 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש קומיקס בשם Strenua Intertia שאני קורא קבוע שלו, ולכבוד שנת 2K הבאה עלינו לטובה וההתלהבות ממנה, צייר את הרצועה הזו: |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי איפשהו שבמרכז החגיגות בפאריס היו מסכי ענק שהראו את החגיגות בניו-יורק ו/או לונדון. כל מה שצריך היה מסכים כאלו גם בניו-יורק ו/או לונדון ויופי, הם יוכלו לנופף אחד לשני לשלום, חוץ מזה ש- אנשי מדעי המחשב יודעים מה אני הולך להגיד - כל החוגגים יוכלו לראות את עצמם במסך אינסוף פעמים, אם רק תספיק הרזולוציה. אבל גם מהקצת שנגזר עלי שלא בטובתי לראות בשני ערוצינו הראשיים - נדמה לי שמה שרוב האנושות עשתה בלילה הזה זה להסתכל על שאר האנושות (מסתכלת על שאר האנושות (מסתכלת...)) ומשהו אפילו עוד יותר קטנוני: מישהו יודע מתי ראש השנה הצבאית? למה תמיד אומרים "ראש השנה האזרחית"? האם בלוח העברי יש משהו לא אזרחי באיזשהו מובן? כבר עדיף להגיד "ראש השנה למניינם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר ניר הנכבד, שתי הערות לי אליך: ראש השנה האזרחי - ללמדך שכנראה בתת מודע הקולקטיבי המצוי בקרב האוכלוסיות היותר שפויות בישראל ישנו פיצול והרגשת חוסר אונים כלפי החגים העבריים, אשר אינם ממש "אזרחיים", אלא על פי רוב דתיים-אתנוצנטרים עם נטייה חזקה לכפייתיות וקבעון. כידוע לך ריבונו של עולם אינו דמוקרט גדול ומעולם לא העמיד עצמו לבחירות אזרחיות, ולכן מאמיניו של יהוה אינם בדיוק אזרחים לפי ההשקפה המקובלת על חלקיו הדתיים של עמו הנבחר, כי אם נתינים האמורים להאמין ולציית, וזאת באופן גורף (נעשה ונשמע). על רקע זה מתבלט אותו מסר אוניברסלי בחגי התרבות האירופאית-נוצרית, אלמנט אשר מאפשר למליונים לקחת חלק בחגיגות אלו כמעט בכל רחבי העולם - להבדיל ממדינה קטנה מוקפת אויבים אשר בה מני מועצות דתיות מנסות להחרים כל אירוע הקשור לתרבות הנוצרית-עולמית. לכן הביטוי "למניינם" אולי מדויק, אך למעשה נועד להציב חומה בצורה "בינם" ל"בינינו" - וזאת לפי השבלונה של הם ואנחנו, ולכן ביטוי זה הנו בראש ובראשונה נגד אזרחיה החילוניים-חופשיים של מדינת ישראל, אשר אינם מוכנים שיכתיבו להם אפריורית איזה חג מותר או אסור להם לחגוג. אנא שים לב שהשמוש המוגבר באמצעי התקשורת הישראלים בגוף ראשון רבים הנו לא פחות פתולוגי בהקשר זה בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושב שיש מה לחגוג. יש את סוף המאה ה-20, את עצם זה שהאנושות לא פיצצה את עצמה עד לתאריך הקסום הזה, בו התאריך התאפס, וכאילו שהתחלנו מחדש עידן שבו אפשר לומר "עד כאן התאפקנו". אתה יכול לומר שאין משמעות לתאריך, אבל עם כמות החלומות והתחזיות שהיו לכולם על שנות האלפיים, קשה להשאר אדישים. עוד דבר שיותר ראוי לחגוג, לדעתי, זה את החגיגות עצמן. את זה שכל העולם (חוץ מירושלים) התאחד בחגיגה ענקית, בלי ששום דבר יעיב על השמחה. לא כל תושבי העולם, אבל כל המדינות (אולי חוץ משלנו) חגגו, ככה ששנות האלפיים בכל זאת התחילו ברגל ימין. בברכת "אלף טוב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל במעשה: אשה אחת (זה היה לפני עידן שחרור האישה..) התחתנה עם בעל רגזן. היה בא מהעבודה שואל מה יש לאכול. אם נענה "יש עוף" היה כועס "רציתי דגים" ואם "דגים" התשובה "רציתי בשר" וכך הלאה. עד שיום אחד הכינה לו האשה את כל המאכלים. לא נותר לו על מה לכעוס על מה שאין בשולחן.... עד שחזר עם התשובה הכועסת "למי כל האוכל הזה..." בקיצור. הרי הבאג היה אמיתי. הסכנה גם כן. נו אז המאמץ הצליח. אין מדינות בלי חשמל, יש מים, והחסכונות שנתוניהם מורצים על גני תוכנות cobol שראשיתן בשנות ה 70 עוד עובדות. ההסבה הצליחה. נו אז מה זה "למי כל האוכל הזה?" חסרה לכם התרגשות בחיים אנשים? אולי כדאי לנסות באנג'י? ובשולי הדברים: 1. מה זה שמבשר ה Y2K איננו בין 101 האנשים של המאה? הקטסטרופה שנמנעה שווה מיליארדים.... 2. רק למען הסר ספק, אישית לא הסבתי אפילו את המחשב שלי... גלשתי כידוע חופשי ביום הדין....והאנטי וירוס לא מעודכן.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות ששום דבר לא השתנה (אפילו סביר להניח), נכון ששנת 2000 היא בדיוק כמו 1999, וכנראה שאנשים באמת רצו להתרגש וחיפשו סיבה לחגוג. אבל גם אם אנשים השלו את עצמם, רימו את עצמם, בסופו של דבר הם נהנו. וזה לא חשוב אם הם עשו את זה מהסיבות הלא נכונות, וזה לחלוטין לא חשוב אם הם חגגו משהו חסר חשיבות. אם הם מצליחים לגרום לעצמם להתרגש, לחגוג ולהנות בשל כך - אשריהם. במידה מסויימת טוב להם מלך, שכן הם מאושרים, ואתה, עם כל הציניות, לא הצלחת להיות מאושר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע"פ סטטיסטיקה שפרסמו ב"קפטן אינטרנט" לא מזמן - ושיש לי את כל הסיבות להאמין בנכונותה - ישנם ביו 10 ל- 15 טעויות אנוש ("באגים") בכל 1000 שורות קוד ממוצעות. לשם ההשוואה: בתוכנה ממוצעת יש בין 5000 ל- 10000 שורות קוד (בהנחה שהיא עושה משהו יותר מתוחכם מלהראות את השעה) ובמערכת הפעלה (כמו windows) או פרויקט תוכנה גדול (כמו משחקים, או MS Office) יש כמה מליונים טובים של שורות. "באג 2000" לא הייה הראשון וגם לא האחרון. הוא פשוט היה מספיק ברור ו"טיפש" בשביל להיתפס... מליונים מבני-מינו עדיין מסתובבים בחופשי... הפתרון הוא לא לאגור מים מינרליים אלה להפסיק להתייחס למחשבים בכלל ולתוכנה בפרט כאל "גזירה משמיים". אתם מצפים מהאוטו שלכם להתניע כל בוקר ואתם יודעים מה לעשות במקרה שהוא לא, וכל זה בלי להיות מוסכניקים מדופלמים. למה אתם לא מתייחסים למחשבים באותה צורה? רוב הפאניקה שאחזה בעולם עקב הבאג המפורסם הייתה תוצר של טכנופוביה טהורה, שהצליחה להדביק גם את משרדי הממשלה ועקב כך את רוב הציבור. די עם זה! אנחנו כבר בשנת 00' - הגיע הזמן שנפסיק לפחוד ממכונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו במשביר, גם בחיים לכל דבר יש מחיר. גם לאיכות של תוכנה. זה לא נכון שבכל תוכנה בעולם יש שיעור זהה של באגים. יש תוכנות עם יותר באגים, ויש עם פחות, וההבדל הוא רק במחיר. תוכנות "קריטיות", כאלה שעובדות כל היום וכל הלילה ומזיזות נתונים חשובים מאד ממקום למקום, נבדקות באופן יסודי יותר ממה שמקובל בתוכנות רגילות, ולכן יש בהן בסופו של דבר פחות באגים. הגיוני, לא? מאד טרנדי לקטר על זה שהמיקסר והטוסטר אף פעם לא צריכים reboot כדי לפעול היטב, ובאותה נשימה להתלונן על מחירה של תוכנה שעולה מאה דולר, למרות שאם היה מדובר במוצר חומרה שעושה בדיוק אותו דבר היינו משלמים עבורו גם מאתיים בלי להתווכח. כל עוד הציבור ימשיך להתייחס לתוכנה כאל מוצר נחות ממוצרי צריכה אחרים, ימשיכו גם בתי התוכנה לייצר תוכנה זולה, חובבת reboots ועתירת באגי%. אסף נו טוב, נשחיל עוד דיסקליימר לסיום: כמובן שהפתרון האידיאלי הוא שאת מחיר התוכנה ישלמו רק הארגונים הגדולים, ושהציבור הרחב יהנה ממנה חינם תמורת חשיפה לפרסומות, למשל. הבעיה עם המודל הזה היא שהוא עובד רק לפעמים, ובאופן כללי גורם לכך שאנשים יתייחסו לתוכנה באופן עוד יותר גרוע, כי אם הם קיבלו אותה בחינם, היא בטח לא היתה שווה כלום מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת, יש תוכניות יציבות יותר ויש תוכניות יציבות פחות. אבל המחיר איננו ההמבדיל בין השניים. מה שכן מבדיל בין שני הסוגים הוא החופש של התוכנה - אם התוכנה מבוססת על סטנדרטים ופרוטוקולים פתוחים וידועים ואם כל מי שרוצה יכול לעלעל בקוד המקור של התוכנה ולהציע הצעות ייעול ושיפור יכול ומוזמן, אזי התוכנה יציבה (יותר) ונטולת באגים (יחסית). אם לעומת זאת מדובר בתוכנה של חברה שדורשת סכומי כסף אדירים ומטילה מגבלות קשות על הפצת קוד המקור של התוכנה הרי שאיכות התוכנה ירודה. לכן מוצרי קוד פתוח כמו שרת הווב אפאצ'י, שפת הסקריפטים PERL ומערכת ההפעלה לינוקס ידועים בעולם באיכותם בעוד שתוכנות של בתי תוכנה שלכאורה השקיעו הרבה כסף בבדיקת הקוד שלהם ידועים בבאגים שלהם וחוסר יציבותם. הסיבה היא כמובן שלא חשוב כמה כסף התאגיד הגדול משקיע הוא לא מסוגל להתחרות בכמות המתכנתים שמסתכלים על הקוד של התוכנות הפתוחות ומשפרים אותו. כך שבעוד שתוכנות חופשיות מסוגלות, תודות לאינטרנט, לפעול תחת חוק לינוס ("בהנתן מספיק עיניים כל הבאגים פתירים בקלות") ונהנות מהצדדים החיוביים ביותר של אפקט דלפי הרי שתוכנה "סגורה" נופלת תחת ההגבלות הכבדות של חוק ברוק בגרסתו המקורית ("עלויות התקשורת בין מתכנתים עולות באופן מעריכי בעוד שהתועלת משיתוף הפעולה שבינהם גדלה באופן פולינמיאלי") והתוצאה ידועה לכל. למי שמתעניין, מאמר שדן בנושא ונקרא "הבזאר והקתדרלה" מאת אריק ריימונד נמצא כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי הרב, אינני מכיר את החוקים שהזכרת, ואינני יודע מה זה ''עולות באופן מעריכי'', מה זה ''פולינמיאלי'', ומהו אפקט דלפי. מכך נראה שלא יעלה בידי לנסח תשובה אינטליגנטית להערותיך המעמיקות, ולכן ברשותך אני אפילו לא אנסה. אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מסביר או מצדיק את כמות הבאגים בתוכנה כמו חלונות 95', שעשרות מיליוני העותקים בהם היא נמכרה, יכולים היו לכסות עלות פיתוח אפילו של מיליארד דולר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמות הבאגים בתוכנה היא בפרופורציה כלשהי לכמות שורות הקוד שיש בה. בחלונות 95 יש המון שורות קוד יחסית לכל תוכנה נורמלית, ולכן האתגר בהוצאת גרסה חפה מבאגים הוא גדול במיוחד ואפשר לומר שמייקרוסופט לא ממש עמדה בו. עדיין, בעיני קצת מגוחך לעשות השוואה בין חלונות 95 לבין איזה שרת web פרימיטיבי כמו Apache, ולהגיד שבראשון יש יותר באגים מבשני כי הוא לא קוד פתוח. מהנסיון שלי, שיטת הקוד הפתוח גורמת בעיקר ליצירת בלגן וחוסר אחידות בקוד, שלא מוסיפה לו בריאות ואריכות ימים, אלא אם כן יש גוף אנטי-דמוקרטי בעליל שיושב במרכז הפרוייקט ועושה בו סדר. ברוב הפרוייקטים המקיפים את לינוקס זה לא ממש קורה, והתוצאה היא קוד כל כך בלתי קריא שזה שהוא פתוח ממש לא משנה לאף אחד וגם כאמור לא מוסיף לו איכות. זהו. עונת הצייד נפתחה, תתחילו לירות. אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא נהניתי במיוחד ממופע הזיקוקים של מרכז עזריאלי. ממקום מושבי, כשני קילומטרים בקו אוירי משם וכעשרים מטרים מעל פני הקרקע, חמוש בווקמן ובמעיל, נדמה היה לדקה מאושרת אחת כי המגדל עולה באש. אולם הזיקוקים כבו לבסוף, ועמם גוועה תקוותי לראות את חוות המיכלים מתפוצצת, רידינג עולה באש או מים רבים מציפים את תל אביב המעטירה בואך האלף החדש. אוי. אם לסכם - מסתבר כי בירת חיי הלילה של ישראל קיבלה את המילניום באופן הבא: 1. כעשרים שניות לפני המועד ירה איזה חסר תזמון באיזור הנמל באקדח זיקוקים. 2. כשנייה לאחר המועד נדלקו זיקוקי עזריאלי. 3. כעשרים שניות לאחר המועד נורה עוד זיקוק מאיזור הנמל, ללמדך שמישהו שם לא למד את הלקח. 4. כמה עשרות שניות לאחר מכן כבה המגדל הבוער ודממת מוות שררה ברחוב. 5. עבדכם הנאמן ירד למטה והכין סנדוויץ עם ממרח שוקולד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמלי הדבר שבאג 2000 היה אמור, לו קרה, למחוק את הישגה הגדול של המאה מבחינה טכנולוגית (הגם שגילו אותו קצת קודם) — החשמל, שעליו בנויה כל הצורה שבה אנו חיים כיום. כאילו, נמחקה מאה שלמה, והיינו חוזרים לשנת 1899, בה עדיין נסעו במרכבות, זבל סוסים מילא את הרחובות, המוארים במנורות גאז, וכו' וכו'. לא היתה המאה ה–20, חלמנו חלום. עדיין לא המצאנו את המחשב, האימפריה האוסטרוהונגרית עדיין קיימת, העותומאני שולט בארץ, לבנימין זאב יש עוד זמן לסגת מהרעיון השגעוני שפיתח בשנים האחרונות... ובסך הכל, אילולא הייתי בטוח מההתחלה שהכל קומבינה של יצרני נרות וקופסאות שימורים (שכמובן, קניתי, ליתר בטחון) הייתי אומר שמישהו מתחשבן עם ה'קידמה' לטוב ולרעה שהביאה איתה המאה הקודמת, ופוגע בה במקום הכי כואב שלה... החשבון הזה קיים, ולא נגמר, כפי שבעיני הוכיחו מאורעות השנים הבאות, שהפכו את פסטיבל ראשית המילניום הזה לנוסטלגיה רחוקה. "שום דבר טוב לא יצא לנו מהאלף החדש" כותב דובי. צודק, עדיין. חוץ משרון, לכל הסאדו מזוכיסטים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |