 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבה ונראה מהו זה ההופך את חוויית הנסיעה במונית בניו-יורק לנעימה במיוחד: 1. איגוד כל המוניות תחת קורת גג ארגונית אחת. בחלק הפנימי של כל מונית מופיעים פרטי הנהג ומספר רשיון המונית שלו. אם נדמה לנוסע שהנהג לא ביצע את בקשותיו במדויק, הוא יכול להתקשר (ואף אמור להתקשר, ואף יתקשר) לארגון המוניות וידווח על הנהג, שייענש לאלתר. 2. בתוך כל מונית, במקום גלוי ובולט, נמצאת רשימת "זכויות הנוסע". הנהג חייב לציית אם הנוסע מבקש הפעלת מיזוג אוויר. הנהג חייב לציית אם הנוסע מבקש סגירת הרדיו. הנהג יוריד את הנוסע בדיוק היכן שביקש הנוסע. 3. הנהגים הניו-יורקים אינם מדברים עם לקוחותיהם. לעולם. (אני מניחה שהסיבה היא קשיי שפה.) הישיבה מלפנים במונית ניו-יורקית היא מאוד, מאוד לא נהוגה (אני מניחה שזוהי שארית משנות השמונים, בהן סבלה ניו-יורק מפשיעה גבוהה). לאחר חוויית השיחה עם נהגי המונית הישראלים (ולעולם לא ביזמתי), הנסיעה בניו-יורק היא חוויה מרעננת במיוחד. נהגי ניו-יורק אמנם נוהגים כאילו אין מחר, ולרוב אני יוצאת מנסיעה במונית עם סחרחורת קלה, אך מהירות הנהיגה זניחה לעומת החוויה הנעימה - בניגוד מוחלט וגמור לחוויה הישראלית (אין צורך בדוגמאות, הכתבה תיארה את החוויה בדיוק לא רע, ואף בלשון המעטה). נהגי ניו-יורק מרגישים כמו מקצוענים, וזוכים ליחס של אנשי מקצוע. בנוסף, ארגון-הגג מוודא שהשוק לא יוצף, כך שלכולם תהיה עבודה. אולי הגיע הזמן להחיל בארץ חלק מהפיתוחים הזרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את כנראה לא נוסעת במוניות מספיק. נתקלתי לא פעם ולא פעמיים בנהגים פטפטנים למדי (בעיקר בולטים יוצאי האיטי, אבל גם הרוסים לא סותמים) ונטולי כוונות הדלקת מזגן בעליל. בקרב הבנגלים והפקיסטאנים, אבל לא הסיקים, נהוגות אזניות הסלולארי האלו שגורמות לך לתהות האם הם מדברים אל עצמם (מה שגם קורה), או אליך, או לאלוהים. איכות הנהיגה גם היא משתנה מטובה מאד ועד אלו שנדמה שזה יומם הראשון על הכביש. כמובן שכל זה לא משתווה לחוויה הישראלית, אבל זה נכון לגבי כל דבר. עוד פרמטר הוא שמחירי הנסיעה כאן הם זהים כמעט לאלו שבישראל, למרות שהדלק ושאר ההוצאות גבוהות שם בהרבה ולמרות שכאן כמות הנוסעים גדולה משמעותית מברוב המקומות בתל אביב (נהג מונית ניו יורקי משלם כמדומני 90 דולר למשמרת לתחנה, כולל הכל). סרט מצויין על נהגי מוניות בניו יורק: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. איתי מדברים רק נהגים רוסים. 2. אם לא הדליקו לך מזגן, אתה יכול להתלונן, והם יודעים את זה. פשוט תבקש (או תאיים). בנוסף, במוניות רבות ניתן להפעיל ולכבות את המזגן מהמושב האחורי. 3. כן, אני יודעת בדיוק למה אתה מתכוון בנוגע לאזניות. אכן משעשע, הם באמת נראים כאילו הם מדברים אל עצמם. 4. הערת אגב בתוספת להודעתי הראשונה - איך שכחתי לציין - אין דבר כזה "40 שקל". מונה מופעל תמיד בתוך העיר, והמחירים ליעדים מחוץ לעיר הם קבועים. הוויכוח סביב המונה (שאליו אני נוטה להיכנס עם הנהגים הישראלים) לא קיים. 5. אמנם הדלק יותר זול, אך המשכורות יותר גבוהות. חישוב מחירי הנסיעה לא מתבצע על סמך עלויות הנסיעה, אלא לפי ההגיון של מה-מוכן-הצרכן-לשלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו אין לי מה לעשות בחיים, להתלונן על איזה אומלל שלא הדליק לי מזגן? מה שהתכוונתי לומר הוא שהפער בין עלויות הנהיגה ובין מחיר הנסיעה גדול בהרבה כאן מבישראל ושיעורי המס נמוכים יותר, לכן האינטרס של הנהגים להמנע מהפעלת מונה ו/או לנסות ולרמות את הנוסע קטן יותר. ועוד קצת חומר מעניין על מוניות בניו יורק: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על זה שאת זוכה מן ההפקר במונולג של ג'קי מייסון שמזכיר לך בבואך ובצאתך מהמונית את זכויותיך, ושתקחי קבלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה של קונטיקט, אלה של ניו-יורק, אלה של בוסטון, אלה של ניו-ג'רסי, אלה של וושינגטון (זה מה שאני זוכרת כרגע) - עם אחד מהם אפילו נשארתי ביחסי ידידות. למה לא מדברים, למה? מדברים, מראים לי את העיר הרבה פעמים, מספרים לי איך הגיעו מאיפה שהגיעו, וכמה המצב קשה עכשיו בייחוד אחרי ה- 11 בספטמבר. והאמת היא, שזה עושה את חווית הנסיעה לנעימה יותר, ברוב במקרים. בנוסף, לפחות ברוב המקומות, נתקלתי בפערים ניכרים במחירים (המחיר הלוך וחזור היה שונה בתכלית, בהתאם למונית שתפסת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתאילנד נהג מונית אחד דפק אותי. לקח לי 400 בהאט במקום 50. עשרות נהגי מוניות אחרים היו אתי יותר מבסדר. בנגקוק עיר ענקית. נהג מונית שלא יודע איך להגיע לכתובת הרצויה, יקרב אותך ליעד, ויעביר אותך למונית אחרת שכן יודעת איך להגיע, מבלי לגבות כסף. נהג שהתבלבל בדרך (פספס פנייה וכו'), ואני באמת מאמין שהוא התבלבל, ולא תיחמן אותי, ביקש סליחה בערך מאה פעם, והופתע מאד כשעדיין נתתי לו טיפ. אין לי ספק שיש מלא אנשים שלא נהנו מהמוניות בבנגקוק (מוניות עם מיזוג, לא תוקתוקים), אבל אני ממש ממש נהניתי. וגם למרות שאפשר לעמוד שם שעות בפקקים, אף אחד לא צופר. הנהגים פשוט נרדמים על ההגה, ומתעוררים כשהתנועה מתחילה לזוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוגה התיאוריה שלך בענין ישיבת הנוסעים מאחור חביבה, אבל אין לה קשר למציאות. האמת היא שישראל היא יוצאת הדופן, לא ניו-יורק. ברוב העולם (לפחות העולם המערבי) הנוסעים יושבים מאחור. מחיצת הפרספקס המפרידה בין הנהג לנוסעים היא מנהג חדש יחסית, אבל מקום הישיבה לא השתנה מקדמת דנא. הסיבה היא מעמדית -- המוניות במקורן היו כרכרות רתומות לסוסים, ולא היה עולה על הדעת שהנוסע מהמעמד הבינוני-גבוה ישב לצידו של הרכב בן המעמד הנמוך. המסורת של ההפרדה נישארה עד היום. רק בישראל, שבא כולם היו ביחד בפלמ''ח, מעדיפים הנוסעים לשבת מלפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אצלי מילדות השתרשה המחשבה שמי שיושב מקדימה הוא היותר נחשב - אני ואחיי היינו נלחמים מי ישב מקדימה במכונית המשפחתית. חוץ מזה, אם אני מקדימה אני קרוב יותר למזגן. בכלל לא עלה בדעתי לשבת מאחורה. נראה לי הכי טבעי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המושב הקדמי הימני (בברטיניה ודומותיה: השמאלי) נקרא "המושב של החותנת" על שום היות היושב בו בעל הסיכוי הגדול ביותר להיפגע קשות ביותר בתאונת דרכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אם ככה אז הנטייה הישראלית לשבת במושב הזה מתאימה לאתוס של "אחרי!". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובארה"ב שמעתי התייחסות אליו בתור המושב של ה shotgun driver - בטח גם בתחומי הרש"פ יש לו שם דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לעומת זאת שמעתי על ה back seat driver, שהוא הנודניק שיושב מאחורה ו"מייעץ" לך איך לנהוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Back seat drivers אלה הקיביצרים שזורקים עצות לשחקני השח או הדמקה. ועליהם כתב פוצ'ו את הסיפור על דמקה הונגרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוצ'ו? דמקה? הסיפור מופיע בילקוט הכזבים של חיים חפר ודן בן-אמוץ תחת השם "משחק מוזר". המשחק המוזר הוא "שח הונגרי", וכפי שאמר בנץ לנודניק, "כדאי לך ללמוד אותו. מענין מאוד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה מדובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הסיפור הזה מילקוט הכזבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מילקוט הכזבים, אז שח הונגרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי ואיפה נתן את ההגדרה המילונית? (לא הכי מצחיקה אבל מזכירה צחוקים ישנים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דליקטס של בעלת הבית שלא ידעה מה לעשות עם שאריות האוכל שהכינה לאורחים (שלושה בסירה אחת)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. בשלושה בסירה אחת מסופר 1 על נזיד אירי ולא מוזכרת בו ההגדרה הנ"ל. 1 פרק ארבע עשרה עמוד 124 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוליטיקוס יקירי אתה מתייחס ל"שלושה בסירה אחת" המקורי, של ג'רום ק. ג'רום. אבל היתה גם תכנית רדיו בעלת שם זה בשנות ה50, תכנית הומור שהתבססה על שאלה שהוצגה ותשובות הומוריסטיות שניתנו לה ע"י הרכב משתתפים, שכלל את דן בן אמוץ ואחרים פחות ידועים כיום: אמנון אחינעמי, גבריאל צפרוני, יהודה האזרחי ואחרים. יצאו בעקבותיה שני ספרים לפחות, והיא שודרה פעמיים בשבוע (פעם אחת בשבת בבוקר, פעם שניה באמצע השבוע בשידור חוזר) ונראה שהיתה פופולארית לא פחות מהסקרים ב"אייל הקורא". הבדיחה ה"מפילה" ביותר עפ"י המושגים של אז מהתכנית היא בדיחתו של דן בן אמוץ על מבריח הקפה שנתפס בנמל חיפה וטען שזה מזון לציפורים. כשנשאל ע"י הפקיד התמה ממתי ציפורים אוכלות קפה, אמר: "ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו" וזה הפך להיות מטבע לשון. במקור הודגמו באמצעות בדיחה זו מספר שיטות ל"הריגת" בדיחה ואני מקווה שתרמתי בזאת את חלקי הצנוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד שני משתתפים ידועים (פחות מדב"א, יותר מהאחרים שהזכרת): דן אלמגור ושלום רוזנפלד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, נכון. לגבי שלום רוזנפלד, לא הייתי בטוח אם הוא השתתף או לא (לא זכרתי). עם שניים מאלה שהזכרתי היתה לי איזה היכרות אישית, לכן זכרתי טוב יותר את שמותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז משם הביא נתניהו את הדוקטרינה הפוליטית המזהירה שלו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו גם כמה מערכונים/בדיחות של דן בן אמוץ ביידיש. כל הקהל התפקע מצחוק, פשוט שמעו אותם נמרחים על הכסאות, אבל זה שודר כפשוטו, בלי שום תרגום או משהו. באותם ימים כנראה הניחו שכולם מבינים יידיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברה שלי היא שהבדיחות היו למבוגרים בלבד, המבוגרים ידעו "כולם" יידיש (ויסלחו לי יוצאי מדינות ערב, היי, גם אני לא יודע יידיש! וגם אמא שלי! אז מה?), ולכן מנעו מאזניכם הרכות את התועבה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל - אני עד היום חיה בהחמצה מסוימת. כמה הם צחקו שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית פעם נאום של היטלר? ראית איך הצופים התלהבו ונהנו? הקשבת לנאום? שמעת איזה קול נבעכי ולא-מרשים היה לבחור הזה? מה המסקנה? אולי כל שהפסדת הוא ההנאה מהומור נמוך, הנפוץ מאד במקומותינו ממילא. אז למה לדאוג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנשים שנחשבים לשוטים כל עוד הם שותקים. ואז, פתאום, הם מחליטים לפתוח את הפה ולהוכיח שאכן הם כאלה. מאיפה היקרצת את ההשוואה הזו? הנה עוד סיפור על יידיש - הבמאי והצייר שמואל בונים מספר בספרו כאן בונים על העלאת הצגת המגילה לאיציק מאנגר בתיאטרון החאן ביפו. ההצגה התנהלה כולה ביידיש והייתה הצלחה מסחררת למרות כל ההזהרות של ספקנים למניהם. מיותר לציין שלא רק דוברי יידיש באו לראות את המגילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא הייתה השוואה, זו הייתה הדגמת תכלית. חוץ מזה, אם אתה רומז לכך שאני, מכל האנשים, הוא-הוא שוטה הכפר הגלובלי, הריני להודיעך כי אתה טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גודווין היה גאה בך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"או מרמלדה?"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראי תגובה 138422. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שהקרדיט למתכון שבתגובה 138422 ניתן לסבתא שלי (זאת מתגובה 100156), נא לשלם לי תמלוגים על השימוש בניק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה גיל קני? איה הארכיבאי? התמלוגים בדואר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, אני יוצא לחכות לדוור. ולא, אני לא גיל קני. לסבתא שלי היו מספר נכדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוותר על הפריבילגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן לפרוש לך את זה לתשלומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משלם לעו"ד? מה שמסביר למה לא נשאר לך כסף למוצר חיוני כמו מרמלדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, כמו בכל משפחה טובה, גם בשלי יש עו''ד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל הזה מתחיל (מתחיל?) להדרדר לתהומות שלא יאמנו. אני חותך כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכנה את המושב הזה ''כיסא הנווט''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל יש מטומטמים שחושבים שהם עושים טוב לנהג המונית אם הם יושבים לידו האמת שגם הנהג וגם הנוסע סובלים מישיבה צפופה אחד ליד השני שלא לדבר על ריחות גוף הן של הנהג והן של הנוסע שמייד מתערבבים אחד עם השני איזה זכות יש לנוסע להידחף ןלשבת ליד אדם מיוזע שעושה את עבודתו בנהיגהכל היום מה פיתאום הוא נדחף במושב הקידמי ועוד מעיז לשלוף את הפלפון וליצעוק אני מתאר לעצמי שאדם כזה שונא את כל העולם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא אוהבת לשבת ליד הנהג זה מגרה אותי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שבכל מקום יש מטומטמים המתבטאים בעניינים שבהם אינם מבינים דבר, ועוד בשגיאות כתיב, תחביר ופיסוק. לבעלי רגליים ארוכות נוח יותר לשבת מלפנים. לעניין זכויות - תן לבעל המונית להחליט. שום דבר אינו מונע ממנו לנעול את הדלת הימנית הקדמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אני הייתי בניו=יורק, בפעם הראשונה שעליתי על מונית, נכנסתי בטבעיות למושב הקדמי. הנהג הכריח אותי, במהלך עצירה זמנית באמצע הנסיעה, לצאת ולהכנס למושב האחורי, כי זה נגד הנהלים. מפחידים, האמריקנים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרי (אבל זו רק אפשרות) שזה בגלל שעלית לו על העצבים. או שהוא סתם רצה לעשן, או לרמות במונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שלא בא לא להישדד באותו יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר. אני חמוד ולא-מאיים כחתלתול בן-יומו. כתוב שם בנהלים שלהם. יש הוראות ברורות שם, לנוסע ולנהג. הוא פחד מהמנהלים שלו, לא ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חריג. נסעתי לא מעט במוניות העיר הזו, ואף פעם לא נתקלתי בתופעה הזו. אני טוען שעדיין אפשרי שמדובר בנוהל נוסע עוין (כחתלתול בן יומו). וייתכן שנהג המונית סתם בדלן :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל מה הישראלים רוצים לשבת במונית תמיד ליד הנהג.? אני חושב שזה ביגלל שהם רוצים להיות כאילו סחבק עים הנהג לדעתי זה ממש אידיוטי |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |