 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו כל תלמיד שעבר כפייה חיובית בבית ספרו - המצוין אגב -גם אני מצאתי עצמי מנסה להתקבל לפנימייה ולשמש בתפקיד הנחשק. אלא, שכיום ממש כמו ביחידות העילית גם במכינות יש סינון רציני בין אלו שרוצים לבין אלו שמתקבלים. 80 נערים ונערות חשקו בתפקיד אותו קיבלו 12 בלבד. אני לא הייתי בינהם ורשימת התירוצים ארוכה וכוללת כמו בצבא את המושג פרוטקציות ואת הגזע הקיבוצניקי המועדף... בכל אופן, זקוף קומה ובטוח בכישוריי חשבתי על אופציות נוספות- קיבוץ צעיר, פרויקטים מיוחדים וכפרי נוער. ולפני שהספקתי לבחור צץ בפני רעיון מדהים - מכינה קדם צבאית חילונית. מקום נהדר ומרוחק, חבר'ה נהדרים ומגוונים לשם שינוי, והמון עשייה- למעני ולקהילה. החלטתי לבדוק... אז מה עושים במכינה- לומדים על עמנו, על ארצנו, על החברה והתרבות שנוצרה כאן. מתכוננים לצבא- מנטלית ופיזית עם מדריך. לומדים פילוסופיה, ריקודי עם, ציונות, מזרח תיכון, בטחון לאומי, תקשורת, ספרות, כלכלה ותעשיה, ניווטים וסיירות. והכל ממרצים/מדריכים/חברים טובים שבטובים. חס וחלילה, שלא ישמע שהמכיניסטים לומדים כל היום. אנו שמים דגש ולא מתפשרים על עשייה בקהילה, למען החלשים- בשכונות מצוקה, מועדוניות יום ובבתי חולים, למען איכות הסביבה ועוד. באמת... נשמע עמוס אההה... אז רגע זה לא הכל. איך נאהב את ארצנו אם לא נכיר אותה דרך הרגליים העיניים והאוזניים- המכיניסטים מטיילים מסיירים ומנווטים, ופוגשים בתרבות דרך הצגות סרטים והרצאות. והכי חשוב למכיניסט יש חיי חברה עם נוער מובחר ושאפתן בגילו. נשמע טוב אני מקווה. זה לא בחינם... מי שיכול משלם סכום ובלי קשר המדינה מקציבה סכום נכבד לכל ילד. האינטרס של המדינה ברור והמחשבה היא שהמדינה תהנה משכבת הנהגה, צעירה שחושבת ופועלת, בעתיד - ואף כבר בראשית הדרך בצבא. אני מקווה שלמדתם משהו על המכינות הקדם צבאיות החילוניות ועל חשיבותם ותרומתם לחברה. אני כעט בחופשה מהמכינה - במיצר אם לא ציינתי עד כה- ואני מצפה בקוצר רוח ל- 9 החודשים שנותרו לי בה. אשמח לענות על שאלות. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |