|
ואני דווקא יכול להבין את תחושת ה"אונס". (למרות שלשמחתי מעולם לא חוויתי תחושה דומה בעצמי).
מה כוונתך באומרך "ההליך הפולשני כבר נעשה"? הרי אפשר להגיד (בדיעבד) אותו דבר בדיוק על כל אונס! האם קרבן של אונס שבוצע (נאמר) ע"י סימום הקרבן - כך שלא חשה נאנסת בזמן האירוע עצמו - שוללת ממנה את "תחושת האונס" לאחר מעשה, כשהיא מבינה מה אירע?
ההבדל המהותי היחיד כאן הוא כמובן כוונת הזדון שקיימת באונס, ולא התקיימה (כנראה) כאן. זהו הבדל מהותי מבחינה משפטית (לא נראה לי שניתן יהיה להעמיד את מנהלי המרפאה לדין על אונס[*]), אבל אינני מבין מדוע הוא מהותי מבחינת תחושתה של ה"נאנסת".
ועוד משהו: לעיתים קרובות נשמעת השוואה בין פונדקאות (בתשלום) לבין זנות (בשני המקרים אשה "מוכרת את גופה" - או את זכות ה"שימוש" בו). במקרה זה היתה מין "פונדקאות שלא בהסכמה" וההשוואה לאונס נראית לי כמעט מתבקשת.
--- [*] אולי על "גרימת אונס ברשלנות"? הסיבה לכך שאין סעיף כזה בספר החוקים היא, מן הסתם, שאף אחד לא העלה על דעתו את האפשרות לבצע פשע כזה.
|
|