 |
רבים מתומכי ברק חשים כיום כי ראש הממשלה לו הצביעו חצה קו אדום. מה רע כל־כך בחוק פטור לתלמידי ישיבות?
|
|
| פוליטיקה • אביתר אלעד • יום ד', 5/7/2000, 21:23 |
|
| |
מזמן לא הייתה הצבעה בכנסת שבה החלוקה לתומכים ולמתנגדים הייתה כל־כך מוזרה. כמעט שאי אפשר לסווג את התומכים או המתנגדים לאף סיווג. לא דתיים וחילוניים (שינוי־נגד, מפד"ל־נגד) לא שמאלנים וימנים (ישראל אחת־בעד, מר"צ־נגד) ואפילו הלא יאמן קרה, חברי הכנסת הערבים (כולל חד"ש המעורבת) חברו לחברי הכנסת של ש"ס, בתמיכה גורפת להצעת החוק שיפטור בני ישיבות מגיוס לצבא.
החוק, לאלה שלא בקיאים, על־פי המלצות ועדת טל, כולל:
שיחרור גורף משירות בצה"ל לכל בחורי הישיבות לכל ימי חייהם.
בגיל 23 יוכלו לבחור בין הישארות בישיבה לבין יציאה למשך שנה לחיים האזרחיים.
מי שיחזור לישיבה אחרי שנה, לא יהיה חייב בגיוס.
מי שיחליט לצאת לחיים האזרחיים יגוייס לשלושה חודשים בלבד, בצבא או בשירות אזרחי כלשהו: כבאות, משמר אזרחי וכו'.
עד היום, כתומך נלהב של אהוד ברק, ניסיתי ככל שיכולתי להגן עליו, גם בדברים שבתוך ליבי האמנתי שהוא שוגה בהם. אך הפעם, ראש־הממשלה חצה קו אדום אצלי ואצל רבים מבוחריו.
בבחירות, העם בוחר את ראש־הממשלה בעיקר על פי נקודות שמצאו חן בדרכו המדינית, החברתית והכלכלית, ולא על־פי ידע מעמיק בנושאים אלה, שאין לרוב הבוחרים. אני בטוח שרבים הצביעו לברק בגלל הבטחתו לגיוס כ־ו-ל־ם. שלא לדבר על אלו שהתלבטו בין נתניהו לברק, ובחרו בברק בגלל הצעת חוק זו שהבטיח.
אני רוחש כבוד גדול לחרדים, ודוגל במשפט "איש באמונתו יחיה". אם החרדים לא מעונינים להיפתח לחברה המודרנית ורוצים להיות מסוגרים בתוך עצמם - זכותם המלאה! אם פלגים בחברה החרדית לא תומכים ברעיון הציוני - זכותם המלאה! כל עוד הדברים נוגעים לדפוסים חברתיים, רעיוניים ואישיים, זכותם הלגיטימית לקיים זאת.
אך לא מקובל עלי שום סירוב חרדי, לכל החלטה שנוגעת לכל האזרחים באשר הם אזרחים, ובזה שירות צבאי מלא.
נשווה את הדבר לתשלום מיסים. מדינת ישראל מחייבת את כל אזרחיה, באשר הם אזרחים, בתשלום מיסים לקופת המדינה. גם אם תשלום מיסים מנוגד לערך מצפוני שלי, וגם אם אני חושב שגלישה באינטרנט מועילה למדינה הרבה יותר מתשלום מיסים - לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תתיר לי לא לשלם מיסים. תנאי הכרחי לאזרחותי במדינת ישראל הוא הסכמתי לתשלום מיסים וויתור על מצפוני לטובת קיום חוק אזרחי.
כך גם החרדים. אינני מזלזל כלל בטענתם שהם שומרים על ביטחון המדינה על־ידי לימוד תורה. אני משוכנע שרובם אכן מאמינים בכך אמונה שלמה, ולא משתמשים בטיעון כתירוץ להשתמטות מהצבא. אך אם הם היו חיים באי משלהם, בו הם היו קובעים את הדפוסים ההגנתיים של האי - זכותם היתה להחליט שצבאם הוא לומדי התורה. אך לצערם, הם אזרחים במדינת ישראל, בה נקבע שהצבא יורכב מחיילים שיילחמו, ולא על־ידי לימוד תורה.
אם הם רוצים להיות אזרחים במדינת ישראל, חובתם לשרת בצבא, גם אם זה נוגד את מצפונם. בדיוק כפי שהם משלמים מיסים כלל האזרחים, הם מחויבים לשרת בצבא ככל האזרחים. במדינה דמוקרטית צריכים להיות לכולם אותן זכויות ואותן חובות.
רבים טוענים שאי אפשר, ואסור לגייס את החרדים בכוח. לא ברור לי מה פירוש המילה "כוח". כולם מתגייסים מחובת החוק ולא מרצונם הפרטי לצבא. מדוע גיוס המופנה כלפי חרדים נקרא "כוח"?
השופט צבי טל, אמר שהצבא איננו זקוק לבחורי הישיבות. זאת טענה של עוד רבים מתומכי החוק. אם כך, מדוע החוק פוטר את בני הישיבות ש"תורתם אומנותם"? אם רוצים למנוע קרע חברתי ומוסרי, הגדרת החוק חייבת לחייב כל חרדי להתגייס לצבא, ולשלול את עיקרון השחרור "תורתם אומנותם". אם אכן קיימת הבעיה שהצבא לא זקוק לחרדים, השחרור צריך להיות דרך הצבא שיתן פטור אישי לכל חרדי תוך הצהרה כי "איננו זקוקים לך, ואינך יכול להועיל בשום דרך וצורה לצה"ל". בשום אופן לא דרך "תורתם אומנותם". ובכל מקרה - אילו שיקול התועלת לצה"ל באמת היה עומד לנגד עיניו של מי מהמעורבים, הרי שגם רבים מהחילוניים היו משתחררים מחוסר צורך של המערכת בשירותיהם. האבטלה הממש־לא־סמויה הרי גואה בצה"ל.
חשוב לי להדגיש, שאין לאף אחד דרישה להפסקת לימוד התורה או פגיעה בחשיבותה. מדובר רק בהקדשת 3 שנים מחייהם של החרדים, בדיוק כמו שאר האזרחים - לשירות צבאי.
לצערי, אנו עדים לפוליטיקה מלוכלכת בה גם אם יש רוב בעם לגיוס החרדים, הכנסת, שאמורה לייצג אותו, מצביעה בעד הפטור. הפתרון הנחוץ לדעתי לסוגייה חשובה כל כך, הוא משאל־עם, שיראה באמת מה חושב העם.
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש