כוח המשימה לרפורמה במערכת החינוך בישראל המכונה "ועדת דוברת" פרסם ביום ה' את הטיוטה הסופית של הדו"ח המלא שהוא עומד להגיש בקרוב.
הוועדה הגדירה את יעדי־העל הבאים למערכת החינוך: צמצום פערים, קידום ושיפור מתמשך של הישגים לימודיים של כלל התלמידים; טיפוח האקלים הבית ספרי, כישורי חיים, מניעת אלימות ושימוש בסמים ואלכוהול; טיפוח ערכים ומורשת עם; קידום המעמד והפיתוח המקצועי של כוח האדם בהוראה; שיפור ההתמדה וצמצום הנשירה הסמויה; ניצול מירבי של משאבים.
בין עיקרי הדו"ח:
- ימי הלימודים והתלמידים: הנהגת יום לימודים ארוך מ-8:00 עד 16:00 (והמלצה להגביל את מספר שעות הלימוד הפרונטליות ביום ל-6), ומעבר לחמישה ימי לימודים בשבוע. הגבלת מספר התלמידים בכיתה ל-35, במידת האפשר. חינוך ציבורי חינם החל מגיל 3.
- תקצוב: עיגון בחוק של מקורות המימון של בתי הספר והגנים: 90% ממקורות הממשלה ו-10% ממקורות הרשות המקומית. ביטול תקצובם של בתי ספר על יסודיים קטנים (400 תלמידים ומטה) ויסודיים קטנים (200 תלמידים ומטה). בתי ספר יסודיים יכילו 250-600 תלמידים, ובתי ספר תיכוניים - עד 1000. כמו כן, יבוטל הזרם ההתיישבותי כזרם חינוכי נפרד.
- תוכנית ליבה: חיוב תוכנית ליבה בכל בתי הספר שתכלול את המקצועות עברית, אנגלית, מתמטיקה, ערבית, יסודות מוסכמים באזרחות (ותנ"ך לבתי־הספר העבריים).
- צמצום פערים: צמצום האפשרות להרחקת תלמידים חלשים. בניית מערך לתיקצוב אישי לכל תלמיד על פי מדדים סוציו־אקונומיים.
- ביטול חטיבות הביניים: חטיבות הביניים יבוטלו, וכל מינהל חינוך אזורי יוכל לקבוע באיזו כיתה יעברו התלמידים מבית הספר היסודי לתיכון.
- השלמת השכלה: הקמת "קרן להשלמת השכלה" עבור תלמידים שלא רכשו השכלה על תיכונית ברמה של תעודת בגרות בגלל שלא למדו במוסד חינוכי אשר מקיים תכנית לימוד מלאה.
- בחינות הבגרות: שינוי מבנה ציון בחינות הבגרות ושילוב עבודות מחקר ופרויקטים אישיים ושיתופיים של התלמידים בציון. כדי שהציונים הפנימיים יוכרו כשווי ערך לציונים בבחינות החיצוניות, יצטרך כל בית ספר לקבל "תו תקן" לאיכות ההערכות. כמו כן, בחינות הבגרות יתקיימו בחופשות, כדי לא לפגוע בלימוד השוטף.
- שכר ותנאי העבודה של המורים: בבתי הספר היסודיים יילמדו המורים 26 שעות הוראה בכיתה בשבוע,ויקדישו שמונה שעות שבועיות נוספות להוראה פרטנית ושמונה שעות שבועיות להשתלמויות. בבתי הספר התיכוניים יילמדו המורים 23 שעות בכיתה, ויקדישו 18 שעות נוספות להוראה פרטנית ולפיתוח אישי. כל עובדי ההוראה בבתי הספר יחויבו בהחתמת שעון נוכחות, והיעדרויות ממושכות ולא־מוסברות של יותר משלושה ימים ייחשבו לעבירה משמעתית. שכר הבסיס של המורים ינוע בין 5,000 ל-8,000 ש"ח (טרם נקבע) והקידום יהיה על פי סולם בן שמונה דרגות. הסמכות לפטר מורה תהיה בידי הנהלת בית הספר. כ-15,000 מורים יפוטרו או יפרשו.
- מנהלי בתי הספר: שכר הבסיס של המנהלים יועלה ל-11,000 ש"ח (ומעלה, שוב, ע"פ דרגה), וינתנו תוספות שונות (למשל, תוספת של 20% לניהול בית ספר מעשירון טיפוח נמוך, או 40% תוספת לבתי ספר שבהם יותר מ-900 תלמידים), עד לרמה של 30,000 ש"ח ברוטו לחודש. המנהל יהיה גם האחראי על תקציב בית הספר (יחד עם מנהלן שיסייע לו) ותהיה לו אוטונומיה מלאה בהפניית כספי בית הספר לצרכים השונים לפי שיקול דעתו. הוא אף יוכל לייצר מקורות הכנסה נוספים, למשל על ידי השכרת מבני בית הספר לפעילויות בשעות הערב.
- מבנה מערכת החינוך: מערכת החינוך תחולק לשלושה דרגים ניהוליים: משרד החינוך יהיה "בעל אחריות כוללת לחינוך ילדי ישראל מגיל שלוש ועד גמר הלימודים בבית הספר העל־יסודי "; מינהל החינוך האזורי יהיה "אחראי להפעלת כל מערכות החינוך באזורו"; המוסד החינוכי עצמו יהיה "אחראי לחינוכם של תלמידיו ולהישגיהם הלימודיים".
בארגוני המורים דחו את ההמלצות. מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן אמר: "הדו"ח אינו ראוי להתייחסות", אמר. "אם יוגש כמות שהוא, לא נשתף פעולה בשום אופן. אנחנו לא מוכנים להפקיר את המנהלים ולגרום להם עימות מתמיד עם המורים". יו"ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז אמר: "מדובר בדו"ח חמור הפוגע בתלמידים, במורים ובמערכת ... אנחנו לא מתקדמים כהוא זה למרות השעות הארוכות של הדיונים. אין שום סיבה שגם ניתן תמיכה ציבורית וגם נשב בשקט עד אפריל, כדי שהם ילכו לחקיקה. נמשיך בקמפיין הסברתי, ואם יהיה צורך - נחריף במאבק".
ח"כ שאול יהלום התייחס להפסקת תקצוב בתי הספר הקטנים: "יישום הדו"ח מאיים בסגירת 190 מתוך 430 בתי הספר בחינוך הממלכתי־דתי, ופוגע בעצמאותה האוטונומית של מערכת החינוך הממלכתית־דתית".
|
קישורים
הדו"ח המלא - דו"ח ועדת דוברת, באתר משרד החינוך
|