 |
|
החדשות הטובות הן שהממשלה מצאה את הפתרון הזול והמתוחכם ביותר לבעיותינו הבטחוניות. החדשות הרעות הן שהפתרון הוא אנחנו.
|
|
| פוליטיקה • דן לזר • שבת, 25/10/2003, 9:48 |
|
| |
ככה, בשקט בשקט, מצאה ישראל ככל הנראה את הפתרון המיטבי לבעיותיה הביטחוניות (לפחות מן הבחינה הכלכלית ) - החי"רניקים.
נכון, אין מדובר בפתרון מושלם מבחינה ביטחונית, ולראייה הפיגועים שאנו סופגים מדי שבוע. אכן, אין מדובר אף בפתרון מושלם מבחינה קונספטואלית/מדינית, ולראייה - אין כמעט ויכוח ציבורי בנושא החי"רניקים, אשר אינם נתפשים כפתרון של ממש, כפי שנתפסת, לדוגמא, גדר הפרדה נראית לעין או כפי שנתפסות פצצות אויר־קרקע שפגען ניכר ומצטלם היטב. אולם מדובר בפתרון לא רע, פתרון מתקבל על הדעת, ובעיקר - נוח.
החי"רניקים, אמנם, מורגשים בשטח, לפחות זה הפלסטיני, וגם במסגרת החוג המשפחתי המצומצם של אותם חי”רניקים בעורף הישראלי הם מורגשים, בעיקר בחסרונם, כאשר הם נהרגים. אך מעבר לזאת, מדובר בכל זאת בפתרון יחסית שקט, סולידי, אפקטיבי למדי, והכי חשוב, בשורה התחתונה: זול. כמה זול? כמעט חינם, או לפחות חצי חינם.
ניתן לראות עד כמה הפתרון הנ"ל זול, אם בוחנים כמה עולה האלטרנטיבה - נאמר, פצצה חכמה המוטלת מן האוויר ממטוס מתוחכם. תחשיב עלות האלטרנטיבה כולל את עצם התנעת מנוע המטוס האריסטוקרטי ושעת הטיסה שבוודאי אינה יכולה להיות מוערכת בפחות מכמה אלפי שקלים ואף יותר, עלות הטייס (אם הוא מסכים לטוס) ועלות הפצצה עצמה, שככל שתהיה יותר מתוחכמת, כך תהיה יקרה יותר. בקיצור, התחשיב הכולל של הפצצה מן האוויר של מקור סכנה לישראל יכול לנוע בין עשרות אלפי שקלים בודדים למספר בן 6 ספרות. "לא עלינו", וודאי חושבים לעצמם מקבלי ההחלטות...
כל זאת, מבלי שביצענו את ההמרה הפשוטה של חיי אדם מול עלות כלכלית. והכוונה כאן, למי שלרגע טעה לחשוב אחרת, היא לחיי האדם הערבי, אותו אזרח חף מפשע שמתוך עירו, שכונתו או רחובו (אולי אפילו ביתו) יצא מחבל, מתקתק או שלא מתקתק, וחייו בסכנה כבר מרגע שמטוס חיל האוויר הישראלי החל לחמם מנועיו. עלות חיי אדם כאלו כמעט אינה ניתנת לתחשיב, כאשר במכלול השיקולים נלקחים בחשבון דיונים במועצת הביטחון, ראיונות ב-CNN וסתם שינויים בלתי צפויים בהלך הרוח ברחוב הישראלי. על מנת להימנע מן התסבוכת הכלכלית הזו מפתחת ישראל פצצות יותר ויותר מתוחכמות, בעלות פיתוח ומחקר של מיליוני שקלים, אולי אפילו מיליארדי שקלים, בכספים שבאים בדרך כלל ממענקים ומערבויות מידידתנו האחת והיחידה, ארה"ב, שבתמורה לתמיכה הנדרשת אף מרשה לעצמה להכתיב, בגלוי או שלא, את מדיניות הביטחון של ישראל.
כלומר, במילים פשוטות, גם השימוש בפצצות החכמות ביותר, אלו הממזערות נזקים, עולה למדינת ישראל ביוקר רב, שלא לדבר על פספוסים פה ושם, אפילו שמדובר בפצצה חכמה. בסופו של דבר - היא בכל זאת מיוצרת בארץ, ומי יודע, אולי חלקה עשוי פל־קל ואולי חלקה נבנה על ידי מתכנני גשרים ישראלים שעשו הסבה לתחום הביטחוני. פתרונות רבים אחרים אינם טובים יותר, מבחינה זו. תחשיב גדר ההפרדה גם הוא עלול להגיע למאות מיליונים של שקלים, ואף לגרום נזק מדיני אדיר, אולי בלתי הפיך. מקבלי ההחלטות מקבלים "חררה" רק מלחשוב בכיוון הזה, ולראייה גרירת הרגליים בפרוייקט לאומי זה.
ולכן, בצר להם, פנו מקבלי ההחלטות בישראל לכיוון רעיון חדש ישן, הלא הוא הפתרון העתיק ביותר בהיסטוריה: הלוחם הפשוט, ובישראלית - החי"רניקים. לפעמים הפתרון הפשוט הוא גם המתוחכם ביותר, לפעמים ללכת אחורה לא גרוע יותר מללכת קדימה, אולי טוב יותר. הרעיון הונח לרגליהם של בעלי המאה והדעה כבר זמן רב, על ידי טובי היועצים, ועד כה לא נתנו אליו דעתם דיים. והרעיון הרי פשוט ביותר, שלא לומר גאוני, אז בעצם מדוע לא?
לחי"רניקים אין עלות של ממש. יש המסוגלים לאמוד את ערכם מספרית, יש כאלו שפשוט מבינים שהעלות אינה משמעותית, זניחה, ותסכול עממי מן הרחוב יכול להביא אדם אפילו לחשוב שמדובר ממש בשני שקלים, כמו שאומרים החבר'ה בשכונה: 'אפשר להביא היום חי"רניקים בשתי שקל'.
החי"רניק הוא זול, והוא זול מכל בחינה שהיא. החי"רניק, כמו המחבל המתאבד, הוא הפצצה הכי חכמה שיש. ואם הוא נהרג, לא עלינו, החברה הישראלית היא ספק חי"רניקים נהדר. בחינם, בלי ערבויות ובלי דרישה מחוצפת להתערב בהחלטות הממשלה אודות השימוש בכלי הנשק המסופק. החברה שלנו, הרי, היא החברה הכי שקטה והכי לא אלימה שקיימת בעולם המערבי. מתי בפעם האחרונה יצאו כאן להפגנות על מחיר הלחם? מתי יצאו כאן להפגנות אלימות עקב מצב כלכלי קשה? אבטלה? גזרות ממשלתיות? על כן, הנחת היסוד היא שגם בעקבות חי"רניק הרוג, או כמה חי"רניקים הרוגים, או אפילו הרבה חי"רניקים הרוגים, גם כן לא יקום רעש ציבורי, שניתן לאמוד אותו במחיר כלכלי משמעותי.
לכן, כאשר ישנה בעיה בג'נין, למשל, שולחים לשם כמה מאות חי”רניקים, שעולים כלום וכלום. גם חוסכים בכסף, כי כל החי"רניקים ביחד לא עולים כמו פצצה חכמה אחת, גם חוסכים בחיי אדם, פלסטיניים כמובן, וגם עושים הכל בשקט, כי אם ייהרג חי"רניק, יבוא בשקט מופתי אחד אחר.
אין מה לעשות, כל עם צריך לנצל את המשאבים הטבעיים שלו עד הסוף, וחי"רניקים היום אפשר לאסוף ברחובות כמו זבל, תאמינו לי.
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש