 |
החוקר והמוסיקולוג ארנסט ניומן כתב שמרבית החוקרים מסכימים שמקורו הספרותי של הסיפור הוא באזורים הקלטיים של וולס ודרום-מערב אנגליה. ידוע שהיו קיימים טקסטים עתיקים יותר משל משוררים צרפתיים כמו קרטיין דה טרויה ו-לה שברה, אבל הטקסטים האלה אבדו. הטקסטים הקדומים ביותר של השירה הם של בראול ושל תומאס מהמאה ה12. ישנה אפשרות תאורתית האומרת שיש מקור פרסי קדום לטריסטאן ואיזולדה.
השם טריסטן הוא על בסיס שם קלטי עתיק דרוסטנוס שכנראה הגיע במאה ה6 מסקוטלנד לווילס, ומשם דרך קורנוול ליבשת אירופה.
טריסטאן ואיזולדה ידועים כיום בזכות האופרה המונומנטלית של וואגנר שהשפעתה האדירה חורגת מגדר מיתוס סתמי (וזכאית למאמר או יותר נכון לאנציקלופדיה משל עצמה). במאה ה11 צירף המשורר הגרמני גוטפריד וון סטרסבורג גירסאות מוקדמות יותר של השירה שכתבו אליהארט ד'אוברג' הסקסוני, תומאס ובראול. גירסה זו שהושלמה על ידי אולריך וון טורהיים והיינריך וון פרייברג, שימשה כבסיס לטקסט שכתב ריכארד וואגנר.
שירת טריסטאן ואיזולדה התגלגלה גם לסקנדינביה של המאה ה13, למשל המשורר הנורבגי רוברט כתב גירסה עבור מלך דנמרק, שהעריץ סיפורי אבירים צרפתיים.
שיחזור האפוס התבסס גם על גירסה מהמאה ה14 בשם סר טריסטרם שהתגלתה ופורסמה על ידי וולטר סקוט בתחילת המאה ה19, וגם על אוסף קטעים מהמאה ה12 בשם טריסטן המשוגע. החוקר הצרפתי ז'וסף בדיה, שהוזכר במאמר, לא כתב סתם רומן אלא אסף וחקר את מקורות האפוס ואיחד אותם, לאור מחקרו הגנאולוגי, לסיפור רציף ועקבי.
לסאגה של טריסטאן השפעה עמוקה על התרבות האירופאית, למשל דנטה מזכיר את טריסטאן באחד משירי האינפרנו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש