בכתבה ב"הארץ", סוקר אהרן רבינוביץ מגמה חדשה בחברה החרדית: קבלה והשלמה עם יציאה בשאלה של חבריה.
בעוד שפעם, חרדי היוצא בשאלה היה לרוב מנודה ממשפחתו ומוגדר כ"בושה", הרי בשנים האחרונות פחות משפחות חרדיות מתנכרות לבניהן שפנו לדרך זו. כך למשל יעקב, המתואר בכתבה כ"בן למשפחה מהזרם הליטאי שהתחנך במוסדות הנכונים ולמד בכמה ישיבות נחשבות", מתאר כיצד סיפר להוריו על החלטתו: "כשהודעתי להם, לא היו איומים או ויכוחים. במשך שנים רבות עוד המשכתי להתגורר בבית. מובן שההורים ביקשו שאכבד אותם ולכן אני לא מחלל שבת כשאני אצלם. האחיות הקטנות התחתנו עם בני משפחות חרדיות רגילות וטובות. זה לא פגע בהן".
השינוי ניכר גם במנהיגות החרדית. הרב גרשון אדלשטיין, מנהיג הציבור הליטאי לאחר מותו של הרב אהרן שטיינמן, התבטא בזכות הקבלה של ילד שהפסיק לשמור מצוות: "צריך לנהוג בילד שירד מהדרך בכבוד ובידידות גם אם הוא מחלל שבת בבית. צריך להסביר להורים שקשה להם לקבל את הילד שזו הדרך היחידה".
לפי הכתבה, מגמת היציאה בשאלה בחברה החרדית מתחזקת, והדבר קשור לתמורות חברתיות נוספות העוברות עליה, כגון גיוס לצבא והשכלת נשים. מספר הפונים לעמותת "הלל", העוסקת בתמיכה ביוצאים בשאלה, עלה מ-113 בשנת 2010 ל-304 בשנת 2017.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש