 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה סופרים בהווה ובעבר (אם בכלל) כיהנו בתפקידי מערכת בכירים (המערכת המדינית-פוליטית כמובן) ? חלקם של אלה וגם של אנשי האקדמיה עדיין קטן מדי. נקודה מעניינת נוספת (אשר מרגיזה אותי באופן אישי) : ה"מקצוענות" איננה התחום החזק אצל המחזיקים בתפקידי ממשלה בכירים,למשל,מעט מדי שרי אוצר היו כלכלנים אמיתיים וכו' (תיק הבטחון הוא יוצא דופן). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ה"מקצוענות" איננה צריכה להיות התחום החזק אצל המחזיקים בתפקידי ממשלה בכירים. לשם כך ישנם מנכ"לים ודרג מקצועי. שר הבטחון אינו רמטכ"ל על, ושר התחבורה אינו אמור להחליף את נהגי אגד. (אגב שר התחבורה, אינני בטוח שתואר ה M.D שהוא נושא, הפך אותו למוצלח שבין שרי הבריאות). מהשר נדרשת הבנה בסיסית בתחום המשרד שלו, אבל בעיקר השקפת עולם וראיה פוליטית - מדינית - חברתית. על השר הממונה (והממשלה כולה) להגדיר מטרות וסדרי עדיפויות. את הבצוע יש להשאיר בידי אנשי המקצוע. לפעמים עובדת היות השר "מקצוען", אף עומדת לו לרועץ. שר אשר מתעמק יותר מדי בפרטי הבצוע עלול לאבד את התמונה הכוללת. פנחס ספיר למשל, לא היה כלכלן. היתה לו השקפת עולם מוצקה, מתוה פעולה ברור, וכח פוליטי כמעט בלתי מוגבל ליישמם. את הכח הבטחוני, הצבאי ולא רק, בנו שרי בטחון (ובעיקר סגן שר בטחון) אזרחים, ולעומת זאת, שרי חקלאות שה"מקצוענות" (או ליתר דיוק - החברות בגילדה) היתה שמם השני, דירדרה את משק המים הישראלי למקום בו הוא נמצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם רוב דבריך אני בהחלט מסכים, אך,לעניות דעתי,רצוי כי לאורך זמן כן יהיה אחוז מסוים של ''מקצוענים'' בתור שרים,לדוגמא,אעדיף את פרנקל בתור שר אוצר מאשר את סילבן שלום (אשר נדמה לי כי גם לו יש השכלה ''כלכלית''). לא טענתי כי תמיד עדיפים המקצוענים, כי הרי הזכרתי שאין די אנשי רוח (לדוגמא סופרים) בצמרת המדינית פוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נותר לי אלא להסכים. גם אני מעדיף את פרנקל על שלום בתפקיד שר האוצר, ואת, נניח, אלי עמיר (רצית סופר?), על שניהם. אם כי עלי לסייג כי העדפתי לפרנקל לא נובעת מ"מקצוענותו", אלא מכך שאני חושב שמשנתו הכלכלית חברתית, שאינה שונה בהרבה מזאת של סילבן שלום (או שמא להיפך), הינה הרסנית לחברה הישראלית, אבל הכח הפוליטי העומד (התאורטי, הוא לא שר אוצר) לרשותו לממשה, קטן בהרבה מזה העומד לרשות סילבן שלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערוץ 2 התחיל בחודשים האחרונים להביא מדי פעם "אנשי רוח" לסוף מהדורות החדשות שלו, ומדברים איתם קצת על המצב. השיחות הללו מבהירות באופן די חד משמעי שאין לאנשים הללו שום יתרון, בתחום הפוליטי, על אף אחד אחר. כל אחד עושה את העבודה שלו - הסופר כותב, המשורר משורר, המדען חוקר, הפוליטיקאי קובע מדיניות. אלו התפקידים, ואין שום סיבה שבאופן גורף אנשים מתחום אחד יהיו עדיפים על האנשים הפועלים בתחום אחר. יש מי שמסוגלים לעבור ממקום אחד לשני, אבל אין שום רבותא בכך ש"איש רוח" יגיע לכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון,אין סיבה שבאופן גורף אנשים מתחום אחד יהיו עדיפים על אנשים מתחום אחר,לכן אני מעדיף שישתנה המצב הקיים בו יש רוב גורף לגנרלים. כל שאני טוען הוא שהיה,לדעתי,''בריא'' יותר,לו היו מעורבים יותר אנשי רוח בתהליכים המדיניים-פוליטיים. איני חושב שאז מיד היו נפתרות כל בעיותינו,אך יש לי יסוד סביר להאמין כי עם יותר אנשי רוח בכנסת היה משתנה לפחות משהו בסגנון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |