|
||||
|
||||
עידו. אני זוכר אותך.. תזיזיתי, חי, נושם. אדם שלם. מבוגר בנפשו הרבה מכפי גילו. אני חש בקושי רב להתבטא ואני מרגיש שכל מילה היא מיותרת. מחנק חזק בגרון של כאב וזעזוע. אתה תזכר לי היטב מתקופה מתוקה זו של חיי. יהי זכרך ברוך. רועי אזרד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |