 |
אכן אין עדויות ארכיאולוגיות ליציאת מצרים.
אבל,בתנכ מוזכרת יציאת מצרים שוב ושוב מתקופת השופטים ועד ימי ירמיהו(חורבן ממלכת יהודה וההגליות לבבל)כמאורע מכריע בתולדות השבטים העבריים.הארכיאולוג מלמט בספרו ישראל וכנען העלה טיעון כי עם אינו נוטה להמציא עבר בו אבותיו היו עבדים בזויים ולכן יש להעריך כי היה שמץ של אמת במיתוס יציאת מצרים.ארכיאולוגים אחרים(שאיני זוכר את שמם)העריכו כי שבט לוי ברח ממצרים ועימו הרעיון המונותאיסטי הקדום וספח אליו שבטים עבריים אחרים ששוטטו במרחבים שבין מצרים וכנען.
התנכ אינו מפברק הסטוריה אך יש לזכור שהוא נכתב בתקופה מאוחרת ביחס למאורעות של יציאת מצרים,ההתנחלות והשלב הראשוני של המלוכה.בנוסף לכך,לסופרי התנכ היתה מגמה להציג את התגלגלות העניינים בצורה תיאולוגית (כשלון בקרב מוצג כעונש אלוהי על חטאים.זה היה נוהג נפוץ בעולם העתיק
כפי שמשתקף גם במצבת מישע מלך מואב.)
התנכ לעיתים סיפר את האמת רק בחלקה כדי שתתאים למטרה התיאולוגית-חינוכית של מחבריו.אך בכל המאורעות המתועדים מתברר שהתנכ לא שיקר בהסטוריה שכתב.
מתברר שאחאב היה מלך אמיתי.כתובת ארמית בתל דן מדברת על בית דויד ובחרסים מואביים שנתגלו בעבר הירדן מסופר על בלעם בן פעור(נאום הגבר שתום העין)שחשבו בעבר שהוא עוד בדייה של בעל ספר דברים(או במדבר.אני לא זוכר בדיוק)
שמעתי על השערה שרק בזמנו של יאשיהו הועלה לראשונה התנכ על הכתב ועד אז היה סיפורים ומסורות בעל פה שעברו מאב לבן)
אם יציאת מצרים,העוברת כחוט השני בדברי הנביאים(כי אתכם הבאתי מארץ מצרים,פלשתים מכפתור וארמים מקיר(עמוס)),והמלכים(זה ה' אלוהיך אשר הוציאך מארץ מצרים(ירבעם בן נבט)).
לדעתי אין זה ראוי לבטל את יציאת מצרים ולסמנה כמיתוס ללא מחקר מעמיק.אין ספק שבתנכ יש גם מיתוסים,כמו אצל עמים אחרים.למשל:מה באמת היה בטרויה?הרי הם לא נלחמו על הלנה באמת כל כך הרבה שנים.לא לדבר על הסוס הטרויאני.
מהי האמת?אינני חושב שהצעקה מיתוס מספיקה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש