|
אי שם לאחר תקופת חמורבי אספה והקפיאה התורה את מיטב הרעיונות ההומניים של חכמי הסהר הפורה. אפשר לומר שבזמן שאנשים זבחו את בניהם בכוריהם בכיורי אבן מסותתים (דוגמת זה המצוי באתר תל-גזר) - יצאה בת קול פוליטקל קורקטית לזמנה והדהדה בעולם העתיק לאמור: לשחוט את בנך בכורך ויחידך - זה רע! לשחוט במקומו בעלי חיים - זה בסדר.
אבל בסדר ביחס למה? ללא מעמד החילופין שבין יצחק לשה - היה נותר הסיפור העתיק הזה סוטה וחולני כסיפורה של בת יפתח, פילגש בגבעה ואחרים. מה טוב וחיובי בסיפור העקידה מלבד שלילת טבח יצחק? הדיוטות מפארים את גיבוריו האקטיביים את אלהים ואברהם - כאילו הושג כאן הישג רוחני מדהים - ולא בסך הכל: רק שלילת הרגל נפוץ מאוד אך נתעב.
הרלבנטיות המוסרית של סיפור העקידה אינה קיימת עוד. אפילו הפרקליטות הפחדנית במדינת ישראל היתה מעזה לפעול כנגד כל "גדול דור" מקומי שהיה הולך בדרכו העמומה של אברהם אל הר המוריה ובידיו סכין, צרור חבלים וילד קטן לקרבן.
בעת הזו כולנו מקווים שאפילו היהודי החשוך ביותר יואיל למסור למשטרה פרטים על אב העומד לטבוח את בנו במצוות האל. ההישג כבר הושג: זבח בכור אדם נשלל לצמיתות. אבל העולם לשמחתנו הוסיף ומוסיף להתקדם. כעת רק השה נותר.
בהעדר נכונות גלובלית לזבוח ילדים - נשאלת השאלה האם החלפתם בבעלי חיים היא עדיין "בסדר" ועדיין רלבנטית. בניגוד לאוחזים היהודיים ב"צעקה האחרונה" מבחינה מוסרית, כלומר בתורה, וברעיון הנפלא והחדשני שהיא מציגה: לפדות ולהמיר תינוקות בכורים בכבשים או בכסף - ישנם רבים בעולמנו - שהמוסד הערכי, המוסרי הפנימי שלהם עדיין חי ופעיל.
תמו הימים שבהם האשימו הגויים את היהודים בעירוב דם ילדים במצות. כעת הם מאשימים אותנו בשחיטה מתאכזרת. רבים ביננו רוצים לכרוך את האשמות בכותרת אחת - אנטישמיות. אבל יש לי חדשות אליהם: הגויים התקדמו יפה. אנחנו נשארנו. השוני בהאשמותיהם רק מדגים עד כמה הם התקדמו ועד כמה אנחנו נשארנו. בישראל, חוק צער בעלי חיים מ-94 מגביל את עצמו בכתוב ומוצהר מלחול על שחיטה יהודית. כמו הודאה שקטה של הממסד הכנוע שאכן אין השחיטה היהודית יכולה לעמוד בסטנדרטים המוסריים של צער בעלי חיים כפי שהחוק מגדיר. זן הודאת הממסד שהשחיטה היהודית היא בבחינת צער בעלי חיים ואינה יכולה להתמודד מול טענת התעללות. הגויים התקדמו יפה. הערמומיים שבינהם מנצלים את עמימותה היהודית של דליה איציק כדי להפוך את ישראל לחצר הזוועות האחורית של אירופה. ישראל שהופכת לדוסנילנד, מתקדמת מספיק כדי לבצע עבור אירופה ניסויים בבעלי חיים וחשוכה מספיק כדי לא למנוע אותם .
|
|