|
||||
|
||||
אני רוצה להזכיר לכלל הקוראים, המגיבים והכותבים פרט קטן אחד, שולי אומנם, אבל חשוב שישב לנו אי שם בתת-ההכרה: חיים פעם אחת. אין מקום לפשרות בעולם הזה, אין צורך בהן, פשרה משמעה ויתור, וויתור משמעו הקרבה, ולהקרבה צריכה שתהיה פאקן סיבה טובה. ואיזה סיבה טובה יכולה כבר להיות, אם יורשה לי? למה שארצה לעשות פסיכומטרי בפעם השלישית, לשלם הון כסף לאחד מאלה שכתבו את השאלות, כדי שיסביר לי מה הדרך הכי נכונה/מהירה/עקיפה לבחור את התשובה הטובה ביותר, כדי שאוכל לקבל 721 ולא 698, כדי להתקבל לאיזה מסלול באוניברסיטה (כי הרי 23 הנקודות האלה מאוד ישפיעו על הרופא/עורך-דין/ארכיטקט). למה שארצה להתחתן(?) עם אישה שהיא בגדר "פשרה"? למה שארצה לכל-הרוחות להתעורר כל בוקר בהרגשה של שיעמום ושידור חוזר של אתמול? למה שארצה לקום ב-7 לפנות בוקר כל יום ולחזור ב-8 לפני-חצות כדי שאוכל לממן לילדים שלי עוד כרטיס ללונה-פארק או שאוכל לצאת לסופשבוע עם המשפחה, כדי "לברוח קצת מהמציאות". למה לעזאזל שארצה לברוח קצת מהמציאות? על כל זאת ועוד, אומר שוב ושוב "Thanks but...but thanks" ושלא תבינו אותי לא נכון, אינני קורא כאן לאף-אחד לעזוב את לימודי הארכיאולוגיה/כלכלה/משפטים רק בגלל שהם משעממים, או שאתם "לא בטוחים" שהמקצוע מספיק תפור עליכם -לא ולא! אם לא יהיו אנשים בינוניים ופשוטי יום וחשוכים ומשעממים כמוכם, לא יהיה מקום גם לכוכבים כמוני. ואם בעינייני ציטוטים עסקינן... "הכל או כלום" (ברי סחרוף) "יותר טוב כלום מכמעט" (עברי לידר) "It's got to be - perfect, It's got to be worth it. Too many people take second-best Well I don't want anything else: It's got to be PERFECT" (אחת הזמרות...)"עוד ועוד ועוד ועוד ועוד...אף-פעם אל תפסיק לחלום" (אביבוש) ועוד אחד אחרון: "כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה ולפאתי מזרח קדימה, עין לציון צופיה. עוד לא אבדה תקוותינו, התקוה בת שנות אלפיים" |
|
||||
|
||||
אז כבר, מישהו שבאמת חי (ומת) את המוטו שלו - "קיסר - או לא כלום!" - צ'זרה בורג'ה. (אני רק מקווה שהתרגום שהבאתי מדוייק, אני עצמי לא יודע את השפה). |
|
||||
|
||||
זה האוטו שלי. |
|
||||
|
||||
כדי להקדים תרופה למכה, זה היה ציטוט בלתי מוצדק1, שכבר הוזכר ממש לא מזמן באייל2, מתוך "החמישיה הקאמרית". 1 אז מה אם מישהו כתב את המילה "מוטו"? 2 בנסיבות יותר מוצדקות כאן: תגובה 82572 |
|
||||
|
||||
הציטוט במאמר מתוך: I've never been to me מטעה לחשוב כאילו מדובר באיזה שיר עם מסרים חתרניים. בעצם מדובר בטקסט סופר-סופר-סופר שמרני ששיאו הוא הדיקלום: But you know what truth is? בקיצור, ערכי משפחה הוליוודים מגעילים.
It's that little baby you're holding, it's that man you fought with this morning The same one you're going to make love with tonight That's truth, that's love...... |
|
||||
|
||||
מופיע בתחילת הסרט "פריסיליה מלכת המדבר", שהוא אולי הסרט הכי הפוך לערכי משפחה הוליוודים מגעילים. לי השיר תמיד נראה מאוד מתאים, כי הדראג קווין'ס שבסרט בעצם רוצים/רוצות להיות "כמו כולם", כלומר, למצוא אהבה ולגדל ילדים, שזה בדיוק מה שהוליווד מפמפמת כל הזמן. כל זה לא סותר את זה שהשיר אכן נחזה להיות נועז ולמעשה הוא בכלל לא, ושהדקלום הזה עוד יותר מגעיל מהדקלום של ג'ניפר לופז בתחילת "my love don't cost a thing". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |