 |
|
עוד מעט בחירות (כאילו לא שמתם לב). שי כהן מסתכל על היום שאחרי.
|
|
| פוליטיקה • שי כהן • שבת, 3/2/2001, 23:56 |
|
| |
ימים ולילות מלאי תקווה עוברים על הלומי השמאל. שרון בתפקיד ראש הממשלה יחזיר את הטעם לחייהם. עם שרון כראש ממשלה, כמה טוב יהיה להרגיש שוב טהור וצודק, להלחם נגד השחור, לעמוד בהפגנות, לצרוח נאצות, למלא את העיתונים במכתמים שמאלניים משתלחים, לרוץ מבוקר עד ערב לבג"ץ, וכמיטב המסורת הקומוניסטית לטפול האשמות פליליות על כה מה שהינו "של ההם".
שרון בתור ראש הממשלה ישכיח מהשמאל את האכזבה המרה מהעובדה החדשה שנתגלתה להם: הערבים הם אויב הם אויב הם אויב. עם אויב אולי עושים בסוף שלום, אבל מה לעשות והאויב כרגע רוצה למחוק את ישראל כליל? שרון בתור ראש ממשלה יעניק להלומי השמאל את האפשרות להמשיך ולדבר בשם הערבים, "הם לא מתכוונים לזה", "אם רק ניתן גם את זה..."
הלומי השמאל, בדומה להלומי מפלת הקומוניזם, עדיין חיים בסירוב טוטאלי להכיר במציאות שחייהם ואמונתם התבססו על טעות. בהופעה בלתי נשכחת, ראיתי לפני זמן מה את הגב' תמר גוז'נסקי שנשאלה את השאלה הבאה: האם לא נראה לה שהייתה איזו שהיא טעות באמונתה ש"סטאלין הוא אביה, סטאלין הוא שמש העמים, ויחי הקומוניזם?" תשובתה הייתה הכחשה טוטלית של מעשי סטאלין, חוסר נכונות להכיר בזוועות סטאלין, והקומוניזם עוד ינצח.
תשונה סיסמת הבחירות של השמאל לאלתר, להלן הסיסמא החדשה : "עם אריאל שרון נתאושש!"
רע בממשלה - גרוע במטכ"ל
שני בוגרי היחידות הזעירות שקפצו לבקר בתפקיד ראש הממשלה, הוכיחו קווי דמיון כה מפעימים, עד שברור היה ששטאנץ אחד ייצר אותם. לשטאנץ הזה, הנקרא "יחידה זעירה", יש כנראה צורך בדפוס התנהגות ואישיות הסותר לחלוטין ובכל אספקט את הנדרש ממי שפועל בכל סביבה אחרת.
חוסר יושר אישי מוחלט, מניפולטיביות מדהימה, קבלה מוחלטת של רעיון השגת המטרה בכל מחיר ובכל האמצעים, חוסר פרספקטיבה מוחלט, חוסר יכולת לעבוד בצוות, חוסר יכולת וידע להאציל סמכויות, ועוד כהנה וכהנה נגעים ופגמים רבים אשר נתגלו לציבור עם מינויים של שניים אלו לתפקיד ראש ממשלת ישראל.
אבל האם גנרלים, בוגרי היחידות הזעירות, טובים גם לצבא? דומני שיותר מסימן שאלה אחד מרחף כאן. אורח המחשבה של אנשי יחידות אלו אינו אורח חשיבה צבאי. ב-20 השנה האחרונות החלו בוגרי יחידות אלו להשתלט על צמרת הצבא, והתוצאות אינן מרנינות. אנשים אלו אינם מסוגלים לנהל כהלכה מערכות מורכבות. על אחת כמה וכמה מערכות גדולות הכרוכות במעורבות של אנשים רבים. אורח החשיבה שהוטמע בהם הינו שונה לחלוטין מהנדרש לכך.
חוסר שיתוף הפעולה של ברק עם המטכ"ל שלו היה מן המפורסמים. ברק לא הצליח למחוץ את האינתיפאדה הראשונה, שהייתה אינתיפאדת אבנים. ניתן בכלל להשוות אותו, נניח, להתמודדותו של הרמטכ"ל חיים בר־לב מול ההתקוממות המזויינת בעזה (שדוכאה בפועל על ידי שרון)?
מפחיד לחשוב על המוכנות של כוחות השריון וכוחות אחרים של צה"ל בפיקודם של אנשי הלוחמה הזעירה הללו. בימים שמפקדי השריון היוו את השדרה המרכזית של פיקוד צה"ל, צה"ל הצליח לעמוד מול מתקפת פתע, בעודו בלתי מוכן לחלוטין ביום הכיפורים, ולעצור ולהכות את צבא מצריים וסוריה.
לא ברור שניתן לחתום על תסריט כזה גם היום. נפוליאון כבר אמר כי אין חיילים גרועים, יש רק מפקדים גרועים. אנשי הלוחמה הזעירה הם כנראה מפקדים גרועים מאוד לא רק להנהגת המדינה, אלא גם לגוף שנקרא צבא.
סדר יום אסטרטגי חדש לישראל
עם החזרה לשפיות של (חלקים גדולים מ) ישראל וההשתחררות ממנטרת ה"שלום" האורווליאנית, מוטב שישראל תחזור לעצמה באמת. חזרה לימי בן־גוריון, עם מטרות אסטרטגיות ברורות. המטרה החשובה ביותר הינה ללא ספק הגדרת השאיפות הצבאיות והמדיניות אותן מתכוונת ישראל להשיג בכל מקרה של מלחמה.
שאיפה ראשונה במעלה חייבת להיות המשך הדיפת הערבים ופינוי אוכלוסייה מכל שטח שייתפס בעתיד ויוגדר אסטרטגי. אם בימי 1948, במצב צבאי, פוליטי, וכלכלי גרוע לאין שיעור מהמצב היום, הגדיר בן־גוריון כמשימה את פינויין של אוכלוסיות ערביות משטח ישראל ומכל מקום איליו הגיע צה"ל, קל וחומר כי יש להיצמד למטרה זו כיום.
מטרות אסטרטגיות כאלו לא חסר. טול־כרם מאיימת על מרכז ישראל. אם צה"ל ייאלץ לכבוש אותה שנית, ויש לקוות שלא בשיטת קרבות מבית לבית, יש לנצל את ההזדמנות ולהעלים את האיום האסטרטגי הזה מעל צווארה של ישראל. קלקיליה הינה מועמדת לא פחות חיונית.
למודאגים מתגובת העולם, כדאי לזכור, עד שהעולם מתעורר עוברים שבועות וחודשים, (הוכח בהרבה מקרים, האחרון ביוגוסלביה). עד אז, העובדות בשטח כבר נקבעו.
אם לא יהיה לאן למפונים גם לאן לחזור (בולדוזר הכרחי כאן), אם לא יהיו יותר תשתיות בכלל, גם לא יתקיים הלחץ להחזירם. זכות השיבה של אלו לבתיהם תהיה רלוונטית כמו זכות השיבה של ערביי יפו. עשן ברוח.
אין זכויות ללא נאמנות
נסו לקבל אזרחות אמריקאית. בין היתר, תאלצו ללמוד את תולדות ארה"ב, לשנן את רשימת נשיאיה, ולהישבע אמונים בטקס המוני. רק בישראל יכול אזרח ישראלי לכהן כיועץ של ארגוני אויב. רק בישראל אין כל הצהרה על חובת נאמנות למדינה.
אשר על כן, מוטב לתקן את המצב האבסורדי הזה ולקבוע בחוק כי בגיל 16, כתנאי לקבלת תעודת זהות ואזרחות ישראלית, ישבע כל אדם שבועת אמונים למדינה, שבועה שתעשה תחת לכל סממני הריבונות הישראלית. בנוסף, יהיה חייב כל אזרח, כאמור, בשירות צבאי או לאומי למשך אותו משך זמן של השירות הצבאי. למסרבים להישבע, וכל מי שמסרב להכיר בריבונות ישראל, לא תוענק אזרחות ישראלית, וממילא גם לא זכות בחירה. בתור התחלה למדינה שפויה יותר, זה ללא ספק צעד בכיוון הנכון.
ולמי שמגלגל את עיניו כאילו שמע הרגע הצעה מבית מדרשם של הימנים הקיצוניים, מוטב שיידע שבארה"ב, ערש הדמוקרטיה, כך הם פני הדברים (למעט שירות צבאי או לאומי שאינו קיים בארה"ב כיום), ואף בתוספת המצאותו של דגל ארה"ב בכל כיתת בית ספר ושירת ההמנון של ארה"ב.
רוצה להיות אזרח? השבע לנאמנות וקבל את מרות הריבון.
השמאל, שרון ולבנון - מחזה בשתי מערכות
בקרוב תחל המערכה השנייה של המחזה שובר הקופות "מלחמת לבנון". והרי תקציר העלילה עד כה:
לאחר הבריחה המבוהלת מלבנון של מי שקורא לעצמו "החייל המעוטר ביותר", שקדו אויבי ישראל ועשו את המיטב שהם יודעים. ראשית, שלחו קציני תצפית על מנת לתצפת היטיב את מטרות התותחים. שנית, אגרו מספר עצום של קני ארטילרייה המכוונים לצפון, ובחסות כל זה, הכינו את הקרקע להמשך לוחמת הגרילה - הפעם, בתוך ישראל עצמה.
כל זה לא יוכל להמשך עוד זמן רב. האיום האסטרטגי כבר גדול מידי לישראל. הניצוץ המלובה על ידי טהרן, עתיד להצית תבערה, שכמו קריסת "השלום של השמאל", תיקח עימה את השקרים על "נצא מלבנון והכל יירגע".
על המלחמה הזו ינצח מי שלא יהיה בתפקיד ראש הממשלה, בלי קשר לדעותיו הפוליטיות. לנוכח הנסיבות הפוליטיות כיום, צחוק הגורל הוא שלקרב הזה ייאלץ לצאת מי שלוהק לתפקיד ראש הממשלה על ידי השמאל בראשות יוסי שריד - אריאל שרון. יש כנראה גם אירוניה בגורל.
תיעוד זוועות השמאל
השיטה החביבה ביותר על השמאל הינה ההכפשה. רצח אופי יסודי. שטיפת מוח בלתי פוסקת. "ראו כמה שהם מושחתים", "הוא לקח לעצמו שתי חבילות טופי על חשבון ההוצאות!" - כך היה עם יעקב נאמן שיצא בסוף כל המהומה ללא כל אישום, אבל גם ללא תפקיד השר. כך היה גם עם רפאל איתן. המשוואה פשוטה: עד שייחלץ מהבוץ, משרת השר כבר תנתן לאחר.
השבוע, לנוכח תבוסת ברק הממשמשת ובאה, החלה שוב מכונת שטיפת המוח. שרון מנהל חצר של מושחתים... שרון ייקח... אורי שני הנו עבריין... (בפועל הוגש נגד מר שני כתב אישום עם מגוון עבירות חמורות בהיותו מנכ"ל עמידר בשנת 1992. התוצאה? האיש זוכה מכל ההאשמות החמורות, למעט שימוש פרטי בשירותי נהג המשרד).
על אותו משקל נאמר: מישהו זוכר את חצר המושחתים שניהל רבין? שמעון שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה של רבין, הנו עבריין מורשע בדין. ולא סתם בהאשמות קלות, אלה בהאשמות חמורות ובציון לחומרה של מעשיו מצד בית המשפט.
כל שחיתות השמאל איננה. פגה, נעלמה. תשאלו על נתניהו, תקבלו את "הסיגרים היקרים שעישן." אבל כשברק מבצע למעשה תפיסת שלטון בכוח, תוך שימוש בכל אמצעי שהוא - דממה מוחלטת. נגד ברק יש חקירות על עבירות פליליות בדרך בה הגיע לראשות הממשלה, והכל שותקים. אילו נתניהו היה מעז לעשות שמינית מנכלולי ברק - הארץ הייתה רועדת.
מיום ליום נראה הרעיון להקמת אתר לתיעוד שחיתות השמאל כקוסם יותר ויותר, בבחינת "ודע מה שתשיב" לשטיפת המוח.
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש