 |
ראשית כול הייתי רוצה להזכיר , שספריו של קאנט נכתבו לאחר כ - 60 שנה שתיקה בפילוסופיה. לפני קאנט בכ-60 שנה היה פילוסוף חשוב בשם דוד יום שהוא באה ואמר, אני אומר זאת בפשטות, שאדם עושה דברים בכלל בגלל שטוב לו, או שנראה לו שהיה לו טוב, אומנם זה נשמע פשוט אך זה עמוק, יום תמך בשיטה של, לשאול את השאלה, למה? עד הסוף, האדם אומר שהוא עושה מעשה כול שהוא בגלל כך וכך סיבות, יום היה שואל אותו למה? האדם עונה בגלל כך וכך, יום היה ממשיך לששאול למה? עד שהאדם בדרך כלל היה עונה, ככה, או כך נראה לי טוב ללא סיבה מיוחדת, אלה בפשטות, אני אומר זאת ממש על קצה המזלג , זה הרבה יותר מורכב במובנים מסויימים, בקיצור יום היה אומר שהאדם הולך לאן ש"שחם" לו. טוב, אחרי יום הפילוסופיה בעולם שתקה כ- 60 שנה, שקאנט הגיע הוא
עשה הכול רק לא להתעמט עם דוד יום, אגב אפילו ניטשה לא ממש התעמט איתו ממש. בנוגע למעשה המוסרי בכלל, קאנט בא ואמר שהאדם בונה לעצמו קאטגוריות לגבי מוסר ולגבי מעשים, ויש לו חשיבה אפריורית וחשיבה ה-אפריורית על המעשים שלו וכו' קאנט היה מתמטיקן טוב מאוד והוא גם ניתח את האדם בצורה של סכמות על סכמות. אך בו נחשוב טיפה על המעשה המוסרי במובן ההיסטורי, ודווקא אני יתחיל ממשהוא לא כול כך רחוק . דוסטוייבסקי שאל כבר את השאלה "אם יודיעו לנו שאלוהים מת, מותר לעשות "הכול".
מאמירה זו של דוסטוייבסקי אני יצא הלאה, מאמירה זו אנו למדים שבעצם מעשה מוסרי יש בו את הקלקולציה של שכר ועונש, בכלל גם מהתנ"ך אנו למדים שאנו עושים דברים מסויימים בגלל הפחד מעונש, גן עדן גיהנום, בעצם אנו לא דואגים לחברה בכללותה אלה לעצמנו, אנו רוצים גן עדן, גם בספרי הקודש, נשאלה השאלה האם אנו עושים מעשים , מעשים הכוונה מצוות, מפחד או מרצון טוב. טוב זה היה בשייכות לתנ"ך, אך מה עושה האדם החילוני באמת שהדת שלו חילונית, מה אותו מניע לעשות מעשים טובים, בעצם מה היא הטירמנולוגיה שלו, מה מניע אותו ? אם בכלל, שאנו אומרים מוסר עליון, או מוסר ניצחי בעצם לא אמרנו כלום, מה זה? ז"א גם מה זה "נצח" בכלל. אני לא ימשיך מאחר ואני לא ממש רוצה ל הלאות את הקוראים אך אפשר לפתח את זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש