|
||||
|
||||
אני חולה בדיכאון, בילדותי אובחנתי כמחוננת ואף ייצגתי את ביה"ס בתחרות איזורית, בוודאי לא תרם להתפתחותי אחד מכינויי החיבה של אמי אותי: "טווילה והבלה" (גבוהה וטיפשה) שכן בכל הקשור לחיי המעש והשתלבות בחברה אכן הייתי מילדותי ובשל יחסה של אמי, חסרת אונים ו"הבלה". ייתכן ואני מהווה סטיית סטטיסטיקה או שאולי באותם תנאי סביבה שנוצרים ליקויי איי קיו נוצרים גם ליקויי השתלבות המתבטאים בהפרעות נפשיות בבגרות. יש בי חשדנות כלפי תוצאות המחקר וחשש מהיתווספות סטיגמה לשלל הסטיגמות המלוות את חיי הלוקה בנפשו. |
|
||||
|
||||
כמה ממכריי נפגעי הנפש הם מחוננים. ויליאם סטיירון, הסופר הידוע, היה מאושפז בשל דיכאון כבד. תוצאות המחקר מפתיעות גם אותי. נראה לי שדווקא בעיות באינטליגנציה רגשית אופייניות יותר למצב הפגיעה. |
|
||||
|
||||
אתה מנסה לערער על הוולידיות של מחקר מדעי בעזרת אנקדוטות? |
|
||||
|
||||
לא ניסיתי לערער על תקפות המחקר הזה, אלא, ראשית, להראות שיש גם מקרים אחרים (מה שאיננו סותר אותו כלל); ושנית, לומר משהו על האינטואיציה שלי בנושא. |
|
||||
|
||||
אנשים מכירים בעיקר אנשים דומים להם, ולכן מקבלים את הרושם, לגבי כל תופעה שאיננה אופיינית במובהקות יוצאת דופן לקבוצה מסויימת, שהיא אופיינית דווקא לקבוצה שלהם. |
|
||||
|
||||
כפי שאמרתי, לא ניסיתי לערער על תקפות המחקר. |
|
||||
|
||||
יקירתי, אחד מכינויי הגנאי החביבים על ילדי רמת גן היה טאוויל מהביל, ללא קשר למנת המשכל ויכולתיו של אותו טאוויל. פשוט היה צריך למצוא כינוי גנאי לשונה וזה איכשהו התחרז טוב אפילו שזה לא ערבית תקנית. אז הסירי דאגה והתמרמרות מליבך. |
|
||||
|
||||
המחקר מדבר על סכיזופרניה בלבד אאל''ט. אני לא חושב שזה רלוונטי לגבי מחלות נפש אחרות, או לצורך העניין ליקויים נפשיים שאינם נחשבים ל''מחלה''. במילים אחרות ברוכה הבאה למועדון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |