בימים אלו של מלחמה, נדחקות בעיות בוערות לקרן זווית. טבען של בעיות אלו שהן אינן נפתרות מעצמן, אלא מתעוררות בשיא חריפותן עם הזמן. אחת ממגוון הבעיות הללו שאין נותנים עליהן את הדעת היא ההידרדרות הכללית של מדינת ישראל ממדינה מערבית מתקדמת למדינת העולם השלישי. חלום רע? כנראה שלא.
הגבול בין "העולם המערבי" לבין "העולם השלישי", אינו ברור וחד־משמעי. מצד אחד, גם במדינות מערביות מובהקות יש כיסי מצוקה ועוני, ומאידך, במדינות העולם השלישי יש אזורים המאופיינים בשגשוג כלכלי ורמת חיים גבוהה. כל מי שביקר בבנגקוק, בירת תאילנד, ראה זאת במו עיניו: פיתוח כלכלי מרשים בצד מצב תחבורתי וזיהום אוויר חמורים. גם דמוקרטיה אינה נחלתו של העולם המערבי בלבד, ותעיד על כך הדמוקרטיה הגדולה בעולם - הודו.
אחד ההבדלים העיקריים בין המערב לעולם השלישי הוא במצב איכות הסביבה, כמו גם ביחס השלטון אליה. די ידוע שכאשר הקיבה ריקה, פיתוח כלכלי מפתה יותר משמירה על איכות הסביבה. בתחום זה, דומה שמדינת ישראל קרובה מאוד לקו האדום, אם עוד לא חצתה אותו.
מאה עשרים וארבע שנות התיישבות, מאז הקמת פתח־תקווה ב- 1878, הטביעו חותם עמוק בארץ. את מאגרי המים, למשל, ניצלנו הרבה מעבר להתחדשותם הטבעית, ועתה ממליצה ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא המשבר במשק המים להכריז על מצב חירום למשך תקופה של שנתיים. איכות המים נמצאת בסכנה גם בשל הפריסה הרחבה של גורמי זיהום קרקע, ובפרט תחנות דלק שחלקן פועלות עשרות שנים ללא הבדיקות הנדרשות לאטימות מיכלי הדלק התת־קרקעיים. דומה שרק קצה הקרחון נחשף לגבי איכותם האמיתית של המים בישראל.
מול המחסור במים, ממשיכה אוכלוסיית ישראל לגדול מעבר למקובל במערב, ואף לקלוט עובדים זרים חדשים. זאת, למרות שיש כבר קרוב ל- 200 אלף עובדים זרים בישראל, וכאשר ישנם מאות אלפי ישראלים שאינם מועסקים, מהם כ- 276 אלף מבקשי עבודה. הגידול באוכלוסיה משפיע ישירות גם על מידת צריכת המים.
ועוד, השטחים הפתוחים הולכים ומתכרסמים בקצב מואץ, והממשלה אף מקימה יישובים חדשים באזורים צפופי אוכלוסייה - כך אושרו באחרונה היישוב יצפור בגלבוע והיאחזות נח"ל בגבעות עירון. יישובים נוספים נמצאים בדרך לאישור. כאשר המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה, לפני כחצי שנה, למנות את איש רשות הטבע והגנים כנציגה בוועדה לשמירת קרקע חקלאית, הטילו המועצות האזוריות וטו וכנראה שיצליחו להחליף מינוי זה במינוי פרו־נדל"ני.
כמו כן מחריפים הפערים הכלכליים בין עניים ועשירים, ושיכוני עוני לתפארת, כמו בעולם השלישי, כבר קיימים בלב הארץ - בלוד, ברמלה וביפו. המתח על רקע לאומי בערים אלו בוודאי שלא תורם לפתרון הבעיה.
גם מיחזור לא מתבצע בארץ בצורה רצינית. אפילו מיחזור גרוטאות הרכב, שנמשך שנים רבות, הופסק למעשה עם סגירת קרית הפלדה בעכו. הפיקדון על בקבוקי שתייה קוצץ בהתנגדות הסיעות החרדיות כך שאינו כולל פיקדון על בקבוקים גדולים, ובהעדר מוקדים לאיסוף בקבוקים ופחיות, הפך הפיקדון למס חדש על הציבור, שאינו מנוצל למטרות סביבתיות.
זיהום האוויר ממשיך לפגוע בתושבי הערים הגדולות, ועם סלילת כביש חוצה ישראל וכבישי הרוחב אליו, יתפתחו מוקדי זיהום חדשים באזורים הנקיים יחסית של מזרח השרון והשפלה.
הגנת חיות הבר, שזכתה להישגים מרשימים בקנה־מידה עולמי בשנות ה- 70 וה- 80, נמצאת אף היא בנסיגה חמורה. ציד בלתי חוקי - עוד בעיה אופיינית של ארצות העולם השלישי - פוגע קשות בחיות בר מוגנות וביעלים בפרט, שנחשבו סמל הצלחה בשמירת חיות הבר בארץ. גם סלילת כבישים חדשים באזורים טבעיים בשפלה מבתרת את תחומי המחיה של החיות - בדרך להכחדה נרחבת של מיני יונקים ששרדו איכשהו בין הכבישים והבניינים, ועתה לא נשאר להם די מקום.
ועל כל הבעיות הללו נוסף המצב הבטחוני־כלכלי, שבדומה לרמת החיים הנמוכה בעולם השלישי, דוחק לקרן זווית טיפול מקיף ויסודי בבעיות איכות הסביבה.
איכות הסביבה לא יכולה לחכות לפתרון הבעיות הבטחוניות והכלכליות. כל יום שעובר מחריף את המצב. יש להכריז על מצב חירום סביבתי בישראל, להקפיא למספר שנים תוכניות בנייה וסלילת כבישים שאינן מתחשבות בשיקולים סביבתיים, ולהיערך במיוחד להשפעות החמורות שמביא עימו תוצא החממה לאזורנו, השוכן בגבול המדבר.
רבות מהשפעותינו על איכות הסביבה הן בלתי־הפיכות, או תהיינה בלתי־הפיכות אם לא נעצור את המגמה עכשיו. אין לנו זמן לאבד.
|
קישורים
התחממות כדור הארץ והשפעותיה על מדינת ישראל - מאמרם של אלי אשד וד"ר אמנון סטופ - חלק ב'
התחממות כדור הארץ והשפעותיה על מדינת ישראל - מאמרם של אלי אשד וד"ר אמנון סטופ - חלק ג'
|