|
||||
|
||||
שלום לכולם נהניתי לקרוא את המאמר ואת הדיון שאחריו (על הפיסיקה דילגתי) בתור מדען בתחילת דרכו רציתי לכתוב על איך אני מתייחס למדע מאז ילדותי התייחסתי למדע ביראת כבוד והערצה וכן, אולי אפילו כ"דת" גם את מה שהמרצים לימדו באוניברסיטה בתואר הראשון (ביולוגיה) קיבלתי כ "אמת". לפני מספר חודשים התחלתי את עבודת המחקר בתחום של מוות של תאים (זהו תחום מאוד חם בביולוגיה.כל שבוע יוצאים כמה עשרות מאמרים ואני לא מגזים) כמובן שקראתי מאמרים העוסקים בתחום זה ובתחילה קיבלתי את תוצאותיהם ללא ביקורת אבל לאט לאט (ובהדרכתו של הבוס שלי) התחלתי להיות יותר ביקורתי התחלתי לקרוא לא רק את התוצאות הסופיות והדיון אלא גם לשים לב כיצד בוצעו הניסויים, איזו ביקורות חסרות וכד' גיליתי שלא כל מאמר בהכרח מציג תמונה נכונה, ביחוד אם התוצאות סותרות תוצאות אחרות גיליתי שיש מדענים שעושים ניסויים שלא תמיד רלוונטיים למצב האמיתי, אבל התוצאות של ניסויים אלו מגבות את תאוריית המחמד שלהם אבל בכמה חודשים שאני נמצא בתחום היו כמה פריצות דרך ששברו את דרך המחשבה של מדענים בתחום על הפעילות של החלבונים הרלוונטיים ויחסי הגומלין ביניהם. המדענים (אפילו אלה שתיאוריית המחמד שלהם נפגעה) מקבלים את פריצות הדרך האלו ומשתמשים בהן כדי לתכנן ניסויים חדשים שיובילו לפריצות דרך חדשות לסיכום, אני רואה את המדע ככלי בידי אנשים יש אנשים טובים יותר וטובים פחות¬ ישרים יותר וישרים פחות. אבל הרוב מספיק ישרים וכנים עם עצמם כדי לקבל תוצאות חדשות שלא תמיד יושבות עם תוצאות קודמות ולעיתים אף סותרות אותן ולנצל זאת כדי לפרוץ קדימה- להגיע למודל יותר טוב ובסופו של דבר, המדע לא קיים רק כדי לדעת (אפילו אסטרונומיה) המדע משמש בסיס לפיתוח טכנולוגיות חדשות (לפעמים לטובת האנושות, לפעמים לטובת קבוצה קטנה של אנשים) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |