אז מה אפשר לעשות?
יש לקחת בחשבון שכמות גזי החממה תמשיך לגדול, ושכדור הארץ אכן יתחמם. מה אפשר לעשות כדי להתכונן להתחממות?
הדרך הראשונה להתמודד עם התחממות כדור הארץ היא כמובן להפחית את פליטת גזי החממה, כלומר, לעבור למקורות אנרגיה חלופיים ולעשות מאמץ לחסוך באנרגיה. בארץ יש לנו ניסיון רב בכך. דוד שמש, למשל, פועל על אנרגיה שהשמש ממילא מקרינה על הגג כדי לחמם מים. חימום מים באנרגיית השמש חוסך את הדלק שהיה צריך להישרף כדי ליצר את החשמל שהיה נצרך בדוד חימום חשמלי. בית מבודד היטב מקטין את צריכת החשמל לחימום בחורף ולקירור בקיץ, וכך חוסך אף הוא דלק או כל אמצעי חימום אחר.
תפוקת החשמל של חברת החשמל הישראלית מתקרבת לקצה יכולת ההפקה, ובקרוב, אם לא יוקמו תחנות כוח נוספות, יהיה לנו מחסור גם בתחום זה, ממש כמו בתחום המים. אולם, מחסור זה בחשמל הוא גם הזדמנות להתחיל לנצל סוגי אנרגיה חלופיים ונקיים. להלן הצעות אחדות.
גז טבעי – שימוש בגז טבעי יכול להביא לצמצום דרסטי בפליטת מזהמים לאטמוספירה. ההמלצות הן לעבור לגז טבעי, שיחסית לייצור חשמל עם דלק מקטין את פליטת ה- CO2 ב- 30%; המעבר מפחם לגז מקטין את הפליטה ב- 44%. עם זאת, יש לציין שלאחרונה החליט השר ליברמן להסתמך בעתיד פחות על מקורות גז ממצרים ויותר על פחם וזאת מתוך השיקולים (הנכונים כשלעצמם) שאין לסמוך בשום אופן על אספקת גז שוטפת ממצרים.
אנרגיית הרוח – השקעות באנרגיית הרוח יכולות להביא לכך שהיא תספק כשליש מכלל צריכת החשמל של ישראל בשנת 2020.
מגדלי אנרגיה – טכנולוגיה זו, שנהגתה בישראל, יוצרת כוח חשמלי ומים בתנאי מדבר ומשתמשת באיוד ובתרסיס של מים כדי להפיק אנרגיה. מגדלים סולאריים שמפותחים כיום בישראל יכולים לספק בין רבע לשליש מצרכי האנרגיה של ישראל.
מראות שמש – טכנולוגיה זו, שגם היא פותחה בישראל, יכולה לספק בין רבע לשליש מצרכי האנרגיה של ישראל. טוענים שמראות שמש יכולות לספק רבע עד שליש מתצרוכת האנרגיה, וגם טורבינות רוח כשליש.
אפשר להביא להפחתת צריכת האנרגיה באמצעים פסיביים יותר על ידי עידוד בניה מבודדת/שומרת אנרגיה; תיקון תקנות שמחייבות יעילות אנרגטית מינימלית של מכשירים חשמליים ואישור יבוא ומכירה רק של אלו העומדים בתקנות. שימוש רציונלי בתחבורה כמו עידוד תחבורה ציבורית מבוססת רכבת, או אוטובוסים על גז או חשמל, ותוכניות עירוניות שישימו דגש על צמצום המעבר בין אזורי המגורים לאזורי העבודה מדי יום ביומו - כל אלה יוכלו לשרת חיסכון כזה. כמו כן, יש לעודד מחקר ופיתוח בתחום האנרגיה וקיבוע פחמן מהאטמוספירה.
לסיכום, השימוש באנרגיות הנקיות של השמש והרוח עשוי להביא למילוי צרכי האנרגיה של ישראל, בפרט אם יתווספו לו חסכון באנרגיה וניצולה הנכון. מובן מאליו, שכל השינויים הללו יוכלו להתבצע רק בעזרת שיתוף הציבור הרחב בתהליך ובאמצעות השקעות גדולות גם בתשתית הפיסית וגם בחינוך מתאים ורצוף של האוכלוסייה.
אופציה נוספת למקור אנרגיה שאינו פולט גזי חממה הוא השימוש בכוח גרעיני, אך זה בתנאי שימצאו דרכים להפיכתו ל"בטוח" לסביבה לחלוטין.
החקלאות, שצורכת כיום כמות גדולה של מים, תיפגע קשה בגלל המחסור במים, ותצטרך להתאים את עצמה למצב החדש. קיימות טקטיקות שונות להתמודדות עם המחסור ובהן, דחיית המזרע כתוצאה מאיחור הגשמים, ומעבר לגידולים שאינם נזקקים לכמויות גדולות של מים, שיכולים להתמודד עם אקלים חם יותר.
גם מערכות הביוב העירוניות זקוקות לשיפורים כדי לצמצם את הופעתם של מזיקים. שינוי חיוני נוסף הוא מאמץ להקטנת פליטת החלקיקים והאבק באמצעות גינון, והגברת הפיקוח על פליטת חלקיקים מהתעשייה ומרכב.
יש להשתדל לבנות בתים שיותאמו במיוחד לתנאי האקלים החדשים. בתים כאלו יספקו צל לגגות, ויביאו לקירור המקומות שבהם הם עומדים.
חיים בצל המדבר
בני אדם יכולים כמובן לחיות במדבר, ואף יש ערים שהוקמו בכוונה תחילה במדבר, כמו לאס־וגאס. אוכלוסייה תוכל להתגורר בנגב גם אם הטמפרטורה תעלה ב- 5 מעלות בממוצע. עם זאת, בשיקולים התכנוניים יש חשיבות רבה למזג האוויר. אם ההחלטה הלאומית היא להשתמש בעתודות הקרקע לישוב הדרום, יהיה צורך לתכנן את הישובים מתוך היערכות למצבי יובש וחום קיצוניים יותר מהקיימים עכשיו. כך מבחינת אספקת המים, הגינון, מבני ציבור, וכו'.
אנו יכולים לצפות שהטמפרטורות ימשיכו לעלות בשנים הבאות, כפי שהיה בכל שנה מאז ראשית שנות התשעים, ואיתן תעלה הלחות. הגשמים ימשיכו להתאחר או לא להופיע מידי שנה, ותהיה עליה באירועי אקלים קיצוניים כמו סערות גשם. לכל אלה יהיו השפעות גדולות מאוד על החברה ועל היחיד שיאלצו להתאים עצמם לתנאים המשתנים.
ישראל תצטרך להשקיע חלק גדול מאוד מתקציבה בתשתיות להגנה מפני החום, בעצירת המדבור, ביצירת מערכות להתפלת מי שתייה, וברכישת מוצרי חקלאות שלא ניתן יהיה עוד לגדל בארץ. כמו כן, יהיה צורך להשקיע במערכת הבריאות, כדי שזו תוכל להתמודד עם העלייה הצפויה בעקבות שינויי האקלים במחלות הנשימה ובמחלות כלי־דם ולב. ההתמודדות עם ההתחממות צריכה הייתה להתחיל כבר אתמול.
אבל איך נוכל לעשות כל זאת כשאנחנו בעיצומה של מתקפות טרור ומלחמה עם הפלסטינים ובהמשך אולי גם עם מדינות ערביות אחרות, שגוזלת כעת את כל משאבינו? ובעיצומו של משבר כלכלי עולמי שהולך ומתחזק, שגורם נזקים עצומים חסרי תקדים בהיקפם לכלכלה הישראלית? אין ברירה. כל אחד מאתנו חייב כעת להקדיש מאמץ להיערך להתחממות. מן הראוי שהממשלה תכריז על מיזמים לאומיים שונים הקשורים להתמודדות בהתחממות ובבלימת המדבור ושבהם יועסקו מובטלים רבים (כן, אותן מילים "גסות" כמו "עבודות יזומות", והפעם יש בהן צורך דחוף).
כדאי לזכור: לא רק ישראל תסבול מההתחממות אלא גם הערבים ובמיוחד הפלסטינים התלויים באספקת מים מישראל וממקומות אחרים. הם יסבלו מבעיית המים בדיוק כמונו והצפי הוא שחגורת המדבר תכבוש גם חלקים מתורכיה, סוריה ולבנון, ואולי גם מצרים. אנחנו כולנו באותו הסל, עם אותן הצרות המאיימות, ולא תהיה ברירה אלא להיאבק בהן יחדיו. אחרת, כולנו נכחד יחדיו, כפי שאירע לתרבויות המזרח הקדום של תקופות הברונזה הקדומה והמאוחרת. אך לפנינו יש גם דוגמה אחרת, הדוגמה של אנשי תקופת הברונזה התיכונה בארץ ישראל, שהתמודדו עם אותן הבעיות והתגברו עליהן באמצעות כושר המצאה ויכולת לשתף פעולה. אם נדע להתמודד עם המצב כמוהם כי אז נוכל לשרוד ולשגשג. זה יהיה קשה, אך בהחלט אין זה בלתי אפשרי.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש