 |
לפי המאמר, המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת מנשק.
גם אם נניח מראש שהכוונה אינה חלה על פירוז מנשק קל (דבר שבלתי ניתן לאכיפה), הרי שכבר כיום יש ברשות הפלסטינים טילי נ"ט, קטיושות וראשיתה של תעשיית טילים עצמאית, כמו גם ידע רחב ומעמיק בייצור מטעני חבלה.
כיצד אמור להיאכף פירוז בתנאים אלו? אני לא רואה בעתיד הנראה לעין מצב של חיסול מוחלט של תשתית הטילים והמטענים הפלסטינית, ופעולה למניעת הפצת הידע לייצור מטענים. מתן אחריות בנושא לקהילה הבינלאומית נראה לי כצעד הרה אסון. חלק מהמדינות (מדינות ערב בפרט), תומכות - בגלוי או בסמוי - בפיתוח והחזקת הנשק הנ"ל בידי הפלסטינים, וחלק גדול פשוט אדישות לנושא, ולא תהיינה מוכנות להתעמת עם הפלסטינים על הפרות הסכמי פירוז הנשק.
יש לי גם הסתייגויות אחרות (חילופי השטחים, ההדדיות בין אי השיבה ופינוי ההתנחלויות) - אך עליהם אדבר בשלב מאוחר יותר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש