 |
1285 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
אחת לזמן מה ובתקופות מיתון לעצים תכופות יותר מתפרסמות שערוריות שונות ומשונות לאחרונה היה זה הסיפור הנ''ל ה''בחירות'' בליכוד ופרשת גינוסר , בכל פעם ששערוריה כזו מתגלה קמה בתקשורת זעקה על קשרים פסולים בין בעלי ההון לשלטון, ובכך מסתירים את האמת הברורה מהציבור - אין הפרדה בכלל בין בעלי ההון לשלטון, לרוב הפוליטיקאים כמו גם לרוב הפקידים הבכירים קשרים מסועפים עם בעלי עניין שונים במשק, בין אם זה קשרי משפחה , ''חברות'' או דאגה לגו'ב עתידי, כך החברה מנוהלת. הדבר השערורייתי ביותר בפרשה הנ''ל אינה הבדיקה או חוסר הבדיקה לגבי מצב ההון של זאבי אלא השאלה למה לכל הרוחות יש צורך שמדינת ישראל תעביר מונופול ממשלתי כמו בזק (אך לא רק) מידי הציבור לידיו של בעל הון פרטי , וזאת כשה''עסקה'' הזו ממומנת מהלוואות שנלקחות מידי הציבור עצמו - ע''י בנקים בבעלות ממשלתית. |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב כבר שבוע לכתוב על עמרם מצנע ואיכות הסביבה, לבקשת ע"ב. זו הזדמנות לציין את הסיוע הרחב של עיריית חיפה, בראשות מצנע, לפרוייקט "גרנד קניון" של גד זאבי: הקצאת קרקעות ציבוריות באזור רגיש בין ערוצי נחל גיבורים ונחל שאנן, אישור בנייה בשטח תוך כדי חציבות ענק בהר שגרמו לסדקים בקירות בנייני מגורים בשכונת יזרעאליה - במרחק מאות מטרים. כאשר התושבים התלוננו, העירייה הכריזה על המבנים שלהם כמסוכנים והם למעשה נאלצו לשאת בהוצאות ולא זאבי והעירייה שגרמו לכך. אין זה הכל: פרוייקט "מנהרות הכרמל" הוא פרוייקט ענק, לכריית כביש ממחלף חיפה דרום למחלף הקריות, מתחת לכרמל ולמעשה עוקף חיפה. עם פיתוח מתחם "גרנד קניון", חל שינוי בתוכנית המקורית שדיברה על כביש עוקף חיפה, עם שני פתחים בלבד. התוכנית החדשה, כוללת מחלף ענק - נחשו איפה? - ממש ליד ה"גרנד קניון", שיבתר את מה שנשאר מוואדיות מזרח חיפה, שיהפכו לכבישים עורקיים חדשים. משמעות הדבר היא גם עלייה לגובה של אזור "גרנד קניון" (כ-150 מ') במקום מנהרה בגובה אחיד, וגם יצירת מוקד חדש של זיהום אוויר בעורפה של הגדולה בשכונות חיפה - נווה-שאנן, שסובלת כבר מזיהום האוויר במפרץ מצידה השני. למרות התנגדות עזה של הגופים הירוקים ותושבי האזור, מצנע לא נסוג מתוכנית זו. שר הפנים אישר אותה לפני כשבועיים, לאחר עיכובים רבים במוסדות התכנון, ונראה שיוחל בביצוע במהלך 2003. בעיה אחרת, לא קשורה לזאבי (ככל הידוע לי), היא חופי חיפה. בתקופת כהונתו הראשונה של מצנע, הוקמה הזוועה האדריכלית הידועה כיום כמלון מרידיאן / מגדלי חוף הכרמל, ועד היום מנסה עיריית חיפה לדחוף להקמת מרינה בראש הכרמל. הוצעו מספר חלופות למיקום מרינה, כאשר הגופים הירוקים מעדיפים מרינה בקרבת נמל חיפה. העירייה מתעקשת על אזור בין המכון לחקר ימים ואגמים לשכונת בת-גלים - בדיוק האזור בו נושק הכרמל לים. לא עוד "ככרמל בים יבוא" אלא "ככרמל בנדל"ן יבוא"? הגופים הירוקים מתנגדים לתוכנית זו, שתזיק קשות לראש הכרמל ולשוניות התת-ימיות שבשטח. הניסיון של הרצליה ואשקלון מעיד על כך, שגם אין הצדקה ממשית למרינה ולרוב משמעות מרינה היא בניית מגדלי מגורים בקרבת הים, דבר שכמעט לא ניתן לאישור בהעדר מרינה. כחלק מסיפור המרינה, הוקם מחלף אלנבי שתוכנן כך שיאפשר גישה נוחה למרינה. חרף מאמציה של עיריית חיפה, התוכנית עדיין תקועה - ולא במעט בשל התעקשות העירייה על ראש הכרמל ואי נכונות לשקול חלופות אחרות, פחות רגישות. לסיכום, מבחינה סביבתית, עמרם מצנע הוא מועמד בעייתי, אם כי לדעתי האישית נזקיו המצטברים של אריאל שרון לתחום זה גדולים יותר, וראו דיון 415 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הסירות יעלו לשם? במעלית? :) אגב, דווקא יש מעלית לסירות, חדשה אפילו (במצב טוב, ממלכה): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם ראש הכרמל מתייחס לקטע החוף בין המכון לחקר ימים ואגמים לבת-גלים. אגב, הכרמל נמשך גם מתחת לים, ויש בו קניונים של ממש מתחת לים בעומק כמה עשרות מטרים - ממש באזור של המרינה - שצפויים להריסה, חלקית או מוחלטת, כתוצאה מהקמת המרינה באתר זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בונים כמה קניונים ביבשה, ובתמורה הורסים כמה קניונים מתחת לפני הים. למה לקטר על כל דבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש על מצנע עוד סיפורים כמו הנ"ל, שכמו שהם ידועים לי ולעמית, הם בודאי ידועים לעיתונאים רבים. אולם כמה מוזר: שלומי אוז (עוז?) -פעיל ליכוד זוטר, הרבה יותר מעניין וחשוב מאשר עמרם מצנע- ראש מפלגת העבודה, והוא זה שתופס כותרות ראשיות בתקשורת יום אחרי יום. יש עוד מי שחושד כמוני שהתקשורת מגמתית ושמאלנית, ויש לה עניין להכפיש את הליכוד לפני הבחירות, בעוד היא משתפת פעולה עם תדמית ה"פוליטיקה הנקייה" של מצנע? טוב, לא טרחתי לכתוב את זה רק כדי להיות האדם האלף שמתלונן בפעם האלף על זה שהתקשורת הממלכתית שלנו לא "פרית". העניין הוא שזהו לדעתי שורש הבעיה, ולוז הפתרון לבעיה המובאת במאמר הזה. המאמר מצביע על מציאות בו כלבי השמירה "נרדמו בשמירה", קרי התקשורת והמוסדות המבקרים לא מלאו את תפקידם. ההסבר שלי למציאות זאת היא כדלהלן: דמוקרטיה היא צורת שלטון. בהיותה כזאת היא מוקד כוח. בהיותה מוקד כוח היא מושכת אליה כל מיני תאבי כוח ובצע למיניהם. כדי לאזן את האפשרות של השתלטות של גורמים שינצלו את כוח השלטון למטרות זרות הנוגדות את טובת הציבור, יש מלבד השלטון הרישמי מוקדי כוח נוספים בחברה הדמוקרטית, שהם בעיקר התקשורת, והמערכת המשפטית, וגם אליטות כלכליות, הצבא, המשטרה, אנשי רוח ותרבות ועוד. המטרה של פיזור הכוח השלטוני היא לאפשר ביקורת הדדית של הגופים השונים זה על זה כדי לא לאפשר את ההסתאבות של המערכות הללו. הבעיה היא שזה מאוד יפה לסמוך על יושרם ומסירותם לתפקיד של העתונאים, וכן על האובייקטיביות של המערכת המשפטית ועל הדבקות באמת של מבקר המדינה וחוקרי המשטרה. אולם נראה לי שזה לא יהיה חצוף מדי מצידי להעריך, שזה לא לגמרי המצב. האמת היא ש"המנגנון הדמוקרטי" בעצם נסמך על כך שבמערכות התקשורתית, המשפטית, המשטרתית, וכו', יהיו מגוון של אנשים, כך שתמיד יהיו שם אנשים ש*האינטרס* שלהם, (ולא רק יושרם ורדיפת האמת הבוערת בעצמותיהם), יהיה לחשוף את השחיתות של אלו המצויים בשלטון, לא משנה איזה שלטון הוא. במצב של חופש תקשורתי אמיתי תמיד יהיו עתונאים מהצד השני של המתרס, שיהיו מוכנים לפרסם ולהדהד האשמות ובעיות על המצויים בשלטון. כך גם יכולה להיות בקורת על תפקוד של המערכת המשפטית הפרקליטות וכו'. כל החלטה תותקף ותועלה לדיון על ידי הצד שנפגע ממנה. אולם אצלנו נוצר מצב חולני, המסאב את הדמוקרטיה. התקשורת, הפרקליטות ובתי המשפט, בנויים כמעט הומוגנית מאנשים שהאינטרס הפוליטי שלהם אחיד. בנוסף לכך, המנגנון פועל כך, שהוא מנציח את עצמו. אם על ידי כך שהמערכת עצמה ממנה את ממשיכיה, כמו במערכת המשפטית, (שם יש משקל מכריע לדעתם של השופטים לגבי מינוי ממשיכיהם). ובין אם על ידי שיתוף פעולה בין המערכות: כגון פסילת החוק המכשיר את ערוץ 7 על ידי המערכת המשפטית, או עכוב מינוי אדם מסוים לראשות השידור על ידי הבג"ץ. התקשורת מצידה מגוננת ומונעת כל בקורת משמעותית על המערכת המשפטית. בקיצור, צבת בצבת עשויה, ומאחורי הסבך הזה מסתתרים הרבה נחשים ועקרבים, שלמערכת אין אינטרס לחשוף כי הם מ"שלנו". במערכות אלו אין כמעט אנשים שהם לא מ"שלנו". החריגים המעטים משתדלים ללכת מאד בשקט, כדי לשמור על מקום עבודתם. לכן העמותות של ברק לא נחקרו בזמנו, על אף שהתלונה הוגשה לפני הבחירות ב99, לכן התלונה של יעל דיין על שוחד במפלגת העבודה שהוגשה לפני מספר שבועות, לא נחקרת כעת. לכן דני יתום המואשם בתצהיר כוזב לבג"ץ לגבי ניגוד האינטרסים של גינוסר, לא צריך להתעמת עם שאלות מביכות בתקשורת, ולכן יצחק הרצוג המועמד לכנסת מטעם העבודה, כלל לא נחשב לחלק מן העולם התחתון על אף שיש חשד שאת מקומו במפלגת העבודה רכש באמצעות העברות ענקיות של כספים בצורה לא ממש חוקית לעמותות תמוהות, ועוד ועוד. ניתן למלא הרבה דפים בדוגמאות של האפליה המוזרה בה נוקטות המערכות הללו לגבי אנשים משני צידי המתרס הפוליטי. בקיצור, כל עוד המערכת התקשורתית והמשפטית לא יהפכו להיות הטרוגניות מבחינת ה*אינטרסים* הפוליטיים של המשתתפים בהם, הדמוקרטיה שלנו תהיה חולה מאוד, והרקב יפשה בכל מקום. כל עוד נצטרך לסמוך על ה"אובייקטיביות" ו"רדיפת האמת" של השופטים והעתונאים נקבל את הסיאוב הקיים. האם אני אופטימית לגבי האפשרות שזה יקרה מעצמו? לא כל כך. זה יקח הרבה זמן, אם בכלל. לדעתי, רק אם תתרחש איזושהי קטסטרופה של קריסה רבתי של אחת המערכות, יתאפשר רענון אמיתי והחלפת האנשים, כך שיהיה שינוי מבריא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, חד צדדיות מופיעה בתקשורת. אבל לא רק מהצד השמאלי של המפה. ולראיה: הערוץ הראשון, קשה להאשים את המינויים האחרונים בו בעודף נטיה לשמאל. דוגמה נוספת היא האופן בו כפה עצמו אורי דן, המקורב לשרון על התוכנית "הכל דיבורים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם החד צדדיות היתה מופיעה משני צידי המפה היא לא היתה כל כך חד צדדית... הדוגמאות שהבאת הן היוצא מן הכלל שמלמד על הכלל. אין לי בעיה שאיש זה או אחר בתקשורת יהיה חד צדדי, להיפך, זה נראה לי טיבעי לחלוטין שלאדם דעתן ומוכשר יהיו דעות פוליטיות, ואני לא רואה פסול בכך שזה מתבטא בעבודתו העתונאית. מה שאני טוענת הוא שמערכות כפי שהן היום, לא נותנת ל''חד צדדים'' מכל הצדדים להתבטא. מצידי שתהינה אפילו שתי מערכות שידור במימון ממלכתי, אחת יותר שמאלית ואחת יותר ימנית במוצהר. לא יתכן שכל אמצעי השידור הנוטים ימינה יחשבו פירטיים, בעוד שהשידור הנוטה שמאלה יחשב ממלכתי. זה לא דמוקרטי, וזה בדיוק המצב שמאפשר פריחת רקבונות כמו אלו שתארת במאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא רק נחשבים פירטיים, הם באמת כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אתה אומר לעניין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום מתפרסמים ב"מעריב" תחקיר ובו רבים מ"סיפורי מצנע". אבל אני מנחש שהסיפור לא "יתרומם" - לא ידונו בו במשך שעות בתוכניות הבוקר והצהריים ברדיו, לא ידושו בו במהדורות החדשות, וודאי שיתעלמו ממנו כמעט לגמרי ב"ידיעות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד ב"מעריב" על ההבדל בין הסיקור התקשורתי של השחיתות ב"עבודה", לבין סיקור השחיתות ב"ליכוד": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשי מעריב הם צדיקים ידועים שמחפים ומצדיקים את הבוס שלהם שהורשע וישב בכלא. מרוב צדיקותם הם פיטרו את משה נגבי מהעיתון כאשר לא רצה להשתתף בסיקורם ה''הוגן'' בפרשת נימרודי, ומאז הם מכפישים אותו תחת כל עץ רענן ומעל כל גבעה רמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! התכוונתי לשים את הקישור לידיעה בעצמי. (ואין צורך באלמוניות כאן). בעוד שבעמדותי הפוליטיות, אני קרוב הרבה יותר למצנע מאשר לשרון, אין ספק שהכיסוי התקשורתי לפרשה לוקה בחסר, בלשון המעטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי תגובה 107601 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיסמא הנכונה לעבודה היתה צריכה להיות ''והצנע לכת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו הסטיקר הכחלחל היה מאדים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר למצב הבטחוני, ולמה חושב הכותב שדווקא המצב הוא הגורם לפרשיות להיחשף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יסביר: א. המצב הבטחוני העלה את שרון לשלטון בקואליציה עם העבודה שבה התמנה פואד לשר בטחון, בחירה שהיתה גורם מקדם בבחירתו למנהיג הזמני של העבודה. ב. ממשלה על הפנים ומפלגת עבודה על הפנים, הביאו את רעו של זאבי, ראש עיריית חיפה לראות כאן צ'אנס פוליטי ולהכריז על מועמדותו לראשות מפלגת העבודה. ג. כתוצאה מכך, יזם פואד המאויים מהלך של פרישה מממשלת האחדות שקמה כזכור על רקע המצב הבטחוני וכו', ראה סעיף א. ד. הדבר לא עזר לו, ומצנע יוביל את מפלגת העבודה, ככל הנראה לקראת קואליציה נוספת שתחוזק גם היא, איך לא, על ידי המצב הבטחוני. כתוצאה מהאווירה שלפני הבחירות, וביחוד לאור "חגיגת השחיתות" שחגגה מפלגת העבודה על השחיתויות בליכוד, חשב מי שחשב, ודי בצדק, שמן הראוי שנדע כמה דברים על מפלגת העבודה וגם על העומד בראשה, דברים שיתכן שלולא אותו מצב בטחוני ארור, יתכן מאד ולא היו נחשפים מן הסיבה הפשוטה, שברק אולי היה עדיין ראש הממשלה, מצנע (ואולי גם גינוסר וקשריו המסועפים עם הרשות הפלשתינית, הראויים לחקירה נפרדת לא רק באשר לחלקו של גינוסר, ואין כוונתי כלל ל"תהליך אוסלו") לא היה מעניין את רובינו, אולי רק את החיפאים, אך מן הסתם היו נחשפות (באדיבות הליכוד מן הסתם) שחיתויות אחרות של אלה המקורבים לסחבקיאדה הברקית, כמו שאכן נחשפו ב"פרשת העמותות" (שאחת מהן, חדשה מהיום, שייכת למצנע, כך שיכול להיות שבכל זאת היינו שומעים עליו, זו שאלה שיש לשאול את כדור הבדולח של אדון חרדון או מי שהיה בעל כדור הבדולח, וזאת באם כדורי בדולח מסוגלים לנבא גם שאלות של "לסבתא היו גלגלים") ועוד דברים כאלה. ולסיום, תושבי חיפה שבינינו: יש לכם תקוה, שפרישתו של מצנע אולי תאיט ואולי תבטל חלק מהפרוייקטים המפלצתיים שיש לכם בצנרת, בזכות בעל הזקן וחבריו בעלי האמצעים. אבל מה יהיה איתנו, שאר המדינה, כשחברם זה של בעלי האמצעים יהיה, אם לא ראש הממשלה לבטח שר חשוב בממשלת אחדות? מה זה בעצם משנה, לאור מה שנאמר כבר על קשריהם של הפוליטיקאים ובעלי ההון. דוד אריק בעל החווה יותר טוב? ועל ברק כבר דיברנו ועל ביבי לא מתחשק לדבר. בקיצור, אף פעם לא היה היאוש במצב כל כך נוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני *א*סביר: א. הראשון טוען שיש לך כדור בדולח. יש לך אחד ? אם כן כמה עולה שאלה במבחן באמצע ינואר ? אם לא - לך תוכיח שאין לך אחות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר היחיד למצב הבטחוני הוא עקיף - הוא *אחד* הגורמים לשפל הכלכלי בו אנו מצויים, שגרם לבעיות הפיננסיות בהן נתקל זאבי, שגרמו לחדלות הפרעון שלו, שהעיר סו"ס את הבנקים, שהוביל לחקירה קצת יותר מעמיקה (אותה היו צריכים לערוך מלכתחילה), שהובילה לממצאים. דזבין אבא בתרי זוזי. מסקנת המאמר הינה מושכלות ראשונים, כמעט נאיבית - כשהשפל מגיע, רואים מי נכנס לים בלי תחתונים. זה נכון לשוק ההון בארה"ב ושלל הטענות נגד האנליסטים שם, שוק ההון הישראלי (מי אמר 1983 ומשבר מניות הבנקים?), סיאוב ובטלה בחברות companies) וכיוצ"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד הפרשות קשורות למצב הבטחוני והכלכלי? אפשר לראות כאן שתי פרשות שחיתות נפרדות. אחת :זאב-צ'רנוי, שנחשפה עקב השפל בכלכלה (כמו שהגדירו זאת דוד בתגובה: 'כשהשפל מגיע רואים מי נכנס לים בלי תחתונים'). שנייה: גנוסר, שנחשפה עקב השפל הבטחוני. שתי הפרשות התרחשו בימים של 'שפע' יחסי, מתוך אמונה כי לעולם לא יתגלו אם המצב הכלכלי בטחוני ישאר יציב. זהו המכנה המשותף (כלכלה בטחון) שכיוונתי אליו. כמובן שבין הכלכלה לבטחון יש קשרים עקיפים וישירים. אולם הכוונה המקורית (שלי לפחות) היא לשתי פרשיות שונות שיש להן מכנה משותף: כמיהה לכסף 'אסור', מתוך אמונה שכולם יעדיפו לעצום עיניים כי זה ישתלם להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה טובה שמתארת את קצה הקרחון של הסיאוב בניהול המדינה. הסיפור הבלתי מובן של מש' אייזנברג ואיזור ים המלח גם לא מבייש את הפירמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שלך דורש רישום, כדאי לציין זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. ממני זה לא דרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן. פעם אחת מספיקה? (ב"הארץ" אני צריך כל פעם להירשם מחדש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שפעם מספיקה, אם לא שרפת את העוגיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון יקר איך מצליחים התלמידים במערך לגרור אותך לדבר שטויות תן אותם לשרון לחינוך ודרךאץ אתה קח את אישתך אשר אהבתה לחיק הטבע והשיב לה חיים אשר הפוליקה המכוערת בישראל גזלה ממנה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח לראות שכל מי שקורא את האייל הקורא עדיין מאמין בדמוקרטיה. אני כבר מזמן זנחתי אמונה תמימה זו, ובזמן האחרון אני מתחיל להרהר אודות תיוג עצמי אנטי-דמוקרטי. דמוקרטיה היא מערכת שילטון, במילים אחרות: מערכת שליטה על אנשים. המשותף לכל מערכות השלטון חד הוא: מספר אנשים מצומצם הכופה את רצונו על מספר אנשים הגדול ממנו עשרות מונים. השוני בין מערכות שליטה שונות הוא באמצאי הכפייה ובמקור הלגיטימציה. אולם, לפני כל דיון בדמוקרטיה ושלטון יש תחילה להפריך מספר מיתוסים: 1. שילטון לא מקנה ביטחון על חשבון חופש - זהו קישקוש מוחלט. למעשה תפקידו של השלטון להפקיע ממך את הזכות לדאוג לבטחונך האישי תוך כדי שלילת החופש שלך. 2. דמוקרטיה היא לא שיטת השלטון הנאורה ביותר, ולדעתי לא בטוח כלל שהיא בבחינת "הרע במיעוטו". לדוגמא: הירושימה, נגאסאקי, ויאטנאם, אפגניסטן, עירק, עבדות מודרנית (תאגידים), יוגוסלביה לשעבר... דוגמאות אלו ממחישות שדמוקרטיה, כמו כל שיטת שלטון אחרת, מונעת ע"י אינטרסים ולא על פי איזשהו קוד מוסרי. לפיכך, בסיכום כללי, תוצאותיה של מדיניות דמוקרטית ומדיניות שלטונית אחרת דומות בטווח הארוך. 3. לא אני, לא אתה ולא החברים שלנו משפיעים על השלטון במדינה דמוקרטית. מי שמשפיע באמת הם בעלי השררה והכוח. צריך לחשוב על זה הרבה וחזק כדי להבין באמת את משמעות ההצהרה הזו. העבודה הקשה באמת כאן היא לנסות לשכוח את כל מה שמספרים לנו מאז שנולדנו: שאנחנו יכולים להשפיע, לשנות, שהקול שלנו משמעותי וכו'. ובאשר לפרשת זאבי-צ'רני, עדיין לא הבנתי מי כאן הזאב? ולמי יש עור של כבש? מה שבטוח הוא שבדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה (האם ישראל דמוקרטיה?) העשירים הופכים עשירים יותר והעניים... ובכן אתם כבר יודעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |