מחקר פסיכיאטרי שנערך בניו־זילנד על ידי צוות מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, והתפרס על פני 33 שנים, מגלה זיקה בין רמת ה- IQ בילדות לבין התפתחות הפרעה נפשית בהמשך החיים.
קבוצת המחקר מנתה 1037 בני אדם שנולדו בדונדין, ניו־זילנד בשנים 1972-1973. החוקרים בדקו את מצבה הבריאותי וההתנהגותי של אוכלוסיית המחקר החל מגיל שלוש ובהפרשים של כשנתיים עד גיל 32.
על פי תוצאות המחקר, IQ נמוך בגילאי הילדות המוקדמת מנבא סיכוי גבוה יותר לחלות בהמשך הדרך בסכיזופרניה, דיכאון והפרעות חרדה. לא נמצא קשר בין IQ נמוך בילדות ובין הפרעות נפש אחרות.
פרופ' קארסטאן קונן, מעורכות המחקר, מעלה שני הסברים אפשריים לזיקה שנתגלתה: אפשר ש- IQ נמוך מעיד על מצב בריאותי ירוד יותר של המוח, ולכן העמידות המופחתת להפרעות נפש. ייתכן גם שאדם בעל אינטליגנציה נמוכה יותר מתקשה להתמודד עם אתגרים מורכבים בחברה המודרנית, ומכאן פגיעותו היתרה למחלות פסיכיאטריות.
|
קישורים
|