שר הפנים מתכוון לשלול אזרחות ערבים ישראלים הקשורים בפעולות טרור 1109
חדשות • המערכת • יום ד', 7/8/2002, 16:49
שר הפנים אלי ישי חשף אתמול (ג') את כוונתו לשלול את אזרחותם של שני ערבים ישראליים ולבטל את מעמד תושב הקבע של ערבי שלישי בעילת פגיעה בבטחון המדינה והפרת אמונים.

השלושה, חשודים בסיוע, תכנון, הנחיה והשתתפות ישירה בפיגועי טרור וכן בסיוע לחטיפת אזרחים ישראלים אל מחוץ לשטחי המדינה. שלושתם לא חיו בתחומי ישראל בשנים האחרונות, עובדה המסייעת למהלך זה של שר הפנים.

התומכים בהצעה זו הם ראש הממשלה, השב''כ, משרד המשפטים ופרקליטות המדינה שעד כה התנגדה למהלך תקדימי שכזה מתוך הטיעון שלא ניתן לשלול מאדם אזרחותו ולהותירו ללא כל אזרחות שהיא.

יו''ר סיעת חד''ש ח''כ ברכה הגיב בזעם על ההצעה בטענה שמדובר במהלך מסוכן שצריך להיות נתון להחלטת בית המשפט ולא לפוליטיקאי.

באם תתקבל הצעה זו, מדובר בצעד תקדימי שבו מנצל שר הפנים את חוק הכניסה לישראל וחוק האזרחות.
קישורים
Ynet
ח"כ ברכה - Ynet
הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

כח מסוכן 83586
במבי יום ד', 7/8/2002, 18:22
בלי להתייחס לסוגיה על טיב העונש הרי שאין להעניש אדם שלו עמד למשפט ונמצא אשם.
בתי משפט ולא שרים הם האחראים לענישה. מצב בו הרשות המבצעת היא גם השופטת הוא מצב מסוכן לדמוקרטיה.
אז מי *כן* עורך דין? 83859
מיץ פטל יום ו', 9/8/2002, 0:27
אלע"ד, אבל קראתי את חוק האזרחות, וככל שהבנתי, הסעיף היחיד בו הנוגע לשלילת אזרחות ע"י שר הפנים דן במי ש*התאזרחו*, כלומר קיבלו את האזרחות הישראלית כבגירים (ובמקרים מסוימים, כילדיהם הקטינים של מתאזרחים בגירים). האם שני האזרחים הנדונים הם בגדר מתאזרחים? אם לא, מניין נובעת לכאורה סמכותו של השר לשלול את אזרחותם?
אז מי *כן* עורך דין? 83886
אשר לבשן • בתשובה למיץ פטל יום ו', 9/8/2002, 8:05
על פי ''הארץ'', השר ישי יוזם שינויי חקיקה שיסייעו לו להגשים את תוכניותיו. אין פירוט לגבי השינויים שהוא מבקש לעשות.
אני לא, אבל... 84292
האייל האלמוני • בתשובה למיץ פטל יום א', 11/8/2002, 22:19
(זו רק תמצית, לא מצאתי את הנוסח המלא).

סעיף 11 ב':
"שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אשר עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל."

ותודה לעו"ד חיים משגב (שהוא דווקא כן עו"ד) שהואיל להזכיר את מספר הסעיף (בתוכנית "אש צולבת" בערוץ 33), בדיוק בשעה שקראתי את הדיון הזה.
אני לא, אבל... 84295
אשר לבשן • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 11/8/2002, 22:32
החלק הדן בשלילת אזרחות בשל "הסתננות" מעניין מאד. האם לבנון נכללת במדינות אלו? האם יציאתם של אותו אזרח ללבנון היתה כדין? האם ניתן לשלול את אזרחותו של מאיר הר ציון בשל ההסתננות לפטרה? (-:
אני לא, אבל... 84301
מיץ פטל • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 11/8/2002, 23:05
הנה הנוסח המלא של סעיף 11 כפי שהוא מופיע ב"משטר מדינת ישראל" מאת דוד שחר, בהדפסה מ- 1986. לא נזכרים שם תיקונים ומועדיהם, וזה אולי שורש ההבדל בין הנוסח המוכר לי לבין מה שמופיע בתמצית שהבאת:

11. (א) מי שרכש אזרחות ישראלית ע"י התאזרחות והוא:
(1) רכש אותה על יסוד פרטים כוזבים, או
(2) נמצא בחו"ל 6 שנים רצופות, ואין לו קשר של ממש עם הארץ ולא הוכיח שקשר כזה נפסק של מרצונו, או
(3) עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל – יכול בימ"ש מחוזי, על פי בקשת שר הפנים, לבטל את התאזרחותו.
(ב) ביהמ"ש יכול, על פי אותה בקשה, לפסוק שהביטול יחול גם על ילדי המתאזרח, שרכשו אזרחות ישראלית, מכוח התאזרחותו, אם הם תושבי חוץ.
(ג) האזרחות הישראלית מתבטלת מן היום שאין עוד לערער על פסק הדין המבטל את ההתאזרחות, או ביום מאוחר יותר שקבע ביהמ"ש.

סוף ציטוט. כאמור, במובאה שלך נזכרים שני תיקונים לסעיף 11, בתשכ"ח ובתש"ם. אם אכן הנוסח עודכן בתש"ם והעדכון לא מופיע במה שציטטתי, מעניין לקרוא בדברי הכנסת את דברי-ההסבר שנלוו לתיקון החוק, מי הציע את התיקון ומי הצביע בעדו ומי נגדו.
אני לא, אבל... 84311
האייל הזקן • בתשובה למיץ פטל יום ב', 12/8/2002, 0:31
לנוחיותכם סע' 11 עדכני

חוק האזרחות, תשי"ב-‏1952 [תיקון אחרון 29/7/98] . .
========================================
.
.

11. ביטול אזרחות [תיקון: תש"מ]

(א) אזרח ישראלי שיצא מישראל שלא כדין לאחת מהמדינות הנזכרות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-‏1954 , או רכש את אזרחותה, יראוהו כמי שויתר על אזרחותו הישראלית והיא תתבטל מיום יציאתו מישראל; ביטול אזרחותו הישראלית של אדם לפי סעיף קטן זה, מבטל גם את אזרחותו הישראלית של ילדו הקטין שאיננו תושב ישראל.

(ב) שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אשר עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל.

(ג) שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם הוכח להנחת דעתו שהאזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים, ורשאי השר לקבוע שביטול האזרחות יחול גם על ילדו הקטין של אותו אדם.

(ד) ביטול אזרחות ישראלית לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) ייעשה במתן הודעה מאת שר הפנים ומהיום שקבע השר בהודעה.
אני לא, אבל... 84326
מיץ פטל • בתשובה להאייל הזקן יום ב', 12/8/2002, 7:46
ו"דברי הכנסת" הרלוונטיים?
הפרת אמונים 84465
עוזי ו. • בתשובה להאייל הזקן יום ב', 12/8/2002, 18:33
האם המושג "הפרת אמונים" מוגדר בחוק?
מה נחשב בכלל להפרת אמונים?

מצד אחד, החוק הזה (כמו גם החוק נגד המרדה) מקנה לשר סמכויות רחבות מאד. מצד שני, אולי בגלל זה, הסמכויות האלה כמעט לא מופעלות.
אם החוק מקנה סמכות מסוימת, צריך להפעיל אותה באופן אחיד. אחרת, הראשונים שהיא מופעלת נגדם עומדים בפני מצב לא הוגן: הם אולי ידעו שהחוק מאפשר סנקציה מסוימת, אבל היתה להם סיבה טובה לצפות שלהם זה לא יקרה.
הפרת אמונים 84622
דורון הגלילי • בתשובה לעוזי ו. יום ג', 13/8/2002, 9:24
אלע"ד, אבל ודאי שהמושג "הפרת אמונים" מוגדר בחוק. רוב עברות הצווארון הלבן הינן על סעיף מרמה והפרת אמונים (1).

(1) האם ע"ס זאת ניתן לשלול את אזרחותו של אריה דרעי אשר הורשע בעברה הנ"ל? כנראה שלא. אחרת אלי ישי כבר היה עושה את זה...
הפרת אמונים מהי 84636
האייל הזקן • בתשובה לעוזי ו. יום ג', 13/8/2002, 11:17
שתי השאלות שהעלית הן כבדות משקל והתשובה על כל אחת מהן יכולה לאכלס סמינריון שלם.
אז בקצרה ככה:
המושג הפרת אמונים איננו מוגדר בחוק. בית המשפט - ובד"כ ביהמ"ש העליון - מגדיר את המושג ממקרים קונקרטיים המובאים לפניו (ובזה - אחד ממקורות כוחו של בית המשפט).
הפרת אמונים במשמעותה ה"רגילה" מתייחסת למעשיהם של עובדי ציבור וכן לממלאי תפקידים בתאגידים.
כלליותו של המושג והעובדה שאינו מוגדר בחוק יוצרות כמובן בעייה (גם לבתי המשפט).
ישנו כמובן מה שנקרא "הגרעין הקשה" של המושג, שלגביו לא מתעוררת בעייה.
כך, למשל, ברור שעובד ציבור הלוקח שוחד מפר אמונים.
ככל שמתרחקים מאותו גרעין קשה ונתקלים במקרים שפליליותם פחות מובהקת, נכנסים לתחום האפור שבהם בית המשפט מחליט איזה מהם מגבש את יסודות העבירה של הפרת אמונים (השופט ברק קבע, למשל, שעובד ציבור המעמיד עצמו במצב של ניגוד אינטרסים - מפר אמונים).
עד כאן הפרת אמונים של עובדי ציבור.
במקרה שלנו המדובר הוא בהפרת אמונים מסוג אחר - לא של עובדי ציבור.
המדובר במקרה שלנו הוא ב"הפרת אמונים כלפי המדינה" - עבירה שניתן ליחס גם לאזרחים "סתם".
גם כאן אין הגדרה בחוק, ואנחנו חיים - גם כאן - מפיו של בית המשפט.
לא בדקתי (ואל תצפה ממני לדבר כזה בחודש אוגוסט) אם מאן דהוא ניסה אי פעם להגדיר מהי "הפרת אמונים כלפי המדינה".
אבל ברור, למשל, שעבירה של ריגול נמצאת באותו גרעין הקשה ועונה על הקריטריונים המגבשים את העבירה.
וכאן אנחנו גולשים לשאלתך השנייה - המצב הלא הוגן כלפי העבריינים ה"ראשונים".
שאלה זו - בעלת גוון פילוסופי משהו - נוגעת, למעשה, לכל העבירות הפליליות.
במה דברים אמורים:
בכל עבירה פלילית קיימים מעשים מובהקים שאין מחלוקת באשר לפליליותם (קראנו להם, כאמור, "הגרעין הקשה").
ואולם תמיד יימצא מעשה בתחום האפור שפליליותו מוטלת בספק, שעל בית המשפט להתירו ולקבוע אם האפור הזה הוא שחור או לבן.
הבעייה הזו חלה לא רק לגבי פליליות או אי פליליות של המעשה אלא גם על השאלה היכן - בסקלה הפלילית - יש למקם את אותו מעשה (למשל רצח או הריגה).
התוצאה כמובן היא שכאשר אדם נקלע לתחום אפור של מעשים שפליליותם טרם הוגדרה - הוא נוטל על עצמו סיכון (גם אם הוא לא ידע שהוא נמצא למעשה בתחום האפור).
והסיכון הוא שיוגש נגדו כתב אישום ובית המשפט "יחרוש על גבו" הלכה חדשה הקובעת שהמעשה שאותו אדם עשה הינו עבירה פלילית.
יתכן שהדבר אינו הוגן כלפי העבריין "הראשון" במיוחד אם הוא לא העלה בדעתו שהוא מצוי בתחום האפור.
אבל - מה לעשות - אלה החיים !
הפרת אמונים מהי 84697
עוזי ו. • בתשובה להאייל הזקן יום ג', 13/8/2002, 17:22
אתה מעלה נקודה מעניינת - אין ספק שריגול נגד המדינה נחשב להפרת אמונים; ובכל זאת לא נשללה אזרחות של מרגלים שנתפסו בעבר.
הפרת אמונים מהי 84734
איפסילון • בתשובה לעוזי ו. יום ג', 13/8/2002, 21:41
החוק, כזכור, קובע כי "שר הפנים *רשאי* לבטל" - לא שהוא *חייב* לבטל. המחוקק השאיר לשר הפנים שיקול דעת - וכל שר פנים רשאי לעשות את שיקוליו בכל מקרה ומקרה.
העובדה ששר פנים אחד, במקרה מסויים, החליט שלא לעשות שימוש בסעיף הזה, אין בה כדי לפגוע בזכותו של שר פנים אחר (או של אותו שר פנים) לעשות בו שימוש במקרה אחר.
הפרת אמונים מהי 84775
דורון הגלילי • בתשובה לאיפסילון יום ד', 14/8/2002, 8:30
בערבון מוגבל (במיוחד כאשר מדובר באותו שר פנים). כל פעולה שלטונית חייבת להיות סבירה במידה מסוימת (או לפחות לא בלתי סבירה לחלוטין), ונדמה לי כי בג''ץ לפחות ידרוש משר הפנים לנמק (אם לא יפסול לחלוטין את החלטתו), מדוע בשני מקרים שעל פניהם זהים, התקבלה החלטה שונה. (ומשום מה נדמה לי כי הנימוק ''כי ככה בא לי'' לא יתקבל ע''י בג''ץ, אם כי בבג''ץ אף פעם אי אפשר לדעת).
הפרת אמונים מהי 85090
איפסילון • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 15/8/2002, 0:57
מסכים.
ובכ''ז - החלטות קודמות שלא לשלול את אזרחותם של נאשמים בריגול אינן הופכות, לדעתי, את ההחלטה הנוכחית לבלתי סבירה, ובודאי שלא ל''בלתי סבירה לחלוטין''.
ישי מפתיע 90578
אשר לבשן יום ב', 9/9/2002, 22:11
השר ישי מפתיע ומממש את האיום, מוקדם מששיערתי:
ישי שולף את השפן מהכובע 90942
אשר לבשן • בתשובה לאשר לבשן יום ד', 11/9/2002, 19:42
האזרח שהשר מתכוון לשלול את אזרחותו ביקש זאת בעצמו עוד קודם. נראה שהמהלך של ישי חכם: הוא קובע תקדים מבלי להסתכן בפסילה על ידי בג"ץ.
ישי שולף את השפן מהכובע 90944
אשר לבשן • בתשובה לאשר לבשן יום ד', 11/9/2002, 19:53
אשמח לשמוע את דעתם של מביני משפט: האם זכות העמידה בבג"ץ עשויה לאפשר עתירה לביטול החלטת השר, גם אם מר אבו קישק יתנגד לה?
ישי שולף את השפן מהכובע 90981
האייל הזקן • בתשובה לאשר לבשן יום ה', 12/9/2002, 0:33
למיטב ידיעתי אין תקדים למקרה שבו הוגשה עתירה בעניינו של אדם - למרות התנגדותו של אותו אדם.
אם בכל זאת תוגש עתירה ע"י מאן דהוא - קשה להאמין שהיא לא תידחה על הסף.

יחד עם זאת:

השופט ברק הינו חסיד הגישה המרחיבה ביותר בעניין זכות העמידה ופתיחת שערי בג"צ לרווחה בפני עותרים.

אם יבוא עותר כלשהו ויראה שהחלטת השר היתה בלתי חוקית או שניתנה בלא סמכות - יתכן וידונו בעתירתו.

בהרצאה שנשא השופט ברק בכנסת במלאת 5 שנים לפטירתו של מנחם בגין, הוא אמר את הדברים הבאים:

"לא די בקיומו של מוסד שיפוטי בעל סמכות, אם הוא נועל דלתותיו בפני המבקשים לבוא אליו, ולהלין על הפרת החוק...
נעילת דלתו של בית משפט בפני עותר חסר אינטרס אישי המתריע על פעולה שלטונית שלא כדין, פוגעת בהשלטת החוק. באין דיין אין דין. יכולת הפנייה לבית המשפט היא אבן הפינה של שלטון החוק".
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות