הכרזה על ידי עמי אילון וסרי נוסייבה
1. שתי מדינות לשני עמים: שני הצדדים יכריזו, כי פלסטין היא מדינתו היחידה של העם הפלסטיני, וישראל היא מדינתו היחידה של העם היהודי.
2. גבולות: גבולות הקבע בין שתי המדינות יקבעו על בסיס קווי 4 ביוני 1967, החלטות האו"ם ויוזמת השלום הערבית (המכונה "היוזמה הסעודית").
- תיקוני גבול יתבססו על חילופי שטחים בהסכמה הדדית וביחס שווה (של 1:1) בהתאם לצרכים החיוניים של שני הצדדים, ובכלל זה ביטחון, רצף טריטוריאלי ושיקולים דמוגרפיים.
- שני חלקיה הגיאוגרפיים של מדינת פלסטין, הגדה המערבית ורצועת עזה, יהיו קשורים ביניהם.
- לאחר כינון הגבולות המוסכמים, לא יישארו מתנחלים במדינה הפלסטינית.
3. ירושלים: ירושלים תהיה עיר פתוחה, בירת שתי המדינות. חופש דת וגישה מלאה למקומות קדושים יובטחו לכל.
- שכונות ערביות בירושלים יהיו תחת ריבונות פלסטינית, שכונות יהודיות יהיו תחת ריבונות ישראלית.
- לשום צד לא תהיה ריבונות על המקומות הקדושים. מדינת פלסטין תוגדר כ"שומרת" המקומות הקדושים לאסלאם לטובת המוסלמים. ישראל תוגדר כ"שומרת" של הכותל המערבי לטובת העם היהודי. יישמר הסטטוס־קוו בנוגע למקומות הקדושים לנצרות. לא יתקיימו חפירות כלשהן במקומות הקדושים או מתחתיהם ללא הסכמה הדדית בין הצדדים.
4. זכות השיבה: מתוך הכרה בסבל ובמצוקה של הפליטים הפלסטינים, ייזמו הקהילה הבינלאומית, ישראל ומדינת פלסטין הקמת קרן בינלאומית לפיצוי הפליטים ויתרמו לקרן זו.
- פליטים פלסטינים יחזרו אך ורק למדינת פלסטין; יהודים יחזרו אך ורק למדינת ישראל.
- הקהילה הבינלאומית תציע פיצויים, כדי להיטיב את מצב הפליטים הפלסטינים המבקשים להישאר במדינות מושבם הנוכחיות או המבקשים להגר למדינות אחרות.
5. פירוז מנשק: המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת, והקהילה הבינלאומית תערוב לביטחונה ולעצמאותה.
6. סוף הסכסוך: עם יישומם המלא של העקרונות הללו, יושם קץ לכל התביעות של שני הצדדים והסכסוך הישראלי־פלסטיני יבוא לכלל סיום.
שאלות ותשובות
ש: מדוע סיכויי ההצלחה של יוזמת "המפקד הלאומי" הם גבוהים?
ת: ל"מפקד הלאומי" מספר מרכיבים ייחודיים, ששילובם עם התוכנית התקשורתית והתפעולית שנבנתה במיוחד לצורך זה, מגדילים מאוד את סיכויי היוזמה להפוך למנוף השפעה על הדרג המדיני:
א. "המפקד הלאומי" היא יוזמה מעשית שפניה לעתיד ולא לפתרון בעיות ההווה – "המפקד הלאומי" מבקש את תמיכת הציבור הרחב בהסכם ברור, המתייחס לכל הסוגיות המרכזיות שבלב הסכסוך הישראלי־פלסטיני. אין מדובר באמירה ערטילאית ולא במסרים מעורפלים על הרצון והצורך בשלום, אלא בקביעה נחרצת של גבול הפשרות שהצד הישראלי והצד הפלסטיני יכולים ומוכנים לעשות כדי להגיע להסכם שלום. למפקד הלאומי מטרה אחת בלבד - להשפיע על מקבלי ההחלטות בשני הצדדים להגיע להסכם שלום. השפעה זו תושג בצד הישראלי באמצעות החתמה המונית על הצהרת העקרונות המשותפת, ובצד הפלסטיני - באמצעות פעילות מקבילה שתוכיח את קבלת המסמך על ידי רוב הציבור. בסיום ההחתמה, יוגשו החתימות למנהיגי שני הצדדים, כביטוי מוחשי לרחשי הלב של שני העמים.
ב. הדדיות – אין מדובר במהלך ישראלי חד־צדדי מסוג זה או אחר, אלא ביוזמה שבבסיסה תהליכים מקבילים בשני הצדדים. החזון המשותף שבבסיס המהלך יאפשר, להערכתנו, לסחוף ציבור רחב במדינת ישראל ובצד הפלסטיני לתמיכה ולפעילות.
ג. מנהיגות - מובילי היוזמה הם שני אישים המאמינים שיש ביכולתם להשפיע על הלך הרוחות של שני העמים, כשלצדם פועלות שתי מועצות המורכבות מאנשי ציבור מובילים בתחומים שונים - עסקים, אקדמיה, עשייה חברתית וכדומה. בראש היוזמה בצד הישראלי עומד עמי אילון, לשעבר מפקד חיל הים וראש השב"כ ויו"ר חברת "נטפים" בהווה, מנהיג שהבטחון הלאומי עומד בראש סדר העדיפויות שלו. בראש היוזמה בצד הפלסטיני עומד ד"ר סרי נוסייבה, אינטלקטואל ונשיא אוניברסיטת אל־קודס, שהחזיק בעבר בתפקידי מפתח במערכת הפוליטית הפלסטינית, אך תמיד שמר לעצמו את הזכות להביע את עמדותיו בנושא הסכסוך ופתרונו, גם כאשר עמדות אלה היו שונות - או אף נגדו - את העמדות הרשמיות של ההנהגה הפלסטינית.
ד. תמיכה בינלאומית - קשריהם של שני האישים המובילים את התנועה ושל חברי שתי המועצות הציבוריות הפועלות לצידם, פותחים בפני "המפקד הלאומי" את דלתות המנהיגות העולמית ודעת הקהל הבינלאומית. למרות שמדובר ביוזמה מקומית, יש חשיבות רבה לתמיכת הקהילה הבינלאומית במהלך, שכן תמיכה כזו תסייע להתגבר על התנגדויות לו מבית ומחוץ ותבטיח כיבוד המחויבויות שכל צד נוטל על עצמו.
ש: מדוע הפרדה חד צדדית אינה הדרך הנכונה לפתרון כולל של הסכסוך?
ת: ראשית, מימוש ההפרדה החד־צדדית מחייב פינוי התנחלויות ללא הסכם חתום בין ישראל לפלסטינים. אירועי "חוות גלעד" המחישו - בקנה מידה קטן - כמה קשה יהיה לשכנע את המתנחלים להתפנות ואת הציבור הרחב לתמוך בפינוי רחב, ללא תמורה חוזית ברורה של הצד הפלסטיני וללא ערבויות בינלאומיות. שנית, במסגרת ההפרדה החד־צדדית מתבצע ויתור דה־פקטו על רוב השטחים ללא קבלת תמורה בטחונית הולמת. מעבר לכך, יש להביא בחשבון גם את העובדה שהפרדה חד־צדדית היא פתרון המתעלם לחלוטין מצרכיו ורצונותיו של הצד השני, ולכן אין סיכוי שתכנית כזו תוביל אי פעם לשלום אמיתי.
ש: האם הצד הפלסטיני ליוזמה, בראשות סרי נוסייבה, אכן מייצג את הציבור הפלסטיני?
ת: לד"ר סרי נוסייבה מעמד נכבד בחברה הפלסטינית, וגם אם דעותיו נחשבות חריגות בעיני לא מעטים שם, הוא הצליח לגבש סביבו קבוצה נכבדה של מעצבי דעת קהל, התומכים בדרכו ומזדהים עמו בפומבי. המפתח להצלחה אמיתית של כל המהלך תהיה הצלחת המאמץ שעושה ד"ר נוסייבה בימים אלה לשכנע את מנהיגות הרחוב של תנועת הפת"ח להצטרף ליוזמה, שכן להנהגה זו יש תשתית שטח רחבה, המסוגלת להניע מהלכים פוליטיים מורכבים כאלה.
הצלחתו של ד"ר סרי נוסייבה נמדדת בשלושה מישורים:
א. המועצה הציבורית הקיימת – הוכחה ליכולתו.
ב. המשך פעילותו – המהלך תלוי ביכולתו לגייס את מנהיגות הפת"ח.
ג. משאלי דעת קהל – מצביעים על נכונות עקרונית.
ש: כעת משהונחה על סדר היום תוכנית "מפת הדרכים", האם יש מקום להמשך יוזמת המפקד הלאומי?
ת: המפקד הלאומי רואה את תוכנית "מפת הדרכים" כיוזמה חיובית ומבורכת, מאחר וזו הפעם הראשונה בה שני הצדדים מצהירים באופן ברור על קבלת העיקרון של שתי מדינות לשני עמים.
יחד עם זאת, אנו ערים למגבלותיה של "מפת הדרכים" בכך שאינה עוסקת ומגדירה רכיבים רגישים וחיוניים כגון סוגיית ירושלים, חימוש המדינה הפלשתינית וסוגיית הפליטים - זכות השיבה.
אנו סבורים שהגדרה ברורה של רכיבים אלו על־ידי שני הצדדים בתחילת תהליך המו"מ הם תנאי הכרחי ליצירת סיכוי להצלחתו.
ואנו סבורים שיש להציב את "הצהרת העקרונות" של המפקד הלאומי כיעד סופי ל"מפת הדרכים" ובכך להעניק לתהליך זה סיכוי להביא לסיום הסכסוך.
ש: גם אם הציבור הישראלי אכן יראה צד פלסטיני התומך בגלוי במהלך, איך נדע שהמהלך הפלסטיני אינו תרמית?
ת: המנהיגות הפלסטינית הנוכחית הובילה את החברה הפלסטינית למבוי סתום, מתוך גישה שכוח הוא האמצעי הנכון למימוש היעד הלאומי שלהם - כינון מדינה פלסטינית עצמאית. משאלי דעת קהל מורים כיום כי רבים מן הפלסטינים מבינים כי גישה זו היתה שגויה, והם מחפשים מנהיגות חלופית שתציע להם דרך חדשה להגיע אל אותו היעד. רוב הציבור הפלסטיני תומך במהלך מדיני במקביל להמשך האינתיפאדה וכתחליף לה, אם וכאשר מהלך זה יצבור תאוצה. "המפקד הלאומי" יכול להאיץ שינוי בכיוון הזה בחברה הפלסטינית. אמנם קיימת אפשרות שהמנהיגות הפלסטינית הנוכחית תתעלם מהתפתחות כזו בדעת הקהל שלה ותנקוט במדיניות סותרת, אולי אף תנסה לדכא בכוח את היוזמה בתחומיה, אך ההיסטוריה הוכיחה כי בטווח הארוך דעת הרוב בציבור היא הקובעת.
ש: האם "המפקד הלאומי" הוא מהלך לגיטימי במדינה דמוקרטית?
ת: מדובר ביוזמה אזרחית המונית, שמוביליה אינם רואים עצמם כתחליף או כמועמדים להחלפת המנהיגות הפוליטית הנבחרת. יתר על כן, בניגוד לתנועות רעיוניות אחרות שבשטח, מובילי המהלך הזה מתחייבים מראש כי הארגון שהוקם יפורק במועד ידוע - עם סיום "המפקד הלאומי" בשני הצדדים והגשת תוצאותיו למנהיגות הנבחרת.
לתפיסתנו, במדינה דמוקרטית, רק ממשל נבחר רשאי להגיע להסכמים מדיניים מחייבים. "הצהרת העקרונות" עליה חתמו עמי אילון וד"ר סרי נוסייבה, ושעליה שואף "המפקד הלאומי" להחתים חלק ניכר מהציבור בשני הצדדים, אינו איפוא מסמך המתיימר לחייב מדינית צד זה או אחר, אלא הסכם בין שני אנשים פרטיים המאמינים כל אחד ביכולתו לגרום לרוב בצדו לחתום על המסמך, ובכך להציג בפני המנהיגות הוכחה מהו הרצון האמיתי של העמים. שיתוף האזרחים בתהליכים פוליטיים הוא לב לבה של הדמוקרטיה וברוח זו פועל גם "המפקד הלאומי".
ש: מדוע עמי אילון אינו מצטרף לאחת המפלגות או מקים מפלגה משלו, אם ברצונו לשנות ולהשפיע את מדיניותה של ישראל בנושא היחסים עם הפלסטינים? הייתכן כי "המפקד הלאומי" אינו אלא דרך מתוחכמת, לא־מפלגתית, לסלול בסופו של דבר את דרכו של אילון לפוליטיקה הממוסדת?
ת: עמי אילון מאמין כי המערכת הפוליטית־מפלגתית הישראלית שבויה כיום בעיסוק בבעיות היום־יום הקשות, ואיבדה לפיכך את היכולת להתוות חזון לעתיד. הפוליטיקאים צריכים את קול הבוחר, ולכן הם נאלצים להגיב לאלתר לכל אירוע או פיגוע טרור. משם כך הם נשאבים - לעיתים שלא מרצונם ובניגוד להכרתם - למציאות בלתי נסבלת, המחייבת אותם לתת תשובות ופתרונות קצרי טווח לבעיות ההווה. תפקיד האזרחים, ואילון רואה עצמו לצורך זה כאזרח מן השורה, הוא להראות לפוליטיקאים את הכיוון אליו יש לנוע, להושיט לפוליטיקאים סולם עליו יטפסו מעל טרדות השעה ויוכלו לצפות לעתיד. מכיוון שכך, המקום בו אילון רוצה להוביל ולהשפיע אינו בתוך המערכת הפוליטית־מפלגתית, אלא במערכת האזרחית ועם האזרחים.
ש: האם "המפקד הלאומי" קשור בדרך כלשהי לתנועות שלום ותנועות חברתיות אחרות?
ת: "המפקד הלאומי" הוא יוזמה עצמאית, אך מכיוון שמטרתו להשיג את חתימת חלק ניכר מהאזרחים במדינה על "הצהרת העקרונות", ייעשה מאמץ לחבור לכל תנועה אחרת שתאמץ מסמך זה בשלמותו ותסייע במאמץ ההחתמה.
ש: מי מממן את "המפקד הלאומי" והאם מושקעים ביוזמה גם כספים המגיעים מחו"ל?
ת: הצד הישראלי של היוזמה מגייס כיום כספים מאזרחים פרטיים ישראלים, רובם אנשי עסקים שאכפת להם והמאמינים בצדקת הדרך, ומתכנן בעתיד לגייס כספים גם מיהדות התפוצות.. גיוס הכספים הנחוצים לפעילויותיו של הצד הפלסטיני, נעשה בנפרד על ידי ד"ר נוסייבה ואנשיו ממקורותיהם ומקשריהם ברחבי עולם.
ש: ברמה האופרטיבית - האם הצד הפלסטיני יכול לקיים "מפקד לאומי" מהסוג שעומד להתקיים בצד הישראלי?
ת: הצד הפלסטיני חי במציאות חברתית, פוליטית וביטחונית השונה לחלוטין מהמציאות בה אנו חיים. לכן סביר להניח כי הדרך בה יבחרו תומכי היוזמה הפלסטינים להשפיע על מנהיגיהם תהיה שונה מדרך המפקד וההחתמה ההמונית המתוכננים בישראל . בכל מקרה, גם המהלך בצד הפלסטיני יהיה ציבורי ופומבי ויחייב השתתפות פעילה של הציבור הפלסטיני.
ש: מהם המדדים להצלחת "המפקד הלאומי"?
ת: מטרת היוזמה היא להחתים על הצהרת העקרונות חלק ניכר מבעלי זכות הבחירה (תוך תקווה לגיוס מקסימום חתימות גם בצד הפלסטיני) ולהגיש את החתימות למנהיגי שני הצדדים כביטוי מוחשי ומעשי לרחשי הלב של העמים. בגלל המשוכות הגבוהות העומדות בפני "המפקד הלאומי" התהליך יארך ככל הנראה זמן ניכר. אף על פי כן, ההערכה היא שהמטרה היא ברת־השגה, וכי השפעתה של היוזמה תימשך גם אחרי פירוקו של הארגון עצמו והגשת החתימות למקבלי ההחלטות.
ש: הצהרת העקרונות קובעת ששני חלקיה הגיאוגרפים של פלסטין יהיו קשורים ביניהם – האם יהיה זה קשר טריטוריאלי?
ת: הקשר בין רצועת עזה והגדה המערבית יהיה קשר תחבורתי ,שטיבו ואופי התנועה בו יסוכמו במהלך המו"מ בין הצדדים.הקשר התחבורתי בין הגדה לרצועה לא יפגע ברציפות הטריטוריאלית של ישראל.
ש: בהצהרת העקרונות כתוב שלא יישארו מתנחלים בשטח המדינה הפלסטינית. האם ניתן להבין שהמתנחלים יפונו בכוח אם לא יתפנו מרצון, או שיותר להם להישאר במקומותיהם תחת ריבונות פלסטינית?
ת: המתנחלים נשלחו על־ידי ממשלות ישראל לביצוע משימה לאומית. שלום עם הפלסטינים מחייב ויתור ונכונות לפשרה: עיקר הוויתור בצד הפלסטיני הוא בנושא זכות השיבה ועיקר הוויתור של הצד הישראלי הוא בנושא פינוי ההתנחלויות. למדינת ישראל אחריות לחיי כל אזרחיה. למרבה הצער, לא ניתן יהיה להבטיח את בטחונם של יהודים אם ישארו לגור בישוביהם תחת שלטון פלסטיני. לפיכך, חובתה של מדינת ישראל להשתמש בכל האמצעים שברשותה כדי להחזיר כל אזרחיה הביתה, כולל אלה שלא יסכימו להתפנות מרצונם החופשי.
כל הטקסטים לקוחים מתוך אתר ארגון "המפקד הלאומי" ופורסמו באדיבותו.
|
קישורים
המפקד הלאומי - האתר הרשמי
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש