משרד האוצר הקים ועדה שתבחן הנפקה של "שקל דיגיטלי" - גרסה של השקל שתהיה זהה למזומן בערכה, ותונפק על־ידי בנק ישראל, אך היא תתקיים באופן אלגוריתמי בלבד, בדומה לביטקוין (אם כי בניגוד לביטקוין לא תהיה הנפקה מבוזרת).
כבר כיום רוב תנועת השקלים במשק נעשית באופן אלגוריתמי ולא במזומן - כרטיסי אשראי, העברות בנקאיות, וכו'. אך כולן נסלקות דרך הבנקים וחברות האשראי. השקל הדיגיטלי יעבור ישירות בין "ארנקים דיגיטליים" של אנשים פרטיים ובתי עסק, ללא צורך בבנקים. בדומה לעסקות הדיגיטליות כיום, החלפת שקל דיגיטלי תהיה מתועדת, והדבר יקשה על תשלומים לא חוקיים.
לפי כתבתה של מירב ארלוזורוב ב-TheMarker, בנקים מרכזיים רבים בעולם שוקלים צעד כזה, אם כי אף אחד מהם לא קרוב ליישום.
לפי ארלוזורוב, הצעד הוא תגובה של האוצר לחוסר התקדמות ביוזמתו להגביל את השימוש בכסף מזומן. מדובר בהצעת חוק בעקבות ועדת לוקר מ-2014, שקובעת תקרה של 10,000 ש"ח לתשלום במזומן בבתי עסק ו-50,000 ש"ח לתשלום בין אנשים פרטיים. ההצעה מונחת כבר שנתיים בועדת חוקה, חוק ומשפט מבלי שהתקיים בה דיון אחד. התנגדו לה חברי כנסת מהמפלגות הערביות, החרדיות, וכן מספר חברי כנסת מהליכוד. עוד טוענת ארלוזורוב שהסיבה לכך היא "הכלכלה השחורה" שפורחת בקרב החרדים והערבים - עסקות ללא תשלום מס, וכן העסקת שכירים מתחת שכר מינימום וללא זכויות סוציאליות כחוק.
יתרה מזו, הגבלת השימוש במזומן היא דרישה של הארגון הבינלאומי למלחמה בהלבנת הון ובמימון טרור (FATF). במרץ הקרוב הארגון יערוך ביקורת בישראל, וקיים חשש שללא חוק כזה ישראל תוכרז כנכשלת בביקורת.
אולם אתמול דיווח TheMarker על סיכום בין נתניהו, כחלון ומשה גפני, יו"ר ועדת הכספים, על קידום יוזמת האוצר לכלול בחוק ההסדרים ל-2019 גרסה מחמירה יותר של החוק, ובה התקרות נמוכות במחצית.
אחת הטענות נגד החוק היא שיש מי שמנועים מלפתוח חשבון בנק, למשל בגלל עיקול; השקל הדיגיטלי הוא אחת התשובות לכך.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש