גם כיום, יותר משש שנים לאחר מותו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ', לא פוסקים להתפרסם ספרים חדשים שנערכו על־ידי שומעי לקחו מכתביו הרבים לאורך שנות חייו הארוכים.
היבול הרב של הגותו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ' גדל עם פרסומו של ספר זה: מדובר באוסף שיחות על חגי ישראל מתוך תוכנית רדיו שהגיש פרופסור ליבוביץ' בין השנים 1976-1982 בקול ישראל ושעסקה בפרשת השבוע. השיחות הרדיופוניות לא נכתבו מראש אלא פותחו תוך כדי הקלטת התוכניות, והן שוכתבו על־ידי חוג תלמידיו של פרופסור ליבוביץ'.
מעבר לשיחות על הפרשיות הוסיף העורך מספר מאמרים של פרופסור ליבוביץ' באשר למועדים שונים. מרתק במיוחד הוא ראיון של פרופסור ירמיהו יובל ופרופסור ליבוביץ' על משמעות השואה, ודיון נוסף על מתן תורה בהשתתפות פרופסור ליבוביץ', פרופסור אבי רביצקי מהמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית והרב ד"ר נחום רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר במעלה־אדומים. שני מאמרים אלו עוסקים בנקודות מסוימות במשנתו של פרופסור ליבוביץ' בשפה ברורה ונהירה. הפרקים על המועדים אינם מקיפים כמנהג ספרים העוסקים בפרשות השבוע, אלא כל מאמר מתמקד בפן מסוים של המועד. מאמר מעניין נושא את השם "על הגאולה ועל אתחלתא דגאולה", ובו תוקף ליבוביץ' את הראייה המשיחית בציבור הדתי. המשפט המסכם בו הוא: "עיוורון דתי הוא לא להבחין בין שחרור הר־הבית בידי יהודים חשמונאים לבין שחרורו בידי יהודים־מתיוונים (צה"ל בקרבות ששת־הימים? א.פ), ויש לחשוש למפולת דתית־רוחנית בקרב שרידי המאמינים בישראל בעקבות השבתאות בת זמננו" (ע"מ 83).
נקודה מעניינת נוספת היא עורכי הספר עצמם, שהיו מחוג התלמידים המקורבים לליבוביץ' במשך שנים רבות והיחס שלהם לליבוביץ'. נראה כי יש במערכת יחסים זו דמיון מסוים למערכת היחסים בין רעבע חסידי לחסידיו ולכך יש מספר ביטויים: התלמידים מכנים עצמם "תלמידים־חברים", הספר נפתח ב"אזהרת מורנו ישעיהו ליבוביץ' ואזהרתו בעניין." פתיחה אותה ניתן לצפות למצוא בספר תורני ולא בספרו של רציונליסט כליבוביץ'. נקודה זו פותחת פן מעניין בדמותו של ליבוביץ' שלא מוכר בציבור הרחב.
הספר מספק את אותה תחושה שהעניק ליבוביץ' לשומעיו במהלך השנים - אותה פרובוקציה, אותה תחושת סערה שהיה מעורר ליבוביץ' כמעט מבלי משים. אין צורך להיות משומעי לקחו הקבועים על מנת להפיק תועלת מספר זה. גם מתנגדיו המרובים יפיקו רבות מהבנת רעיונות היסוד בתורתו של ליבוביץ' באשר לדת ישראל, יחסו האמביוולנטי לחילונים ויחסו הבלתי מתפשר לגילויי לאומיות (ויש ויאמרו לאומנות). גישה זו של רציונליזם מוחלט השולל תופעות של התגלות, מעין רמב"ם של המאה ה-20, מייצגת גישה נדירה, במיוחד בדורנו בו המיסטיקה חודרת לכל פינה. מבחינה זו מעניין לשמוע את הקוטב השני של המפה, במיוחד כשקול זה בהיר וחד משמעי, ובכך בולט בין שאר הקולות שנותרו במחוזותינו. אין ספק שספר זה יוסיף רבות לכל המתעניינים במשנתו של פרופסור ליבוביץ' ז"ל.
|
קישורים
הספר בדיבוק עם שגיאה גסה באיור
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש