|
1. כתבת שההסתכלות של היהדות או רבני היהדות על העולם מתעלמת מהפוליטיקה (שהביאה את החורבן) ומעדיפה את המסכת הנמשכת של המאורעות האלוהיים כהסבר לכל דבר. גם אני חושב שהם מסתכלים על העולם כך.
כאקט ביקורתי, מעניין אותי לשמוע את דעתך - אולי דווקא ההסתכלות הזו היא ששמרה את היהדות ואת קיום העם היהודי הרבה אחרי שהיריבים הפוליטיים - במקרה הזה הרומאים - נעלמו באבק ההסטוריה? האם יש להסתכלות הזו משקל כלשהו בהמשך קיום העם והדת היהודיים (ועזוב את דעתך האם זה טוב או רע. או שאל תעזוב, לא איכפת לי ;-)?
2. סיפור הסטורי יפה וידוע. מה הלקח שלך ממנו? רמזת שיוחנן יוצא טוב מהסיפור, כי הוא מעדיף את החיים על פני קדושת ירושלים. משהו כמו פסיקת הרב עובדיה יוסף - פיקוח נפש דוחה שטחים.
זה הלקח ההסטורי שלך מהפרשה, או שיש משהו אחר/נוסף?
|
|