 |
אני מתקשה להבין את הדיבורים לגבי כך שה"חוק" חייב להשמר, ולגבי כך שתושבי חברון היהודים חייבים לתת את הדין.
כלל המתנחלים בשטחים הכבושים יושבים שם לא בזכות העובדה שהם שוחרי שלום וידידותיים לסביבה, אלא בזכות צבא חמוש עד שיניו אשר מכוח החוק הישראלי כובש אוכלוסיה זרה ומנהיג משטר כיבוש צבאי. תפקיד הצבא הוא לאפשר בכוח הזרוע מגורי יהודים בשטחים הכבושים - זהו החוק.
חברון? חברון זה פשוט מקרה קצת קיצוני יותר בו היהודים דורשים יותר הגנה משום שהם משניאים את עצמם קצת יותר. מה עניין חוק לכאן? החוק הישראלי כלל איננו חל על תושבי חברון הערבים, הצווים המנהליים של שלטון הכיבוש חלים עליהם. החוק הישראלי מחליט כי על עשרות אלפי אנשים יוטל עוצר משום שחל ביום מסוים חג יהודי - מה לנו כי נלין על נערה צעירה שירקה על אדם אחד? מדוע נראה לנו שאכפת לתושב חברון הערבי אם יהודי הטיל עליו עוצר או סגר לו את הבסטה "בהתאם לחוק", או ירק עליו "בניגוד לחוק"? הרי ממילא היהודים קובעים את החוק. החייל שמשתין לו על הגג או פורץ לביתו באמצע הלילה עושה זאת "בהתאם לחוק", והמתנחל הופך לו את הבסטה "בניגוד לחוק".
הבעיה היא לא עם מתנחלים "מפירי חוק" או עם מג"בניקים אלימים או קצינים אטומים, או כל אותם "מקרים בודדים" אשר גורמים לנו להתעורר מדי פעם ו"להזדעזע".
החוק הוא מעוול, האלימות היא בסיסו של הכיבוש, והמדינה היא האטומה. להטיל כל זאת על אדם זה או אחר, "קיצוני", זו פשוט דרך נוחה להתעלם מכך.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש