 |
|
הפתרון לקריסת המערכות של ישראל נעוץ בחיזוק צביונה היהודי.
|
|
| חברה וכלכלה • ד''ר יצחק זקס • יום ג', 18/7/2000, 23:24 |
|
| |
מבט על מפת העולם מראה את מדינת ישראל כזעירה בתוך אוקיינוס ערבי, דבר המקנה תחושה של "עם לבדד ישכון". תחושה זו חדרה לאט־לאט לחלק ניכר מהעם בישראל והגיעה גם למנהיגות הפוליטית, אשר תפסה כי אין להגזים בתחושה של "כוחי ועוצם ידי" וכי אין ניתן בידינו לשבת לעולם על כידוני צה"ל, כי אין זו ערובה להמשך קיום המדינה. הפתרון אליו נגררו היה קיצוני: "שלום מעל הכל - כאן ועכשיו".
לפוליטיקאים היה נראה כי הדרך להשיג את השלום היא באמצעות ויתור לאויב והסתמכות על הבנתו ותפיסתו. לדעתם הערבים יקבלו את החשיבה הלוגית, כי בדרכי שלום ישיגו יותר מאשר בדרכי מלחמה.
הימין, לעומת זאת, גורס כי כללי הלוגיקה המערבית אינן תקפות במזרח. סוחר בבזאר מזרחי אינו מאושר כאשר הוא משיג רווח נאה על מוצר, אלא רק כאשר הוא בטוח שלא היה יכול לסחוט יותר.
משום מה גם הימין וגם השמאל מתעלמים מהפתרון האמיתי - הגדלת מספר היהודים בישראל. המדינה הוקמה כדי לשמש "בית לאומי לעם היהודי" והעם היהודי עודנו שרוי ברובו בתפוצות. עליה גדולה לישראל תגדיל את כמות תושבי המדינה ותעמיד אותנו במצב שונה.
הבנה כזו מחייבת את ישראל להידוק קשרים עם העם על כל פלגיו. לצערי, כל ההנהגה - אפילו אלה המשמשים בתפקידי רבנות - מצליחים לשים מכשולים בדמות החמרות ודקדוק בפרטי הדרישות של "גיור כהלכה", ודרישתם לצמצום "חוק השבות". כל זאת בעוד שפלגים האחרים, שרובם רואים רק את טובת עצמם, ולאו דווקא את הצורך בליכוד העם, פוגעים באחדותנו ומערערים את מקומה של ישראל כיעד עלייה מועדף ליהודים מכל העולם. למשל: הדרישה של הרפורמים, הנתמכת על ידי השמאל, לתפילת נשים בטליתות דווקא ליד הכותל המערבי - יש בה יותר פרובוקציה וליבוי מריבה מאשר עמידה על עקרונות.
אישית, אני בכלל מפקפק ביציבות היחס של הרפורמים אל מדינת ישראל. אני זוכר כי לא חלף זמן רב מאז נמחקו שמות ציון וישראל מסידור התפילה שלהם.
אם נסקור את ההיסטוריה של הישוב היהודי בגולן, אשר התקיים ופרח מאות שנים לאחר חורבן הבית השני ויציאת יהודה לגלות, נראה כי תושבי הגולן היו צאצאי "מתנחלים" (יוצאי צבא גמלאים להם נתן המלך מענק שחרור בדמות נחלה בגולן) ו"גרי אריות" - אלה שאלכסנדר ינאי גייר אותם בכוח. אמנם המשפט המפורסם אומר "אנו למדים מההיסטוריה רק זאת: שאין ללמוד מן ההיסטוריה", אך מובנו הוא שאין להעתיק מתכון כפי שהוא מדוגמא היסטורית, אבל בהחלט ניתן וצריך ללמוד ולהפיק לקחים מן העבר.
לשם הגברת העליה לישראל ולהבאת זרם של "שובו בנים", יש להסיר את המכשולים והעיכובים מתוכנו, וליצור תדמית מושכת.
ברם, בחברה הישראלית המודרנית מבחינים כבר מרחוק בתהליכים מסוכנים ודוחים - מערכות רבות אינן מתפקדות כראוי, וקריסתן עלולה לגרום להתמוטטות. ביניהן בולטות:
מערכת החינוך - מיניסטריון החינוך היה ל"משרד־הלימוד". ילדים הגדלים בארץ אינם זוכים להתחנך לאור ערכי היהדות המצויים בתנ"ך, בבית־הספר היסודי מלמדים אותם, בנוסח "סיפורי המקרא", טקסט שעבר עיקור של המחשבה והמוסר, ובתיכון מלמדים אותם תנ"ך דרך "ביקורת המקרא" המאוסה. את התוצאות אנו רואים בסקר שפורסם השבוע, על־פיו יותר ממחצית בוגרי התיכון אינם מוצאים כל פסול בתכנון הקריירה שלהם והמשך חייהם בחו"ל!
מערכת הבריאות - נמצאת בקריסה מוחלטת. פקידי האוצר הצליחו לטפטף אל תוך "הבריאות הממלכתית" שיקולי כלכלה כמרכיב יסוד, ובכך שמו קץ לרפואה המונעת והשליטו את הקביעה כי רק לעשיר יש זכות לחיות ולקבל טיפול רפואי אמיתי.
מערכת הרווחה - מפגינה יחס של זלזול ורמיסה לציבור הנכים והמובטלים. היא פועלת בביורוקרטיות המכוונת ונשלטת על ידי פקידי האוצר, השמים לאל כל גישה אנושית.
אין טעם להמשיך לפרט ולהיסחף לדיכאון או חרדה. אף על פי־כן ולמרות הכל, יש עתיד לישראל בארצו - כל עוד נשמור על היותנו עם ישראל - עם אחד ומיוחד.
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש