תעשית הבידור הישראלית הגיע לשפל חדש במידת הרחמים העצמיים של חברי הביצה. לפחות הם לא הלכו בדרכם של אנשי הקולנוע ("האוסקר הישראלי"), ולא קראו לטקס "הגראמי הישראלי" או משהו מביש שכזה: השם "תמוז", כלומר, "תעשיית המוזיקה", דווקא הולם. אבל התכנים לא שונים בהרבה: טפיחה עצמית על השכם תוך נסיון לקדם מכירות, בלי בושה.
בניגוד לאנשי הקולנוע, אנשי המוזיקה לא יכולים להאשים את "הטלוויזיה" בהעדר מימון להפקות. הם כן מאשימים את "הטלוויזיה" בכך שזמרים לא מוזמנים לתוכניות אירוח – וזאת משום, כפי שטוענים מנחים רבים, שזמרים פשוט לא מעניינים את הקהל. זמר שהוזמן לתוכנית ירצה, רחמנא לצלן, לשיר – ושיר הוא הזדמנות מצויינת לקהל בבית לעבור ערוץ, בין אם הוא מוכר ("כבר שמענו את זה") או לא ("מה זה החרטא הזה?"). אבל את ההאשמות האמיתיות מפנים הזמרים וחבריהם ליצרני הדיסקים הפירטיים (ולאנשי החוק, שלא מטפלים בהם ביד קשה מספיק, לדעתם). מעניין כיצד יגיבו כשתופעת ה-MP3 תתחיל להשפיע על המכירות בארץ...
אז מה היה לנו שם? "זמר", סיפר גידי גוב לכל מי שעוד לא ידע, "זה מי ששותק בתשדירי שירות". זמר, באופן כללי, זה מי שנדמה לכולם שהוא מיליונר, אבל הוא בעצם לא גומר את החודש. כך לפחות ניתן היה להבין שחושבים משתתפי הטקס. שיר הפתיחה, בביצוע גוב, היה פשוט מביש – רחמו עלי, אני זמר. מוזר, כי גוב עצמו נראה כמי שמתפרנס לא רע מהמקצוע. מעניין כמה קיבל, אגב, על הנחיית הערב.
ההפקה היתה מוקפדת יחסית, והומור הצנון הידוע של גוב דווקא עשה את העבודה לא רע. לעומתו, הצמדים שהעניקו את הפרסים היו, כרגיל, מהוססים וניהלו דיאלוגים כפויים עד מאולצים. כל זוכה מאושר עבר על רשימה, שהוכנה בקפידה מראש אני מניח, של אנשים להם הוא (או היא) חייב תודה, "ואני מקווה שלא שכחתי אף אחד". אין מה לומר, המקוריות חגגה.
את ההצגה גנבה (כרגיל?) דנה אינטרנשיונל. הפסל אמנם לא היה כבד מספיק כדי להפילה לארץ, אולם היא נתנה את ה"שואו" שלה עוד לפני שהגיעה לבמה. מי שראה, יודע על מה אני מדבר.
אה כן, והיו גם פרסים. רובם נבחרו בידי אנשי התעשיה, עבור אנשי התעשיה, מה שוודאי הסיר כל חשש לפוליטיקה בתהליך ההחלטה. זמר השנה: ברי סחרוף, זמרת: שרית חדד, שיר: זה כל הקסם, תגלית: עמיר בניון, ביצוע קולי: ריטה, וכן הלאה; כדי שאף אחד לא ירגיש ממש מקופח, חולקו מעל 40 פרסים (!). דווקא מי שזכה בתואר "בחירת הקהל", אייל גולן, לא טרח להגיע. הוא וודאי היה עסוק באיזו הופעה, משהו שיעזור לו לגמור ת'חודש.
|
קישורים
|