 |
|
 |
||
|
||||
 |
"המורה לקרטה" אכן צחוק עשה לי הגורל במנותו אותי בפעם השנייה בתולדות "האייל" להיות לסניגורה של מערכת החינוך. אכן דאגתם המשותפת של הכותב ועמו הקוראים למערכת החינוך בישראל ניבטת מבין השורות ומעוררת הערכה. אולם אין, וראוי שיאמרו הדברים בהקדם, מצב העניינים בבתי הספר כעולה מצעקת הכותבים הנכבדים. מערכת החינוך מתנערת ממש בשנה זו ובימים אילו מרעיונות שמקורם בימי שנות ה 60 העליזות והליברליות ושעיקרם האינטגרציה. מערכת החינוך נואשה מהאפשרות להוות מסגרת לכל תלמידי המדינה ועברה לנקיטת אמצעי משמעת חמורים בדמות הרחקת הילדים מתוך המסגרת הכיתתית ואף הבית ספרית בגין עבירות משמעת. זאת באמצעות מתן מה שמכנה הכותב "חגיגות" ובעברית צחה השעיה מהלימודים לפרקי זמן שהוארכו השנה משמעותית השנה על פי היתר של משרד החינוך. זהו ללא ספק האמצעי הסביר היחיד שניתן לנקוט בו והמהווה עשיית צדק למאות תלמידי בתי הספר כנגד חריגים שאין המערכת יכולה להתמודד עם אלימותם. בית הספר אינו יכול להוות תחליף למסגרת רגשית, בית הספר אינו יכול להוות מחנך שכן זהו תפקידו של הבית, בית הספר איננו יכול להחליף את האטמוספירה הסביבתית חברתית בה שרויה כל החברה. ממערכת החינוך ובתי הספר מתחילים כעת לעכל את הרעיון שעליהם להסתפק כעת בהבטחת סביבה בטוחה פיסית ורצוי גם נפשית לחוסים בצל קורתם. אכן מכות, ומכות נגד כדברי כותב-מגיב, אינן יכולות להיות פתרון. הרעיון שבסטירת לחי ניתן להחזיר עניינים למסלולם הינו רעיון שווא. המורה לקרטה ימשיך/תמשיך ללמד בחוגי שעות אחה"צ. כשלים פנימיים במערכת החינוך ארגוני המורים מערכת החינוך נאלצת להתמודד עם כשל מבני חמור במערכת בדמות ארגוני המורים הנטועים במחשבתם אי שם בשנת 1925 עת בן-גוריון וחבריו לעלייה השלישית הקימו את ההסתדרות. על רקע זה נאחזים מספר כותבים וקוראים ברעיון הנראה בעיניהם טוב יותר בדמות מערכת חינוך פרטית. שבירת אירגוני המורים שלא על מנת להביא במקומם עבדים נרצעים בדמות עובדי קבלן ממושמעים ובשכר ירוד עוד יותר הינה הכרח. חוסר האפשרות לפלוט מורים כושלים החוצה מהמערכת ולתגמל מורים מעולים באופן דיפרנציאלי הינו רעה חולה המושרשת היטיב על ידי ארגוני המורים. אילו האחרונים מנצלים את כוחם הארגוני הרב המבוסס על מספר החברים הרב המאוגד בהם מונעים כל ניסיון לבצע את המהלכים האמורים. סמכויות מנהלי בתי הספר כותב שורות אילו כבר כתב בעבר כי סמכויות מנהלי בתי הספר הינן מצומצמות ביותר עקב תאוות הריכוזיות והשליטה של משרד החינוך בירושלים. מתן סמכויות נרחבות יותר למנהלים הנמצאים בשטח והרואים את המצב לאשורו הינו הכרח. היוזמה העולה מהשטח תגבר אט אט לנחשול שינויים שיצמח מלמטה. בהתחלה באיים בודדים ובהמשך בכל מקום. מערכת משוב ובקרה עצמאית ושקופה לחלוטין לציבור על פי חוק יש להקים מערכת משוב ובקרה שקופה לציבור לחלוטין. עם פרסום דירוג הישגים ארצי לכל ישוב, לכל בית ספר, לכל כיתה. יש על פי חוק לבצר את מעמד מערכת הבקרה על מנת למנוע כל השפעה על התוצאות ועיוותן. יש לפרסם בגלוי, מידי שנה ואף פעמיים בשנה את כל רשימת ההישגים. יש להקים מערך בחינות ממודר בו לא ניתן יהיה ל"גלות" לתלמידים את השאלות. נראה את ראש העיר הכושלת בדירוג ההישגים הארצי ניצב מול ההורים. הפחד להגיד שלום ולא להתראות ללשכה המפוארת למשכורות העתק כראש עיר ולכל ההטבות הנלוות כבר יגרום לראשי העיר / ישוב וכו' לדאוג היטיב למה שנעשה אצלו בחצר. מורים גרועים יפוטרו כבר לאלתר. תוכניות תגבור ימומנו לפתע מהאין תקציב הרגיל של העיר. תגידו שלום למדרכות הצבעוניות, קבלו את 10 שעות הלימוד השבועיות הנוספות לכל כיתה. כל כך מעט דרוש על מנת ליישר עיוותים, כל כך הרבה דמויות מחופשות לראש ממשלה ושר חינוך תופסות את הכסאות. ימין ושמאל. 52 שנה כל הזמן חג פורים. למתחפשים הידד, לאזרחי ישראל אבוי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק, הדרך לשפר את איכות המורים הוא להוריד את שכרם ולשבור את ארגונם המקצועי ויושרם. ברור, הדרך למנוע ממערכת החינוך להתמקד רק בטובים ולהתעלם מהגרועים היא להדגיש את ההשגיות ולהעיף מי שלא משיג יותר. כל בר-דעת יבין שהדרך להתמודד עם חריגים היא להעיף אותם מהמערכת ולהתעלם ממצוקתם. הרי אין צורך להזכיר שנית שמערכת בה מבלה כל תלמיד את מירב זמנו, בה הוא פוגש את מרבית חבריו ושבה הוא שוהה 12 שנה, מערכת כזו אין לה שום תפקיד חברתי או חינוכי ורק תפקיד לימודי. ברור. ברכותי, שי. הצלחת לכתוב את התגובה העיוורת, המוטעת וחסרת הפשר ביותר בתולדות האייל הקורא. כה לחי. מי יתן וילדי יזכו להנות ממערכת חינוך אשר תיושם על שלילת כל אחת ואחת מהצעותיך בצורה המוחלטת ביותר האפשרית. מי יתן והאנשים אשר על ההחלטות והתקציב לא חושבים כמוך, אחרת אוי ואבוי לנו, והחינוך בישראל יצלול לבור שחור שאין ממנו שום חזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ב"חריגים" התכוונת לתלמידים אלימים, הרי שאני תומך בהרחקתם למשך השנה כולה. שיצטרכו לחזור עליה, אולי אז הם ילמדו. על מקרה אלימות שני, יש להרחיק _לצמיתות_ מבית הספר. זכותם של התלמידים לא לחשוש מאלימות. סיפור אישי: לפני כשנתיים, העברתי חוג משחקי תפקידים בבית הספר בגדרה. חילקתי את הכיתה לקבוצות, כאשר אני מסתובב בין הקבוצות, מברר מה קורה, זורק הערת עידוד, וכן הלאה. לפתע הבחנתי בתלמיד, שחיטט באמצעות אולר באוזנו של חברו - לא מתוך כעס, לא אחרי פרובוקציה, לא אחרי ריב. סתם. המחשבה הראשונה שלי הייתה שאני מתעלף. התגובה שלי - שהייתה הרבה יותר אינסטינקטיבית ממושכלת - הייתה לזנק אל נושא האולר, ולהטיח אותו בכוח הרחק מהתלמיד שבאוזנו "שיחק". כשחזרתי לעצמי - זה לקח כמה שניות; אף פעם לא חשבתי שכזה דבר יקרה לי - שלחתי תלמיד להביא את המנהלת. נושא האולר הורחק מהשיעור. המנהלת סירבה לפנייתי לפנות למשטרה. בהפסקה, המחנכת של נושא האולר באה אלי, ובחוצפה שקשה לדמיין ביקשה שחאזיר את הילד לחוג. "הוא חש שאתה עויין כלפיו", היא אמרה. אמרתי לה שאני אכן עויין כלפיו, ושלחוג שלי הוא לא יחזור. והוא אכן לא חזר. אבל, למיטב ידיעתי, לא ננקט נגדו שום צעד אחר. אני חסר כל סובלנות כלפי אלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על ילדים אלימים. דיברתי על ילדים המתקשים בלימודים - כאלה ששיטתו של שי תביא להעפתם מביה"ס כיוון שהם יפגעו בממוצע הציונים שהוא מקדש כ"כ. ודרך אגב, אם לא הייתה כוונה עווינת ולא קרה כלום, כיצד יכולה להיות מוגשת תלונה למשטרה? דהינו, לא נסחפת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה אתה חושב, אבל אני רואה חיטוט באוזן של מישהו באמצעות אולר פעולה אלימה, גם אם המבצע לא חשב כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, בתור אחת שחיה את מערכת החינוך ונמצאת בה מידי יום ביומו, רב די מוחלט של המורים המלמדים אותי נוהגים בשיטת "גומרים הולכים", כמה פעמים אפשר לשמוע: "מצידי אל תלמדו אני מקבל את שכרי" ? ועוד משפטים שכאלו... מורה שנכנס טעון כולו ברגשות עוינים כלפי התלמידים, גם אם הוא טורח מאוד להסתיר זאת, הוא משגר את הזלזול וזוכה לו בהתאם. באמת שאנחנו לא מבקשים יותר מידי, רק קצת הערכה, משהו קצת מעבר ל"הנה עוד כיתה של 40 תלמידים נודניקים", ואתם תראו את השיפור. הדור המתפרע שלנו הוא לא תוצאה של תקשורת, הוא אך ורק תוצאה של חינוך כושל מצדכם. ממכם אנו למדים, ממכם אנו לוקחים דוגמא, ואנחנו רק ראי קצת יותר מוחצן שלכם. זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה לחשוב כשאני קורא ידיעה כזו, למשל: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |