יפעת שאשא־ביטון, שרת החינוך, הכריזה השבוע על רפורמה בבחינות הבגרות, במסגרתה הבחינות בהיסטוריה, ספרות, אזרחות ותנ"ך יומרו בעבודות שיגישו התלמידים. הרפורמה תיכנס לתוקף החל משנה הבאה, ולא תחול על תלמידי כיתות י'-י"ב בשנת הלימודים הנוכחית.
לדברי שאשא־ביטון: "אנחנו משנים את הדרך כדי לתת לתלמידים את ההזדמנות להפסיק לשנן, ובאמת להתעניין, כדי שהמורשת והרוח הישראלית תהיינה זכורות ואהובות על ידי התלמידים. … אנחנו משנים את הדרך כדי לחזק את הצוותים החינוכיים ולאפשר להם ללמד בדרכים רבות ומגוונות ולהגשים את חזונם. הגיע הזמן להתאים את מערכת החינוך ושיטת הלימוד לעידן החדש."
מהנהגת ההורים הארצית נמסר: "אנו שמחים ומברכים על כך שיתבצע שינוי עומק מהותי בתפיסה המסורתית של מבחני הבגרות ומבחני הבגרות יותאמו לעת הנוכחית וכי מיומנויות הלמידה של הילדים ישתפרו ויאפשרו להם לצאת לחיים בוגרים, כשבידיהם הכלים לעשות זאת באופן טוב יותר."
ארגון המורים מתנגד לרפורמה, ומטעמו נמסר כי "אין הסכמות בין ארגון המורים ובין משרד החינוך לגבי הרפורמה וזאת בגלל התנגדות של משרד האוצר. התנגדותו של האוצר מצביעה כאלף עדים על כוונתם לפגוע במקצועות ההומניים ובציבור המורים. ארגון המורים ינקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו על מנת למנוע את הפגיעה".
בטור דעה בעיתון "הארץ", מחה נחמיה שטרסלר נגד הרפורמה: "כולנו היינו פעם תלמידים, וכולנו יודעים שעיקר הלימוד נעשה לקראת הבחינות. לכן לימודי הרוח והחברה ייפגעו, וכך גם חיי התרבות, האמנות, כושר ההבעה והחינוך לערכים." לדבריו, המטרה של שרי החינוך בעשורים האחרונים היא "השגת פופולריות וגידול במספר מקבלי תעודת הבגרות, שזה המדד הקובע להצלחה. אלה כנראה גם המטרות של שאשא־ביטון."
|
קישורים
|