 |
אין ספק כי העיתונות הישראלית נמצאת בשפל המדרגה, יחד עם עמיתיה מחו"ל. בין אם מדובר בכותרות יום הדין אשר מופיעות מדי יום ביומו בשער העיתון, ובין אם מדובר בהתמקדות בצדדים היותר אינפנטילים של הסיפורים, העיתונים היומיים כבר שכחו איך לרסן את עצמם. שני ה"אדומונים" המובילים, ולאחרונה גם עמיתם המכובד יחסית, "הארץ", מרשים לעצמם להתדרדר לרמות חדשות של צהבהבות מגליון לגליון, בנסיון נלוז להיות עיתון "של כולם".
אך לא רק בהם תלויה האשמה. העיתונות משקפת את פני הציבור בכללו, והפנים האחרות של תעשיית התקשורת והבידור העולמית אינם במצב יותר טוב. מישהו ראה בתקופה האחרונה תכנית או סרט, מלבד הטלטאביז כמובן, שאינה מתבססת על סקס, אלימות, או שילובים ווריאציות? כמובן, אלה הם שני תחומים שסף הגירוי בהם עולה בהדרגה במקביל לרמת החשיפה אליהם, כך שגם העיתונות חייבת לעשות דרמטיזציה מיותרת לכל כתבה, רק כדי למשוך ענין מקהל ההולך ונהיה לאדיש לפגעי העולם.
נקודה נוספת שהעלת, יוסי, היא של ההתמקדות המכעיסה בנושאים הפגאנים שהזכרת. אין דבר להגיד בנושא, מלבד הדברים שנכתבו ב"עולם רדוף שדים" שכבר נזכר כאן פעמים אחדות. אנחנו נהנים להתנשא על הטפשות האנושית של ימי הביניים, אך ההתפתחות היחידה שעשינו היא בדימוי העצמי שלנו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש