|
ב"סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז, הוא מספר על הלבטים שהיו להוריו בנוגע לאיזה בית ספר לשלוח אותו לכיתה א'. על הפרק היו "תחכמוני" הדתי, ו"בית חינוך" הסוציאליסטי. וכך הוא כותב:
"לאחר חיבוטים לא קלים נטתה דעתו של אבא ... לשלוח אותי לתחכמוני: סבור היה שאין מה לחשוש פן יהפכוני שם לילד דתי מפני שבין כך ובין כך סופה של הדת קרוב, הקדמה הולכת ודוחקת אותה במהירות, ואם אף נניח שהם יצליחו שם לעשות ממני קלריקל קטן... הלוא שמירת המצוות ודאי תעבור לי בלי להותיר בי סימן, כדרך שיעברו מן העולם בתוך שנים מעטות גם הדתיים וגם בתי הכנסת שלהם, ובקרוב לא ייוותר מהם אלא זיכרון פולקלורי עמום. ואילו בבית החינוך היתה מקופלת, על פי דעתו של אבי, סכנה רוחנית איומה: הלוא הגל האדום הולך וגואה בארצנו, הולך ושוטף עכשיו את כל העולם, והאינדוקטרינציה הסוציאליסטית היא תהום אשר כל באיה לא ישובון. אם נשלח אליהם את הילד הרי הם בן רגע ישטפו את מוחו ויטעינו שם את ראשו בכל מיני קש וגבבה של מארקס וחיש קל יהפכו אותו לבולשוויק, לחייל קטן של סטלין."
|
|