 |
|
בזכות החיים עד גיל שבעים וחמש, וזהו
|
|
| חברה וכלכלה • המערכת • יום ב', 5/12/2016, 21:36 |
|
במאמר "עד 75, זה הכל", שהתפרסם אתמול (א') באתר "אלכסון", מנמק אזיקייל עמנואל מדוע הוא מעדיף שלא להאריך לחיות מעבר לגיל 75. עמנואל הוא אונקולוג וחוקר בתחום הביו־אתיקה, ופרסם את המאמר במקור באנגלית לפני כשנתיים, כשהיה בן 57.
לדברי עמנואל, "עד שאגיע לגיל שבעים וחמש, אוכל לומר בלב שלם שחייתי חיים מלאים. אהבתי, ואהבו אותי. ילדיי יהיו בוגרים, בעיצומם של חיים עשירים משלהם. אני אזכה לראות את לידת נכדיי ואת תחילת חייהם. אוכל לומר שעסקתי בנושאים שעניינו אותי ותרמתי להם את תרומתי."
מנגד, טוען עמנואל, הרפואה המודרנית "לא האטה את תהליך ההזדקנות, אלא האטה את תהליך הגסיסה". הוא מצטט סטטיסטיקות על מיליוני אמריקאים, שמספרם הולך וגדל, הסובלים בזקנתם מלקויות הנובעות משבץ, אלצהיימר ומחלות אחרות, ללא תרופות יעילות באופק. בנוסף, לדבריו, "אצל רובנו המכריע, היצירתיות, המקוריות והפרודוקטיביות נעלמות כמעט לגמרי עד גיל שבעים וחמש". כך, אם נמשיך לחיות מעבר לגיל זה, "לא ניזכר כאנשים נמרצים ופעלתנים אלא כחלשים, חסרי אונים ואפילו עלובים."
היבט נוסף של ההזדקנות נוגע ליחס בין הקשישים לילדיהם: "בעולם שבו רוב ההורים יחיו עד גיל תשעים וחמש, ילדיהם יידרשו להמשיך לטפל בהם גם כשהם עצמם כבר יהיו בגיל הפנסיה. כך לא יישאר להם זמן רב ללא הנטל, והזמן שיישאר יהיה כולו בזקנה. אם הורים יחיו עד שבעים וחמש, ילדיהם יספיקו ליהנות ממערכת יחסים עשירה עמם, ובנוסף לכך יישאר להם זמן רב לחיות את חייהם ללא הצל שהטילו עליהם הוריהם. ... אנחנו רוצים שילדינו יזכרו אותנו בשיאנו. פעילים, נמרצים, מעורבים, מלאי חיים, חדים, נלהבים, מצחיקים, חמים, אוהבים. לא כפופים ואטיים, לא שכחנים וברברנים, לא כזקנים השואלים ללא הרף 'מה היא אמרה?"'
עמנואל מציין כי כשיגיע לגיל 75 הוא לא ייטול את חייו באופן יזום, אלא רק יימנע מלהאריך אותם. הוא יסרב להתחסן כנגד שפעת, לקחת אנטיביוטיקה, ולעבור ניתוחי לב, בדיקות סרטן, דיאליזה או החייאות. הוא יסכים לקבל אך ורק טיפולים רפואיים פליאטיביים, שמטרתם הקלת התסמינים אך לא ריפוי.
בסיום דבריו הוא כותב: "אני רוצה לחיות שבעים וחמש שנה וזהו. אני רוצה ליהנות מחיי ולהוקיר אותם כל עוד כוחי במותניי. בנותיי וחבריי היקרים ימשיכו לנסות לשכנע אותי שאני טועה, שאפשר לחיות חיים בעלי ערך גם שנים רבות לאחר מכן. ואני שומר לעצמי את הזכות לשנות את דעתי ולהגן בנחישות ובאופן מושכל על הרצון לחיות חיים ארוכים ככל האפשר. הרי אם אעשה זאת, משמעות הדבר היא שהמשכתי להיות יצירתי גם אחרי גיל שבעים וחמש."
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש