 |
ברכות לשלי,אכן האתר הנהדר הזה (באמת אתר מצויין) היה זקוק לתוספת נשית אחרת היה מתפוצץ מעודף הורמונים גבריים.
ובעניין האגדות והאהבה: בשורה התחתונה אין כל הבדל בין האגדות למציאות היומיומית. שהרי עד לנקודה מסויימת אנחנו והאגדות על אותו מסלול, מחפשים, מתלבטים, מתמודדים כשלבסוף יעיר הנסיך את היפיפיה בנשיקה יוביל אותה לחופה, כמו הנסיך של שלגיה או זה של סינדרלה (אמנם באגדות הנסיך הגיבור ילחם במפלצות ובבלתי אפשרי להשיג את בת-זוגתו, אצלנו זה קצת אחרת והיום גם סינדרלות נאבקות)
כך או כך, כאן וגם שם חותמים בנשיקה מתחת לחופה. בחיוך מלא אופטימיות צופה הזוג היפה והמאושר לעתיד שכולו ורוד.
זו בדיוק הנקודה שבה מסתיים סיפור האגדה: המתלבטים, המתייסרים כאן מתייחסים בעצם לאחרי.. כשהרגלים נוחתות על קרקע המציאות! ובאחרי הזה.. לא שיתפו אותנו כותבי האגדות. מה משמעות המילים "חיו בעושר ואושר עד עצם היום הזה?" האם לא נצרך הזוג המלכותי לקחת משכנתא לבניית הארמון החדש?. בכ"ז כיצד הגיבו הנתינים כששלגיה רצתה לשפץ את האמבטיה, ואולי הנרדמת התנגדה לשיטות החינוכיות של הנסיך שהפך למלך ואב נוקשה והיא עצמה התאהבה בעלם צעיר אחר, שמא הנסיך הקטן שנולד להם היה היפר אקטיבי ושיגע את הוריו? אולי העלאת המיסים קוממה עליהם את ההמון, שמא היועץ הנחמד שלחש על אוזנם בתחילת דרכם בגד וברח.
האגדה נגמרה בנשיקה אבל זה לא כל הסיפור.
ולרגל יום האהבה, זכרו, האהבה באגדות ובמציאות קסומה ו נ פ ל א ה, וכל זמן שהיא קיימת היא כייף אדיר הכל מתגמד על ידה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש