתמשים גם בהם, היה הדבר הכי אופטימלי. תעלת הימים אמור לשמש מצבר כזה. עודף החשמל בלילה ינוצל כדי לשאוב מים מים המלח ולאגרם באגם גדול למעלה. מה שאתה אמרת לא קשור בפיזור אחיד. אם לא כדאי כלכלתית לבנות מנהרה ארוכה כדי למנוע את הצורך לשאוב את מי הים התיכון לאיזה שיא גובה, צריך לעשות זאת. במקרה זה, מההספק שמתקבל צריך להפחית את הפסדי החיכוך שבהעלאת המיים לשיא הגובה והורדתם חזרה לגובה פני הים. |
|
||||
|
||||
ואני הייתי בטוח שהצעתך בעניין העלאת המים בלילה היתה בדיחה מוצלחת במיוחד... |
|
||||
|
||||
לשאוב מים מים המלח? אכן, נשמע כמו פרויקט ראוי לתפארת מדינת ישראל: התפלת מי ים המלח והזרמת העודף לים התיכון. להגברת היעילות, את האגם הגדול יש להקים על פסגת החרמון ואפשר אח"כ למכור אותם למדינות חסרות ים כמו שויצריה. (דב, אני יודע שזאת סתם פליטת מקלדת, אל תטרח להתייחס ברצינות) |
|
||||
|
||||
כפי שאמרתי, שילוב התפלת המים בפרוייקט חדש לי, ועוד לא עשיתי את ה"פיניש" הסופי בתכנון :) עם זאת, ברור שתוכנית ההפרדה והגדר, שאני נגדה כשמדובר בנו ובפלשתינים, חייבת להתממש כשמדובר במיים שאותם רוצים להתפיל ומי ים המלח. ישמרנו אלוהים מלנסות להתפיל את מי ים המלח . . . |
|
||||
|
||||
למה אסור בשום פנים ואופן לתת לממשלה לבצע את הפרויקט הזה. לא רק שרק במקום עבודה ממשלתי מישהו יכול להעלות רעיון כה מופרך על דל שפתיו, אלא שרק במקום עבודה כה נטול ביקורת הרעיון יכול לעלות על הכתב ולצאת החוצה. בשוק הפרטי, אף אחד לא היה שם שקל על תכנית עסקית שאחד מסעיפיה כולל רעיון כל כך גרוע. |
|
||||
|
||||
תחשבו לכמה בירוקרטים תהיה עבודה על פרוייקט בסדר גודל שכזה. כמה נהנתנים יקבלו צופר זה או אחר על מנת להיות קשורים ולא לעשות כלום בקשר לתעלה במציאות. הוא טען ובצדק כי תעלה שכזו תספק המון מקומות עבודה, השאלה האם מדובר שוב במגזר הציבורי ה"קטנטן" שלנו. יתרון נוסף שיש לתעלה מסוג זה הוא גם תיירותי. ניתן יהיה באם היא תהיה גדולה מספיק ליצור נקודות תיירות בצמוד אליה איפה שהיא תעבור. אבל למה יש לי תחושה ששוב זה יופיע בעיתון כמו כל פעם שזה מופיעה בעיתון (אחת לשנתיים+-) ויחזור לצבור אבק מאיפה שזה היגיע. ונקודה אחרנו למומחי הכימיה. בynet בתגובות טען משהו שבניסוי שעשו בכיתה שלו כאשר עירבבו מי ים המלח אם מי ים התיכון נוצר גבס, האם משהו יודע אם יש בזה אמת. במידה וכן יש לנו דרך ליצור גבס בצורה מקורית מאוד. |
|
||||
|
||||
לא גבס אלא זהב. |
|
||||
|
||||
לי עשו הדגמה כזאת. בערבוב של מי ים רגילים עם מי ים המלח התקבל משקע לבן, שלטענת המורה לכימיה היה גבס. |
|
||||
|
||||
מכיוון שגרתי בשנה האחרונה קרוב מאוד לים המלח התענינתי בנושא, ואכן קראתי מאמר איכנשהו שמתאר ניסוים שנערכו עם מי ים המלח שהתערבבו עם מי ים או עם מים מתוקים ונוצרה שכבה דקה של מלח גבישי שכיסה את המים. החוקרים מתייחסים לבעיה הזאת ברצינות וטוענים שניתן לפתור את הבעיה בחישובי מינון שונים וכך למנוע את הגבישים, אך החשש הוא ששנים גשומים או שחונים ישנו את המאזן העדין הזה והנזק יהיה גדול. [לאחר שנות קריאה, אזרתי אומץ לשרבט משהו] |
|
||||
|
||||
לי זה לקח כמה חודשי הכנה, שכללו לימוד שפות, ספרות, שירה, מדעים, שטויות ועוד... (כמובן, רק ברמת הכותרת והציטוט) ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ אפופידס, משנה את הקו ויורק לבאר (-: וברצינות: ברוך הבא! |
|
||||
|
||||
כדי לבנות חומה בין ישראל והשטחים. אין כמו קיר גבס. |
|
||||
|
||||
סתם זרקו מספר? או יש כאן כוונת השקעה במפעל התפלה ענק תוך הקמת מערכת טכנולוגיית התפלה חדישה כלשהי עם תפיסה מהפכנית או היערכות לפיתוח כזה? משהו שאיננו יודעים? מה עומד מאחורי המספר 500 מיליון קוב? |
|
||||
|
||||
אפשר להתפיל 500 מליון קוב בדיוק כמו שאפשר להתפיל קוב אחד. כמו שאפשר לבנות קורקינט אופנוע מכונית משאית או רכבת. צריכת המים בישראל הייתה בשנת 1995, 2000 מליון קוב (לא מצאתי כרגע נתונים מאוחרים יותר אך זה נותן תמונה כללית). כפי שאמרתי בתגובה קודמת, התפלת מים בים המלח היא בעייתית, כי הבאתם למקומות שבהם הם דרושים דורשת השקעת אנרגיה נוספת. לכן, אני מניח שהמספר 500 הוא תוצאה של איזה חישוב כלכלי. מבחינה טכנית כמעט ואין הגבלה. |
|
||||
|
||||
לה של 50-60 מיליון קוב לשנה בעלות של מליארד שקל לבניית המתקן. (מחירי התפלת מי ים במיתקנים גדולים ירדו מרמה של 130-100 סנט למ"ק בתחילת העשור, לפחות מדולר למ"ק כיום). ברם, עשוי להיות הבדל מדרגה בין עגורן המרים 5 טון ומתקן הרמה של 50 טון - תדרש מערכת אחרת לגמרי גם עם העקרון הבסיסי עדיין נשאר מערכת הידראולית. לכשעצמי, הצבתי ב-1998 קונספט חדש של ניצול מירבי של משטחים סולריים למטרות התפלה, תוך *מינימום של התפשטות מרחבית* - בההתבסס על תאוריית הכאוס המתימטית בישום גיאומטרי. היו שם בנוסף עוד אלמנט או שתיים. זאת בשיחה באנגלית עם עולה חדשה מארה"ב, בשם מוריאל, במטבח דירתי... נהניתי להסביר לה במילים פשוטות רעיון מורכב. |
|
||||
|
||||
1. הקישורית מביאה מחירים ישנים. במכרזים העכשיויים מדובר כבר על מחירים של כחצי דולר לקוב שזה פחות מהמחיר שאנו משלמים עבור המים שאנו צורכים בבית. הרכיב האנרגטי במחיר אינו הבלעדי, וישנן בעיות טכנולוגיות אחרות שמיקרות את המחיר.תיאורטית האנרגיה שדרושה להתפלת מים דומה לאנרגיה שדרושה להעלאת מים מעומק 500 מטר (כמעט כמו עומק ים המלח), והיום הטכנולוגיה מתקרבת כבר מאד לרמה הזאת. מדובר במחיר נמוך מאד. (בעבר, כבר דנתי בכך באייל). 2. לא הבנתי את עניין הבדל המדרגה והעגורן. אם יש לך מתקן קטן, בנה שני מתקנים קטנים זה ליד זה והרי לך מתקן בעל הספק כפול ללא שום מדרגה. 3. את "הקונצפט החדש" לא הבנתי כלל, אך אולי זה בגלל שלא צרפת פרטים נוספים להבהרה. |
|
||||
|
||||
אופן תמקם 10 עגורנים זה ליד זה - בטור, במעגל? ומה עם נפח העגורנים? זוהי אנלוגיה לכך שתוספת הגודל (או הכפלת הגודל פי 10) אינו פונקציה לינארית ומונוטונית, ומהווה פקטור עצמאי בעל אפקט משבש. |
|
||||
|
||||
אני ממש לא יורד לסוף דעתך. רכבת. קרון אחד תופס נפח מסויים ומשקל מסויים ושטח מסויים. 1000 קרונות תופסים את כל הדברים האלה פי 1000 ואין שום מדרגות. אם כבר אז זה פועל באופן שעוזר לנו. למשל כדי להניע קרון אחד דרוש קטר אחד אבל כדי להניע שני קרונות או עשר יספיק אותו קטר. ובאמת בדרך כלל זה כך. או כדור פורח. ככל שהוא גדול יותר כך הוא יעיל יותר. ככל שהמערכת גדולה יותר אפשר למצוא יותר מקומות לחיסכון. אבל הבה נעזוב את הרכבת והעגורנים. בעזרתם לא נתפיל מיים. הדרך הכי פופולרית היום להתפיל מיים היא בשיטת האוסמוזה ההפוכה. המתקן בנוי מצינור כניסת מים וצינור יציאת מיים בריכוז מלחים גבוה יותר. מבחינה מכנית זה דומה למערכת קרור בתחנת כח קיטור לחוף הים. המיים נשאבים למתקן שבו נמצאות הממברנות שם לוחצים אותם בעזרת משאבות אל הממברנות האלה שמשמשות כמסנן למלחים, ומשם יוצאים כאמור מיים בריכוז מלחים גבוה חזרה לים, ומים מותפלים לצריכה. הבעיתיות בטכנולוגיה הזאת היא אחזקת הממברנות שהן מעין צינורות ניילון בעלי קוטר קטן כדי שיוכלו לעמוד בלחץ למרות דקותם. אבל ממש אין שום סיבה שהבעיתיות הזאת תגדל מתי שהוא בקפיצת מדריגה אם יהיו הרבה ממברנות כאלה במקביל. איני רואה שום מגבלה בהגדלת המתקן. משאבות וצינורות מיים (בניגוד ללטורבינות גז ומפוחי גז למשל) הם מתקנים קטנים וקומפקטיים. להערכתי ככל שהמתקן יהיה גדול יותר עלות ההתפלה של כל קוב תהיה קטנה יותר בגלל כל מיני סיבות שעליהן רמזתי קודם. |
|
||||
|
||||
ושיחק לי מזלי שאיש לא שם לב לכך, והעמיד אותי על טעותי לפני אני עשיתי זאת, כי זה היה יכול להיות די מביך. בעצם, רק אחרי שכתבתי את תגובתי האחרונה, וחשבתי על כך שוב הבוקר, הבנתי איך מתכוונים לנצל את הפרשי הגבהים להתפלת המים. הכוונה ככל הנראה ליצור את הלחץ מצדן האחד של הממברנות ע"י ניצול הפרש הגובה. אבל מתקן ההתפלה פועל כך שהוא פולט מים בריכוז מלחים גבוה. ככל שריכוז המלחים במים שהוא פולט יותר גבוה כך כמות המיים המתוקים המופקים יותר גדולה אבל גם הלחץ הדרוש כדי לדחוף את המיים דרך הממברנות יותר גבוה, ויש איזה נקודת אופטימום (משהו בסביבות 50 אחוז אם איני טועה, ואפשר לחשב זאת.) יוצא מזה באופן ברור שחלק ניכר מהמיים שמובאים מהים התיכון חייב להגיע בסופו של דבר לים המלח, והחלק הזה צריך להיות שווה בדיוק לכמות האיוד הטבעי שעליה דברתי בתגובה אחרת, כדי שיהיה שווי משקל ולא תהיה הצפה. כלומר ישנו חסם עליון, ומכאן נובע כנראה המספר 500 מליון קוב. |
|
||||
|
||||
מתי יקום גואל לציון אשר יבין שהעתיד נמצא אצל היהודים וירים את הפרוייקט הלאומי הראשון במעלה אשר יביא תיירות פרנסה פיתוח ושיפור הנופים ואולי קצת יציל את המדינה הזאת מהאקולוגיה הנהרסת פה באזור מתקני התפלה מפלי מים תחנות הידרו לייצור חשמל אגמים לתיירות פנים מלונות באיזורי האגמים יערות שינטעו להעלאת רמת החמצן כן כן אפשר הכל השאלה הגדולה אם רוצים כביש 6 הרס את המדינה אז המושחתים שחתמו עליו אולי יפצו אותנו במעשים יותר מעשיים לא הכל במכה אחת הרי גם לאט לאט יכולים להרים פרוייקט כזה אבל העיקר להתחיל כשמתחילים ורצים קדימה יודעים איך לסיים ולהעשיר את המדינה בירוק ובתיירות הייתי שמח מאד לקבל תשובה השאלה אם מישהו יקרא . תודה |
|
||||
|
||||
היי! מצאתי סליק סודי של סימני פיסוק! |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |