 |
מאז הנסיגה הגבול הלבנוני שקט. מספר ההרוגים בגזרה הצפונית נמוך בהרבה ממספר ההרוגים שהיו לנו בתקופת שהותנו שם. אם זו היתה המטרה, ניתן היה לומר שהיא הושגה במלואה, לפחות בטווח הקצר. תמונה זו היא קצת פשטנית. לפני שנה יצאנו מן הפח. לאן הגענו?
|
|
| פוליטיקה • יובל רבינוביץ • יום א', 3/6/2001, 20:50 |
|
| |
אינתיפאדת אל־אקצה
צה"ל נמלט מלבנון בשל התקפות החיזבאללה נגדו. ארבעה חודשים לאחר הנסיגה פרצה "אינתיפאדת אל־אקצה", שבה האש מכוונת נגד יישובים כדוגמת שדרות ושכונת גילה בירושלים. אנו יכולים לספור על יד אחת את הימים שבהם אין פיגוע.
לא זו בלבד שהפיגועים לא נפסקו, אלא שכיום אנו עדים לצהלות נסראללה, מנהיג החיזבאללה, המבטיח להבעיר מול ישראל את חזית הצפון כדי לסייע לאחים הפלשתינאים במאבקם נגד היהודים. על פי הצהרות הפלשתינאים, הצלחת גירושו של צה"ל מלבנון העלתה את המוטיבציה שלהם לפתוח בהתקוממות הנוכחית. מכך עולה הקשר בין הנסיגה מלבנון לאינתיפאדה.
טרם היציאה מלבנון, היתה לפלשתינאים התחושה שבני בריתם עושים עבורם את המלאכה ונלחמים בישראל מעברו השני של הגבול. אותו צד הפסיק להקיז, לפחות זמנית, את דמה של ישראל והותיר ואקום. כך נוצרה התחושה שכעת יש לפתוח את החזית החדשה.
בנוסף, החיזבאללה צרך נשק, שסופק לו על ידי איראן. יש, מן הסתם, לא מעט גורמים שצברו כח וכסף מן המסחר הזה, על חשבון הכלכלה האיראנית. נראה שכעת מתועלת הפעילות הזו לחזיתות חדשות. ספינות הנשק העושות את דרכן מלבנון לחוף עזה בהיותן עמוסות אמצעי לחימה הן הביטוי לתהליך.
עליית קרנו של החיזבאללה
התקווה שהחיזבאללה יהפוך למפלגה פוליטית בלבד, נטולת פעילות צבאית, התבדתה. התקרית הקשה ביותר מאז היציאה מלבנון היא חטיפתם, וכנראה רציחתם, של שלושת החיילים מגזרת הר־דב. החיזבאללה ממשיך בפעילות משולבת, חברתית וצבאית. ישראל היא ספק מצויין לפופולריות פוליטית על ידי פעילות עוינת נגדה. לחיזבאללה כדאי להמשיך להיות חוד החנית הלבנוני נגד ישראל, בדיוק כשם שסדאם חוסיין עשה כשירה טילי סקאד על ישראל בזמן שהאמריקאים החליטו להעיף אותו מכוויית.
מעורבות אזרחים בלחימה
הנסיגה מבטאת תפיסה חדשה בצה"ל, גם אם אינה מוצגת ככזו. על פי התפיסה הישנה יש לשאוף להעביר את שדה המערכה לשטח האויב, בכדי לצמצם את מספר האזרחים הנפגעים. התפיסה החדשה מעבירה את הלחימה אל תוך שטחנו, בכדי לצמצם את מספר החיילים הנפגעים, ולהעלות את הלגיטימציה שלנו להשיב מלחמה שערה. גישה זו גורמת לסיכון מוגבר של אזרחים, ואנו חשים זאת על בשרנו.
על פי האתר WorldWatch נהרגו מאז הנסיגה מלבנון 18 ישראלים בתוך תחומי הקו הירוק ממטעני חבלה. לא כולל פיגועי ירי או של פיגועים בתחומי איו"ש. בשנתיים שלפני כן לא היו כלל הרוגים בנסיבות אלה.
סבל אנשי צד"ל ובני משפחותיהם
כתוצאת מהיציאה מלבנון נשפטו חיילי צד"ל לתקופות מאסר שונות על ידי השלטונות הלבנוניים, בעוון סיוע לישראל. אין בידי בשלב זה מקורות מידע מדוייקים על היקף התופעה. מזכרוני– הם נשפטו לתקופות של עד 16 שנה. אינני יודע לאיזה יחס הם זוכים בכלא הלבנוני. אפילו אם נהיה אופטימיים, זהו הפשע הגדול ביותר שישראל ביצעה. הזנחת צד"ל.
מעבר לכך שמדובר בפשע מוסרי, זוהי איוולת שאין כדוגמתה. לו אני אזרח מדינה זרה ומתבקש לסייע לישראל נגד כוחות עוינים, די היה בעובדה זו כדי לגרום לי לסרב לחלוטין, ללא כל תלות במה מדובר. המשת"פים הפלשתינאים פשוט מוצאים להורג, ואת חיילי צד"ל שנמלטו לשטח ישראל עם משפחותיהם אנחנו מנסים לשחד כדי שיחזרו ללבנון ויתמודדו שם עם גורלם. אישית, אני חש מושפל מהיחס שמדינתי נותנת לאלה שסייעו לה, גם אם תמיד יהיה מי שיטרח לציין שהם עזרו מסיבותיהם שלהם, שאינן ציוניות דווקא.
ישראל והתקשורת
שמה של האינתיפאדה הנוכחית הוא, למגינת לבנו, "אינתיפאדת אל־אקצה". ברור לכולנו ששם זה מטעה במכוון. הטמעת הטרמינולוגיה הפלשתינאית בדיווחי התקשורת היא רק פן אחד בתבוסתנו המוחלטת בזירה זו.
הנסיון לשפר את מעמד ישראל בתקשורת על ידי הורדת בטחון אזרחיה אינו לגיטימי. יתרה מזו, הוא גם אינו מצליח. חשיפת אזרחי ישראל להתקפות רצחניות בכדי לשפר את שמה הטוב של המדינה לא הוכיחה את עצמה. מעמדה של ישראל בתקשורת העולמית לא השתפר כהוא זה כתוצאה מהנסיגה. הוא הרבה יותר גרוע כיום ממה שהיה אז.
וכל זה אפילו אינו חשוב. למרות האשליה המשותפת לכלל מנהיגי העולם, המאבק האמיתי אינו בתקשורת. בסופו של דבר, התקשורת תיישר קו על פי התוצאה.
פתרון הסכסוך
הסכסוך הישראלי־ערבי אינו טריטוריאלי. הוא תרבותי־דתי, והטריטוריה היא התירוץ. אין שום קו גבול שבו לא ינסו להשמיד את ישראל. יש קוי גבול שעליהם ניתן להגן יותר או פחות.
הנסיגה היתה איוולת, והתוצאות לא איחרו לבוא. שהותנו בלבנון, כשלעצמה, לא היוותה בעיה. הבעיה היא שאנחנו בישראל, וזוהי סיבת ההתקפות עלינו. ישראל ראויה להיות, ובעתיד אף תהיה, יקירת ההיסטוריה, כמי שעמדה בחזית ההתנגדות התרבותית לאיסלאם ולטרור הנובע ממנו. בינתיים - איש אינו רואה זאת. בעיקר לא אנחנו.
|
קישורים
WorldWatch - היסטוריית הפיגועים בישראל
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש