אגב ס. יזהר 85041
עומר אורי יום ד', 14/8/2002, 21:23
יצחק לאור מתייחס (גם) אליו במסתו המצויינת "אנו כותבים אותך מולדת" (נמצאת בתוך ספרו בעל אותו שם) ומעלה טענה מעניינת. לאור טוען שהקמת המדינה, על מעשי הגרוש והטבח ההמוניים שנלוו אליה, יצרו אצל יזהר שבר עמוק בתפיסת העולם. יזהר, שעד קום המדינה היה ציוני למדי, לא יכול היה לשאת את האופן האנטי-מוסרי שבו הציונות הגשימה את עצמה. כסופר כנה לא היתה לו אפשרות לכתוב לאזנו של הקונצנזוס, ולכן לא נשאר לו אלא לשתוק.

לפי הסכמה הזאת לאור מפרש את תולדות יצירתו הספרותית של יזהר. בתקופת 48 הוא עוד פרסם קובץ סיפורים עם נגיעה פוליטית אקטואלית (בהם "חירבת חזעה" ו"השבוי"). אחרי 10 שנים בערך הוא ניסה שוב עם "ימי צקלג", אבל הוא כבר לא היה מסוגל להכניס לסיפור אף שבב מההקשר הפוליטי. לכן בסיפור המלחמה העצום הזה הגיבורים נשארים חסרי עבר וחסרי הקשר, כאילו כל חייהם הם בשבוע הקרבות המתואר. אחרי "ימי צקלג" יזהר שתק (ספרותית) עשרות שנים, וכשהוא חזר ("צלהבים", "מקדמות") כל מה שהוא יכול היה לתאר זה את ימי הילדות הא-פוליטיים בפלסטינה-א"י: הנוסטלגיה של יזהר נעצרת ב-‏48.

סתם, חשבתי שיעניין אתכם.
אגב ס. יזהר 85064
ג. שמעון • בתשובה לעומר אורי יום ד', 14/8/2002, 23:36
זה אכן מעניין. תודה.
יש רק בעייה אחת עם פירוש זה 85098
Doron • בתשובה לג. שמעון יום ה', 15/8/2002, 2:22
יש רק בעייה אחת עם פירוש זה: באותן שנות השתיקה היה ס. יזהר פעיל פוליטי מובהק ואף ח"כ ממפא"י ומרפ"י, בצידו של בן גוריון האקטיביסט. יתכן אולי שס. יזהר
הדחיק את רגשי האשמה מתש"ח ולא היה יכול לעבדם
לספרות, אבל האילוצים הקיומיים של התקופה חייבו
אותו , כמו את כולם, למעשה, לשקוע בעשייה ציונית, סליחה על הביטוי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות