|
||||
|
||||
אני לא דואג כלל להוגה הדעות הדגול. כאשר יתקרב לגיל היעד שלו, ישנה ודאי את דעתו. השקפת עולמו חשובה בהקשר לעיסוקו כרופא. השאלה החשובה היא כיצד משפיעה השקפת עולם כזאת אצל רופאים, על גורלם של החולים הזקנים. השאלה החשובה היא האם החולה הזקן הוא חולה מסוג ב' בבית החולים. חולה שצוות הרופאים מקדיש לו תשומת לב פחותה וסדר עדיפות נמוך יותר בגישה למשאבים רפואיים, מפני שלפי השקפת הצוות הרפואי חייו שווים פחות. מי שעומדים לפני החלטה על אישפוז לטיפול אלקטיבי בבית חולים, צריכים להיות מודעים להשקפת עולם כזאת, אם היא רווחת בקרב הצוות הרפואי. קצת מבאס לחשוב שבמקרה של זיהום או סיבוך אחר, מישהו יחליט, בשקיפות מוחלטת כמובן, שאין טעם להלחם יותר מדי על חיי אבא או אמא שלכם. |
|
||||
|
||||
עד גבול מסוים זה דווקא נכון. משלב מסוים עדיף להפסיק להילחם על חייו של חולה סרטן סופני ולהתחיל להקל על מותו. אבל כמובן שזו צריכה להיות החלטה של המטופל ובני משפחתו. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא עוסקים כאן בשאלת "החולה הסופני". אנחנו עוסקים בזקן שלקה בדלקת ריאות, או בזיהום אחר כלשהו, יתכן אפילו בבית החולים עצמו. לאיזה סוג של שקיפות אתה מצפה כאן, ומה זה משנה בכלל? אם הרופאים מאמינים שאין טעם לתת לחולה כל מה שהם יכולים כטיפול תומך, וברור שהוא בסדר עדיפות נמוך להעברה לטיפול נמרץ, אז זה מה שיהיה. |
|
||||
|
||||
יש מצב שהמלומד ישנה את דעתו. גם היטלר שינה את דעתו אבל גבלס הכניס אותו לפינה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |