 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לתעשיית המוסיקה בארץ יש כל כך מעט במה להתגאות, עד שקשה לי לא להיגעל מטקס "תמוז" ודומיו. אין בארץ אפשרות ראליסטית להתפרנס ממוסיקה, או אפילו ליצור מוסיקה ולקוות שהיא תגיע לאזני הקהל - ולא בגלל זייפני הדיסקים, האויב הדמיוני של התעשיה (מי מזייף דיסקים של "בתרי זוזי??") - אלא בגלל המדיניות של חברות התקליטים. לא רק שהן ממעטות להחתים ולקדם אמנים חדשים בעלי כיוון מוסיקלי אלטרנטיבי (רוק אלטרנטיבי, מוסיקה אלקטרונית, מוסיקה אתנית לא-מזרחית), אלא כשהן כן עושות זאת - המחירים מופקעים לחלוטין. אחרי שרוצחים תקליט כמו הדיסק של מיקה קרני, עם מחיר של 70 ש"ח (אף אחד לא מכיר אותה! - למה שאנשים יקנו אותה? אבל היא גם לא מופיעה בשום מקום כי לא מקדמים אותה), מתפלאים שהמוסיקה שלנו נראית כמו בטקס "תמוז"...? |  |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמערים קשיים על היוצרים החדשים היא... התעשיה. לא הזייפנים, וכו'. "חברות התקליטים" – זו, הרי, התעשיה! להבדיל מהיוצרים. הטקס היה טפיחה עצמית על השכם של הוותיקים והמצליחים (יחסית או באמת), ולא ממש עזר לקידום יוצרים חדשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לציין לטובה – כן, אני יודע שזה מוזר, בהקשר של תעשיית התקליטים – את ההוזלות המשמעותיות בתקליטים האחרונים שיצאו. אתמול הלכתי לקנות דיסק לחבר שלי, והתלבטתי בין שלושה דיסקים חדשים בפחות מ-60 שקל (אסף אמדורסקי - 55, יזהר אשדות - 55, אביתר בנאי - 59), מחיר סביר לכל הדעות. ברור, אמנם, שאין כאן שום אלטרואיזם, אלא מאבק קשה בזייפנים, ואף על פי כן זו מגמה מבורכת. כן ירבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
55-59 ש"ח לדיסק, זה מחיר סביר? אני לא צריך להתאמץ יותר מדי בשביל להזכר בתקופה שדיסק עלה 40 ש"ח, ושבחנויות היו מבצעים של שלושה דיסקים ב100 ש"ח. אז 55 ש"ח זה מחיר סביר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מה שאכתוב כאן, אני לא רוצה להשליך על הכלל, אלא אייחס לעצמי בלבד. עם זאת, יש לי תחושה ברורה שכמוני גם רוב צרכני המוזיקה. אני לא אוהד גדול של מוזיקה ישראלית, אבל דווקא כן חובב גדול מאוד של מוזיקה באשר היא. באותה נשימה אני יכול לספר, שיש לי צורב דיסקים ביתי ופשוט, שאני צורב בו הרבה מאוד, ושאת רוב מה שצרבתי, היה לי קשה מאוד או יקר מאוד להשיג בפורמט המקורי והחוקי יותר. למרות זאת, מעולם לא ניסיתי לתלות בכך את האשם. אני צורב דיסקים כי אני נורא אוהב לשמוע מוסיקה, וזו הדרך היעילה והזולה ביותר לצרוך מוסיקה חדשה בשבילי. אני באמת לא יודע לאן מיועדות פניה של תעשיית המוסיקה בארץ, או בעולם בכלל, אבל אני אכן חושב שהם יצטרכו לעשות חשיבה מחודשת על כל העסק, משום שלשוק נכנסו כמה גורמים מאוד משמעותיים שעלולים לשנות לחלוטין את המפה המוסיקלית. יכול להיות שייעשה הרבה פחות ריווחי להוציא תקליט חדש. יכול להיות שייצאו הרבה פחות תקליטים חדשים, או הרבה פחות תקליטים איכותיים, אני לא יודע בדיוק. אני עדיין ממשיך לקנות דיסקים מקוריים, כי זה חשוב לי. חשוב לי שאמנים שאני אוהב יהיו אצלי בעטיפות המקוריות. את 40 הדיסקים של זאפה שמונחים על המדף שלי קניתי בכסף, ואנחנו מדברים על מחיר מלא, כמעט כמו דיסק ישראלי. לכן אני חושב שהדרישה להוריד את מחירי הדיסקים היא מוצדקת, אבל לא בה טמונה הבעייה. זוהי סתם צביעות. יעשה כל אחד את בדק הבית שלו, ויחשוב אם הורדת מחירים בחמישים אחוז אכן תגרום לו לרוץ לחנות התקליטים, או שימשיך לעשות את הדבר ההגיוני ביותר, לכאורה, מבחינתו כצרכן חכם: להשאיל מחבר ולצרוב בשליש המחיר המוזל. לי, כאמור, אין תשובה לעניין. יכול להיות שלבסוף אנחנו, הצרכנים, נסבול כתוצאה מכך, כשחברות התקליטים יפסיקו להחתים אמנים חדשים. אבל אולי לא. אולי העתיד הוא, כמו שמסתמן כבר כעת, בייצור עצמי של דיסקים צרובים לפי הזמנה (נדמה לי שמלכה שפיגל ובעלה שיווקו כך את האחרון שלהם), שיבטיח מתח רווחים נמוך אך קבוע ונטול הפרשות ליוצריו, וישחרר סוף סוף את האמנים מנטל החתימה, ההגבלות על החופש האמנותי וההתחייבויות לחברות התקליטים המסואבות. בינתיים אין לי טענות לאף אחד, אני ממשיך לצרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשו לי לנקוט בעמדה המתחסדת שלי, ואז תוכלו לצחוק עלי כמו כולם - אני לא צורב. לא דיסקים של אחרים לעצמי, ולא דיסקים שלי לאחרים. אני מסרב בכל תוקף לשכפל מוזיקה שלא מופצת בצורה חופשית. כן, אני מעדיף שלא יהיה לי דיסק שאני רוצה על פני להעתיק אותו ממישהו אחר (לקח לי כמעט שנה לפני שקניתי את "נגיעות" של סחרוף, כשמצאתי אותו במחיר מוזל בפתיחה של גומיוזיק). אם אני מעתיק אותו - ברור לי שאני לא אקנה אותו בחיים. אכפת לי מהיוצרים, ואני לא אנשל אותם מהכסף שמגיע להם רק כי אני רוצה לדפוק את ה"תעשיה". נכון, צריך להוריד את מחירי הדיסקים, ונראה כאילו תעשיית המוזיקה הישראלית מתחילה להבין את זה לאט לאט - דיסקים חדשים נמכרים, כיום, במקרים מסויימים, ב-50 עד 60 שקל, שזה סביר. דיסקים מחו"ל, מה לעשות, אני קונה ברשת - יותר זול, ואני לא פוגע במי שבאמת חשוב - היוצרים. אין שום דבר הגיוני מבחינת הצרכן בצריבת מוזיקה. תעשיית מוזיקה שלא מצליחה למכור כמות מספקת של דיסקים היא תעשייה שתקרוס. הסיבה שהתעשייה לא מחתימה אמנים חדשים, היא כי הם יודעים שאם הדיסק יהיה כשלון, הם יפסידו, ואם הדיסק יהיה הצלחה - מרבית האנשים יחזיקו בעותק פיראטי, ושוב הם יפסידו. אמנים מכירים מחזיקים בחוג מעריצים שאפשר לסמוך עליהם שיקנו את הדיסק המקורי, ולכן הם הימור בטוח. מעתיקי הדיסקים למיניהם - המסחריים והפרטיים - פוגעים בעצמם, אבל יותר חשוב - הם פוגעים בי, ועל כן אני נוטר טינה לכל מי שעושה זאת בסביבתי המיידית, ומתווכח לעיתים קרובות עם חברים בנושא. תצחקו עלי, תגידו שאני פראייר, אבל ככה זה. אף מדינה לא מעתיקה מוזיקה בכמות שאנחנו עושים את זה. אם אנחנו רוצים להיות מדינה מתקדמת וחלק מהעולם התרבותי המערבי - אנחנו חייבים להקטין בצורה דרסטית את כמות המוזיקה הפיראטית בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל מקום ראשון בדיסקים פירטיים (בעולם המערבי; המזרח הרחוק אוכל אותנו בלי מלח). אבל בהעתקות בייתיות? באיפה לקחת את הנתון הזה? שטות, לדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע במות תעשיית המוזיקה? תעשיית המוזיקה היא מערכת של יחצנים, מפיצים, מונופולים, עיתונאים וערב רב של אנשים - שמקיימים הגמוניה מסויימת שדוחקת את רגליהם של יוצרים חדשים. מות התעשיה - לפחות בלבושה הנוכחי הוא צעד מתבקש לאור צרכנות הרשת המתפתחת המביאה בין היתר יותר אפשרויות, ליוצרים לא מרושתים בכסף ובקשרים- אך מרושתים ברשת, להציע את מרכולתם ללא הפילטר של חברות התקליטים. המוזיקה לעולם לא תמות אין לך מה לחשוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה מתייחסת לשלל ההודעות בנושא מחירי הדיסקים. מספר נקודות בעניין: הראשונה היא שמוסיקה הינה צורך רוחני. מה קורה אם החובב מוסיקה אינו יכול להמתין עד אשר המחיר של סחרוב או אחרים ירד? מה אם הוא מכור לכך, כמוני ויש עוד רבים. אנו אנשים שמאזינים למוסיקה ביום בלילה ובמשך היום. השנייה: להבדיל מסופר (ואתמול ראיתי בחדשות שעשו פשיטה על ספרים מזויפים) שלו אין שום רווח אחר ונוסף מיצירתו אלא רק ממכירתו, לזמר יש הופעות בהן הוא עושה את עיקר ומיטב כספו כתוצאה מהוצאת הדיסק (הסופר לא יופיע כאשר הוא מקריא את ספרו לקהל). הזמר, ויהיה האלמוני יותר משאר הקולגות שלו, מקבל חשיפה רבה יותר בתקשורת וכמובן בתחנות הרדיו, מרכיב המוסיף בעקיפין מספר לא קטן של מרשרשים לכיסו. מתי ראינו סופר עושה פרסומת? כל חברה עסקית לוקחת בחשבון את הרווח העקיף שהיא יכולה לעשות ממוצריה. משום מה אף יוצר לא מדבר על זה. הם אוהבים לשתוק כדי שלא יזכירו זאת. אני יודע, זוכר ומזכיר. לי אין בעיה מוסרית לצרוב נקודה נוספת ואחרונה: הכססף אינו מושך את המוסיקה אלא להיפך. כלומר שהמוסיקה לא תעלם לעולם, היא פשוט תמצא, לדעתי, דרכים אחרות להגיע לקהל, חוקית ולא חוקית. דבר נוסף שנזכרתי בו - מדוע חברות התקליטים הישראליות שמוכרות דרך האינטרנט גובות מחיר מלא? אין מערך הפצה יקר. לדוגמא, 85 ש"ח לדיסק באתר של NMC. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם מעשן שיגנוב סיגריות כי הוא מכור, יכנס לכלא כמו גדול. אם כבר יש הבדל בין מכורים למוזיקה לעומת מכורים לסיגריות, הרי הוא שלמכורים למוזיקה קל יותר להחזיק את עצמם. יש לי אוסף של למעלה ממאה ועשרים דיסקים, ואני יודע טוב מאוד מה זה להיות מכור למוזיקה - אבל ככה זה: אנחנו צריכים לשלם על מה שאנחנו אוהבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי אף אחד לא עושה שטיפת מוח למכור לסיגריות. בעניין המוסיקה, שעה שעה, דקה דקה, היא באוזנינו דרך הרדיו, טלוויזיה, בבית קפה, מסעדה, קניונים ואיפה לא. לדעתי אין מקום להשוות בין השניים. בבית ובחוץ, ברכב ובעבודה - המוסיקה תמיד קיימת ומגרה את אוזנינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיפה שלא תלך, ואיזה עיתון שלא תפתח, קרוב למדי שתראה תמונה של כל מיני נשים נאות וגברברים נהנים מעצמם עד מאוד, וכל זאת משום שהם מעשנים סוג זה או אחר של סיגריות. אגב, אם אתה כל-כך רוצה את המוזיקה ברדיו - אתה מוזמן להקליט אותה. חבר שלי מהצבא נהג לשבת במרפאה שלו עם טייפ וקלטת בהיכון, וכל פעם שעלה שיר שהוא אהב, השיר הוקלט אחר כבוד. נו, אז אם הוא יכול - כך גם אתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסופר זאוס היו פעם יופי של מחירים, בשביל להכנס לשוק אני מניח, בימים הללו הייתי נוהג לקנות ב לפחות ב 200 שקל בחודש. ואז, יום אחד, הם הפכו ל"צליל" והקפיצו מחירים. אף לא דיסק אחד קניתי מאותו יום. לפחות באופן אישי אני רואה את האשמה במחירים הגבוהים. חשוב לציין שהמצב בארהב מבחינת העתקות/צריבה הרבה יותר גרוע מפה. אבל מה, שם גם קונים דסקים בגלל המחירים הטובים (באופן ישיר ויחסית לתל"ג) וכן שחנויות לדיסקים יד שניה נפוצות ומרכיבות חלק חשוב ממבחר הדיסקים אצל רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם שאלה – ממתי סופר זאוס הפכו ל"צליל"? סופר זאוס היא חנות מצוינת ואני מקפיד לקנות את כל הדיסקים שלי שם (במיוחד הסניף בתחנה המרכזית, לגמור ממנו), ורק שאל תעשה לי עין הרע עם מה שאתה אומר על צליל. אני מכיר שלושה סניפים של סופר זאוס – בדיזנגוף סנטר, בקניון איילון ובתחנה המרכזית בתל אביב. כן ירבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מבחינת המחיר :) אולי קצת הגזמתי... פעם נכנסתי לחנות של "צליל" ופשוט התחלתי לצחוק. דרך אגב. אחת הסיבות שזה קרה, זה בגלל שהחברות בארץ לא הסכימו למכור לזאוס תקליטים של יוצרים ישראלים בגלל המחירים הנמוכים והיבוא ה ישיר\עקיף של הבעלים. אז הם נאלצו לקנות דרך צד שלישי רק בשביל למשוך קונים... לבסוף נכנעו לתעשיה בארץ ואנחנו זוכים לשלם הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית, התאכזבתי מטקס תמוז. לא הצלחתי להביא את עצמי לצפות בו פשוט בגלל האכזבה שאחזה בי לאחר החצי שעה הראשונה. אי לכך, אני לא ממש יודע מה היה שם, ובהחלט אודה למי שכן יודע, ויהיה מוכן לעדכן אותי ורבים אחרים - גידי גוב טען שינתנו פרסים לאנשי תעשיית המוסיקה, אך לפי מה שאני ראיתי, הפרסים היו תחרות פופולריות מבישה. האם באמת ניתנו פרסים גם לאנשים הקטנים של התעשיה? המפיקים, נגני האולפן ונגני הבמה, אנשי הסאונד ואנשי הבמה? לפי הצפיה הארעית שלי, לא. לעומת זאת, קשה לי להאמין שהצליחו לתת את כל 40 הפרסים שהוזכרו כאן לשרית חדד ולברי "איזה ממי" סחרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדה 1) הזיופים הורידו את המחירים 2) זיופים או לא זיופים העם אוהב את האומנים והשירים שלהם וקונה אותם בגדול מה שהוא לא אוהב זה את המחיר של התקליטורים קראתי מאמר בארה"ב שהייתה תקופת שפל במחירת עיתונים וכתבי עת וזאת עקב המחירים הגבוהים של המגזינים. קם עיתון אחד והוריד את המחירים ב 50 אחוז לאחר כשבוע היתברר שמכירות העתון ????? עלו ב 200 אחוז והסברים מיותרים זוהי ע ו ב ד ה רק דרך אגב מה שקורה עכשיו זוהי עבודה בעיניים ול מה מפני שהתקליטורים הזולים שכביכול מוכרים לנו הם עם חצי זמן מוסיקה תפסיקו לרמות את העם ובטח לא את הצעירים אחנכם יודעים שהעולם בנוי לצעירים ועד שהאומנים לא ימצאו את האיזון במחיר ימשיכו לקנות מוסיקה צרובה (מזוייפת) אין פה דווקא ולאף אחד אין שום דבר אישי נגד אף אומן אך כשזה נוגע בכיס שלי אלך למקום הזול ביותר ןכל דבר נימדד במיבחן התוצאה הסופית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. הכל נמדד בתוצאה הסופית. התוצאה הסופית במקרה זה תהיה סופה של המוזיקה הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
MONEY MONEY MONEY אין סיכוי. תעשית המוסיקה מכניסה כסף והרבה.או שהחברות בארץ יחליטו על שינוי, או שמישהו יתפוס את מקומם. אולי מהאינטרנט יבוא המושיע ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את רוב הטקס שמעתי ברדיו שם שידרו את כל 42 הפרסים. אני לא יודע אם זה היה הטלוויזיה אבל אחד המועמדים לפרס התמלילן היה מי שכתב את הטקסט ל "כמו סינדרלה" של שרית(אני אוהבת אותכם) חדד. לתת פרס תמליללנות לאדם שחיבר את הפזמון הגאוני:" אל תקרא לי סנובית כי אני לא מתנשא/לא לוקחת כל מה שאני מוצאת" עד אנה אנו באים? עוד מוזרויות-הקליפ הזוכה של דנה אינטרנשיונל, אבל זה ענין של טעם אישי.וכמו כן הבחירה בעמיר בניון לתגלית , שוב ענין של טעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ראיתי חלקים מהטקס אבל כשחילקו את פרס התמלילנות גם אני לא יכולתי להבין כיצד בחרו בזוכה. פרט לעובדת גאוניות התמליל, ראוי לשאול ממתי מעניקים פרס תמלילנות באופן פרטני לגביי שיר מסויים(כך הוצגו המועמדים לפרס כל אחד ביחס לשיר אחד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לכל הוויכוחים הנוגעים בדיסקים הפיראטיים, רציתי להוסיף שיש בעיה גדולה בארצנו עם המשטרה. הרי דוכני וחנויות המכירה של הדיסקים הפיראטיים כ"כ בולטים! ראיתי כ"כ הרבה חנויות כאלה בתחנות המרכזיות בערים שונות. ברחוב העצמאות בחיפה, למי שמכיר - כל הרחוב "מרוצף" בעשרות דוכנים של דיסקים פיראטיים. המשטרה רק צריכה להגיע למקום, להחרים את כל הדיסקים ושלום על ישראל. כמובן שביום שלאחר מכן הדוכנים הפיראטיים יחזרו על מלאי חדש. מצידי - שכל יום המשטרה תגיע לרחוב העצמאות ותחרים את כל הדוכנים האלה, ובסופו של דבר המוכרים הפיראטיים יבינו שבצורה כזאת הם לא ירוויחו. והערת אגב: אני ממליץ על אתר חדש למכירת דיסקים: www.gomusic.co.il המחירים שם זולים מאוד, ולאחרונה אני קונה משם דיסקים בכמויות אדירות (מי יודע מתי הם יחליטו שיש להם מספיק לקוחות ויעלו את המחירים?). בכל מקרה, מומלץ בחום.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, אבל נהנתי לראות את מיטב יוצרי המוזיקה הישראלית בטקס. מצד אחד אחד היו שם הופעות חיות של זמרים ולהקות וגם אם השיר אינו קולע בדיוק לטעמי האישי היה נחמד לראות (או לזפזפ) . בכל אופן אי היה אפשר להתעלם מהמחאה שהרימו היוצרים ובראשם שלמה ארצי - שלזכותו יאמר שהאלתור שלו עבד טוב מאד. (עובדה -תראו אותנו). קראתי את כל התגובות של הגולשים -אני נוקט בעמדה של המחיר הוא שיקבע את עתיד המוזיקה. (דרך אגב מחיר של דיסק בארה"ב עומד פחות או יותר על 50 ש"ח (לקונה ישראלי) ). אם אייל גולן יכול למכור דיסקים (עם מערך הפצה ותמלוגים וכל העסק) ב 55 ש"ח אין שום סיבה שבעולם שסחרוף , ארצי וכל שאר האומנים לא יעשו כן. אני לא קונה דיסק ב 70 - 85 ש"ח. נקודה. הוא לא עשוי מזהב, אני לא מיליונר ולא פראייר. אם היה דיסק ישראלי שקניתי הוא היה במבצע וגם אז חשבתי פעמיים. לסיכום - אני אמשיך בדרכי הנלוזה. ייקח קצת זמן להבין שהצרכן הוא לא פראייר, לאט לאט ירדו מחירי הדיסקים למחיר סביר (55) בו אהיה הוגן ואקנה דיסק מקורי. עד אז - (...BURNING DOWN THE ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחירו של דיסק שאינו מוזל בארה"ב, צר לי לאכזב, הוא מקביל למחירים בארץ, כאשר ההפרשים זניחים. מחירו של דיסק חדש, ללא מס, הוא כ-17 דולר. יחד עם תוספת המס, אנו מגיעים לכ-18 דולר, או בעברית, כ-80 ש"ח. אה כן, כדאי גם להוסיף שאצלהם, התעשיה היא מקומית, ואין צורך לעבור דרך עמלות של יבואנים/יצואנים. כך שבעצם, אצלנו יותר זול. בעיותיה של תעשיית המוסיקה החמדנית הן עולמיות, ולא ישראליות. גם בארץ, כמו בעולם, ישנם לייבלים שונים הקובעים את מחירי הדיסקים בהתאם לשיקוליהם, ולכן, ממש כפי שדיסק של להקות עלומות שם או לייבלים של ג'אז בארה"ב זולים יותר מהדיסק החדש של וויל סמית' או רייג' אגיינסט דה משין, כך גם בארץ דיסק של אייל גולן זול יותר מדיסק של שלמה ארצי. הבעיה היא עולמית, ועל כן, גם הפיתרון יהיה עולמי - ובין אם נרצה בכך או לא, מדיית העתיד היא ממוחשבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, אתה מכיר הרבה אנשים שקונים מוצרי חשמל על פי מחיר המחירון ? המחיר הרשמי לדיסקים שציינת יכול היה גם להיות 99$ ליחידה. במציאות המחירים בארה"ב הרבה יותר זולים. נקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא את התשובה של רוי. קראת? הוא צודק. יתרה מזאת. אתה צודק באומרך שהמחיר הרשמי של הדיסקים בחו"ל הוא דומה. ואני אף אוסיף ואומר זהה. - רישמית. אתה בתור ישראלי לא יכול להמנע מההשוואה הנ"ל. אבל לאזרח האמריקאי - הדיסק עולה פחות. אבל נתעלם מהערה שולית זו. עדיין ישראלי שמגיע לחו"ל ועושה את החשבון שלו (בשקלים כמובן) - יגלה שדיסק למעשה (ואם הייתי יכול להדגיש - הייתי) יותר זול (סוף הדגשה) בארה"ב מאשר בארץ. נשאלת השאלה הבלתי מתפשרת: ___ אבל למה? התשובה - ? . (אייל גולן יודע למה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לקבוע עד האגורה האחרונה האם המחיר בארץ מוצדק. אבל ברור, אובייקטיבית, שדיסק טיפוסי בארץ חייב להיות יקר יותר מבארה"ב. זאת, פשוט בגלל גודל השוק. חברת התקליטים משקיעה השקעה מסויימת בדיסק, וחייבת להחזיר את ההשקעה במכירה: במספר הדיסקים הנמכרים כפול המחיר שלהם. יש כמובן הוצאות נוספות לכל דיסק נוסף (עלות ההדפסה, אריזה, הובלה) אבל ברור שאלה זניחות לעומת ההשקעה הראשונית (שעות אולפן, יחסי ציבור). בארץ בממוצע יימכרו פחות דיסקים מבארה"ב, הרבה פחות. לכן הם צריכים להיות יקרים יותר. תאמר: אם הדיסקים יקרים יותר יקנו אותם פחות אנשים. כנראה שהחברות סומכות על כך שיהיו עדיין קונים שייקנו גם במחיר יקר. הטרגדיה היא שבאופן בלתי נמנע (והוא באמת בלתי נמנע) השוק בארץ פחות רווחי, לא משנה כמה יקר או כמה זול תמכור את הדיסק. התוצאה: מצד אחד דיסקים יקרים, מצד שני פחות הזדמנויות לאמנים חדשים להוציא דיסק שלא על חשבונם. זה כן נמנע רק אם השוק העולמי יהיה עם גבולות תרבותיים פתוחים, כלומר שלאמן ישראלי יהיה סיכוי למכור בכל העולם. אין לי רעיון איך לגרום לזה לקרות. אייל גולן? במקרה שלו אפשר לבנות על מכירת מספיק עותקים, ולכן אפשר להוזיל אותם (וכך למכור עוד יותר... שוב אותו מעגל קסמים). אז אני לא יודע, יכול להיות שמישהו בארץ עושה יותר מדי כסף. אבל אני לא רואה את ראשי חברות התקליטים נהיים מי יודע איזה מיליונרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מה לומר בנוגע לעלויות ההפקה בארץ לעומת העלויות בחו"ל. (אין לי מושג קלוש איך זה עובד באמת ומהם אחוזי הרווחים בכל שלב) לפיכך לא אוסיף בעניין זה. אך אוסיף ואומר: הדיסקים בחו"ל בארה"ב אינם זולים תמיד. לרוב יש הנחות ומבצעים בהם ניתן לרכוש דיסק בזול. השוק הישראלי היה מאז ומעולם בעייתי מבחינת העתקות. (קלטות, משחקים, סרטים) אין שום סיבה שבעולם להוסיף על בעיית ההעתקות - שנובעות ממחיר גבוה ותו לא, ולהתעקש למכור דיסקים (מוזיקה במחיר מופרז.) יתרה מזאת - זמרים מזרחים ואייל גולן הוא אמנם דוגמא (אבל טובה) מצליחים למכור המון עותקים מקורים בנוסך לאלה הלא מקוריים ובכל זאת להרוויח. (איך?) לדעתי שיטת ההפצה/מכירה/הקלטה או כל מה שאייל גולן / שרית חדד ומריעהם עושים - עובד. הם מוכרים דיסקים והרבה. והמחיר מניח את הדעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שפרט לחברות התקליטים האשמה היא גם בחנויות עצמן; אני מדבר, ספציפית, על טאוור רקורדס. קודם הם השתלטו על רשת טופ 10 של הד ארצי, ועכשיו אחרי שגם פיקדילי נסגרו משום מה (מישהו יודע מה הסיבה לכך?) הם מרשים לעצמם לקחת מחירים מופקעים להדהים. דיסקים חדשים עולים 90 ש"ח; דיסקים מהשנים האחרונות לא נמכרים בכלל או נמכרים גם במחיר מופקע, והדיסקים היחידים שנמכרים במחיר סביר (50-60 ש"ח) הם דיסקים של להקות פחות מוכרות. משהו צריך להיעשות. נ.ב: כמו דובי, גם אני לא סובל צריבת דיסקים של מוזיקה, אלא אם כן זה כדי לשמוע את הדיסק ולהחליט אם אני אוהב אותו או לא, כשאז אני פשוט הולך וקונה לי עותק מקורי. אתם יכולים לקרוא לי פרייאר, אבל יש לי מספיק סיבות משלי. הבעיה היא שבגלל המחירים המופקעים, אני לא יכול לקנות את כמות הדיסקים שהייתי רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם כך קמו לנו חנויות האינטרנט - gomusic במיוחד, שנותנות לנו מוזיקה בזול, יחסית. כיפק היי לאינטרנט! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר לא: "בשל המצב, נאלצת חברת 4SALE, להשהות את פעילותה עד לצירופם של משקיעים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, כך ראיתי. חבל מאוד. אבל מיתוס ממשיכים למכור דיסקים (אם כי פחות), ויש את החנות של טאוור, אבל לא בדקתי אם הם זולים במשהו מהחנויות עצמן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |